שולחן ערוך יורה דעה יח ד


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

צבעי אותיות סימון הפרשנים: טורי זהב (ט"ז) · שפתי כהן (ש"ך) · באר היטב · באר הגולה · פתחי תשובה

שולחן ערוך

וסכין שתבדק זבהולכה, ולא הרגיש שיש בה פגם, וכשהחזיר אותה בהבאה הרגיש שיש בה פגם – זו הנקראת "מסוכסכת", אם שחט בה דרך הולכה ולא הביא – שחיטתו כשרה. זואם הביא – שחיטתו פסולה. והני מילי: כשהרגיש בה קודם שחיטה, אבל אם מצא סכינו יפה קודם שחיטה, ואחר שחיטה מצא בה פגימה מסוכסכת ואמר ברי לי שלא עשיתי אלא הולכה לבד – חשחיטתו חפסולה.

הגה: ויש מחמירים דכל מסוכסכת אסורה עד טדקיימא ארישא דסכינא ממש אם שחט בהולכה, ואסיפא דסכינא ממש אם שחט בהבאה (הלכות שחיטות ישנים, והגהות סמ"ק ופוסקים הנ"ל). ולפי שאין אנו בקיאין היכן מקרי רישא דסכינא – ייש להטריף טהכל (דעת עצמו, גם הג"ה בשחיטת מהרי"ו, וכן משמע במרדכי וכל-בו ואגודה וכן כתב האגור שכן המנהג) והכי נהוג.

מפרשים

ש"ך - שפתי כהן

(ו) סכין שתבדק בהולכה כו' כלומר שמוליך הסכין על האצבע וכן פי' בדרישה.

(ז) ואם הביא אפילו לא הוליך שחיטתו פסולה משום דהעוקץ פוגע בסי' וקורעו.

(ח) שחיטתו פסולה הטעם כתבו הפוסקים דכל מילתא דלא רמי עליה דאינש עביד ולאו אדעתיה.

(ט) עד דקיימא ארישא דסכינא כו' דאל"כ רישא דסכינא מחליש העור והבשר ואח"כ העוקץ קורע.

(י) יש להטריף הכל ואפילו מסוכסכת מן הצד אבל אותן רשומים שמן הצדדין בסכיני' נ"ל דמותר כו' דביה"ש מירווח רווח כה"ג כ"כ מהרש"ל ומביאו הב"ח וע"ל סי' ט'.


ט"ז

סכין שתבדק בהולכה כו'. הך הולכה והבאה אינם כמו הולכה והבאה שלנו שאנו מחזיקין הסכין ביד אחד וחודו למעלה ומוליכין האצבע עליו דלפי זה לא יובנו הדברים שבסעיף זה אלא מיירי שמוליך חוד הסכין על אצבעו וכן בהובאה ובדרך זה בודק הסכין וכן מבואר בסעיף ט' שהיה בדיקתם בדרך זה וא"כ הוה הולכה דבדיקה והולכה דשחיטה חד ענינא. כתב הטור ורי"ף פוסק אפילו באמצע כו' אם העוקץ כלפי הראש כו' וטרח ב"י בפירוש הדברים ונראה שהם כפשוטן דכל פגימה אוגרת יש לה שני עוקצין האחד כלפי הראש של סכין דהיינו עוקץ העליון והשניה כלפי הקתא דהיינו העוקץ התחתון וע"ז אמר שאם נשחז העוקץ של צד הקתא ואין כאן אלא עוקץ העליון אפילו הוא באמצע הסכין כשר בהוליך ולא הביא וכן להיפך וכן פירש מו"ח ז"ל:

באר היטב

(ז) בהולכה: פירוש שמוליך הסכין על האצבע וכך בהבאה ט"ז. ועכשיו נהגו בהוליך האצבע על הסכין וגם זה נכון. פר"ח.

(ח) פסולה: והטעם דכל מלתא דלא רמיא עליה דאינש לאו אדעתיה וחיישינן שהעוקץ יפגע בסימן וקורעו.

(ט) הכל: וכתב בש"ך ואפילו מסוכסכת מן הצד יש להטריף כיון דאין אנו בקיאים חיישינן דלמא לא קיימי ארישא דסכינא והעור והבשר יוחלש ע"י רישא דסכינא. ואח"כ נקרע ע"י העוקץ.



פתחי תשובה

פירושים נוספים

  • להגהות רבי עקיבא איגר על יורה דעה לחץ כאן



▲ חזור לראש