שולחן ערוך חושן משפט רפא ד

בד"א בפשוטים אבל בבכור אם אמר יירש כפשוט או שאמר לא יטול פי שנים או לא יירש פי שנים לא אמר כלום שנאמר לא יוכל לבכר את בן האהובה:

הגה: ואפילו במקום שנהגו שאין הבכור נוטל פי שנים אין לילך אחר המנהג הואיל והוא נגד דין תורה (מהרי"ק שורש ח'):

מפרשים

קצות החושן

עריכה

(ד) אבל בבכו' אם אמר יירש כפשוט כ' בתשו' מוהרי"ט חלק ח"מ סי' ע"א שאל' יעקב היו לו ב' בנים שם הבכו' ראובן ושם השני שמעון ופטר ראובן הבכור והשאיר אחריו בן א' ואח"ז נפטר יעקב אביו ונשארו אחריו נכדי בנו של ראובן הבכור ובנו שמעון וצוה לפני מותו שיחלקו כל נכסי עזבונו קרקעו' ונכסי' בין שניהם לחצאין כו' תשובה בן הבכור נוטל פי שנים כו' אפי' יש עדים שאמר האב כן בשעת מיתה לא אמר כלום ששינוי כו' דוקא בחלק פשיטות אבל בחלק בכורה לא ומחלק דמתני' דתנן ריבה לאחד ומיעט לא' והשוה להם את הבכור דבריו קיימים כשחילק נכסיו לשם מתנ' ובנ"ד שאמר שיחלקו לחצאין הרי השוה להם את הבכור כו' ואע"פ שיש לומר דלשון יחלוקו לשון מתנ' הוא כמ"ש הרא"ש בתשו' על ראובן שציוה כו' אבל הכא ביורשיו בנו ובן בנו יחלוקו משמע חלוקת ירוש' טפי ממתנ' שכוונתו שירשו נכסיו שוה בשוה עכ"ל אמנם הרמב"ן כת' בפירושו לתור' פ' תצא וז"ל על פני בן השנוא' הבכור וממה שאמר על פני בן השנוא' ירא' לי שאין המצו' הזאת וכדין זה נוהג אלא בחיי הבכור אבל אם מת הבכור בחיי אביו אע"פ שהוא יורש חלק בכורתו בקבר ומורישו מן האב אם רצה הזקן ואמר יירשו בני כך וכך בנכסי ובנו של בני הבכור יטול כך וכך בנכסי דבריו קיימים כדרך שהם קיימים במקום שאין שם בכור וכו' כי לא מצאתי על פני רק בחייו על פני אהרן אביהם על פני תרח וכן כולם עכ"ל. וא"כ בנדון מוהרי"ט כיון שמת הבכור ליתי' להך דינא דבכור וה"ל כמו במקום שאין בכור. וכיון דמוהרי"ט לא הביא דברי הרמב"ן ולא ראה דבריו בזה נרא' דודאי אלו הוי שמיע ליה דברי הרמב"ן לא הי' חולק:

פירושים נוספים

הגהות רבי עקיבא איגר על הסימן

_{▲ חזור לראש}