שולחן ערוך חושן משפט רמב א
שולחן ערוך חושן משפט · רמב · א · >>
צבעי אותיות סימון הפרשנים: מאירת עיניים (סמ"ע) · שפתי כהן (ש"ך) · טורי זהב (ט"ז) · באר היטב · קצות החושן · באר הגולה · פתחי תשובה
שולחן ערוך
הנותן מתנה מחמת אונס שאנסוהו ליתן אינה מתנה, ואפילו קיבל עליו אחריות נכסים בשטר, ואפילו אם אינו מוסר מודעא, אי ידעינן באונס אינה מתנה. לפיכך המוסר מודעא על המתנה, כתבינן ליה אף על גב דלא ידעינן באונסיה, שהרי אפילו היתה המודעא שקר כיון שגילה בדעתו שאינו חפץ במתנה הרי היא בטלה.
מפרשים
סמ"ע - מאירת עיניים
שאנסוהו ליתן אינה מתנה: דוקא באנסוהו למכור אמרי' אגב אונסי וזוזי גמר ומקני אם לא מסר מודעא כמ"ש הטור והמחבר לעיל סי' ר"ה אבל במתנה כיון דלא מקבל זוזי בגילוי דעת בעלמא דלא ניחא ליה בהמתנה שנותן מבטלינן המתנ' וכמו שמסיק הטור והמחבר כאן ובסי' ר"ה ע"ש והא דהתחיל הטור והמחבר וכתבו הנותן מתנה מחמת אונסא אינו ר"ל דוקא אונס גדול דהכאה ויסורין וכיוצא בהן אלא כל דלא ניחא ליה ונותן ודאי מטעם שום דבר נתנו והוא האונסו ליתן לו ולא בלב שלם וזהו שכתבו ומסקו לפיכך המוסר מודעא כו' אע"ג דלא ידעינן באונסי' כו' רק דקשה לכאורה הא לפני זה כ' דבעינן דידעינן באונסי' ומאי לפיכך דכ' וק"ל ובע"ש האריך בנתינת טעם הרבה ללא צורך ע"ש:
ואפי' קיבל עליו אחריות נכסים בשטר: בטור כתב ז"ל אפי' קיבל עליו אחריות אינה מתנה כיון שאנסוהו בכך והמחבר שלא כתבו נתן מקום לטעות דודאי אם לא אנסוהו על קבלת אחריות אנפשיה הוה מתנה דבזה גילה דעתו דניחא ליה וכמ"ש מור"ם בהג"ה בסי' ר"ה ס"ג וז"ל שם מתנה שכתוב בה אחריות דינו כמכר והוא מדברי ריב"ש שכ' כן בתשובותיו סי' ר"ן ע"ש אבל קשה דא"כ לא ה"ל להטור לכתוב בשם ר' יונה ל' כיון שאנסוהו לכך אלא הל"ל אם אנסוהו לכך דל' כיון משמע דכל האונס על הנתינה מסתמא נאנס ג"כ על כתיבת לו האחריות לכן יותר נראה דמ"ש ריב"ש ומור"ם בסי' ר"ה דמתנה שכתוב בה אחריות נכסים דינה כמכר איירי כשהנותן אומר שבאונס נתנה לו והמקבל טוען שבמכירה באת לידו וגמר והקנה לו בזוזי אלא שכ' לו בל' מתנה משום דינא דב"מ או מטעם דנותן בעין יפה נותן יותר ממוכר (וכמ"ש בסי' רי"ד ור"מ) בזה כתבו שאם הדיין רואה שנכתב בשטר המתנה אחריות נכסים אמרי' שודאי מכר היה כי אין מדרך המתנה לכתוב להן אחריות וכ"כ הטור בהדיא בסי' קע"ה סעיף כ"ו ובש"ע שם סנ"ד בהדיא בדין זה ע"ש וכאן איירי שגם המקבל מודה שלא בתורת מכר בא לידו ועמ"ש עוד מזה בסי' ר"ה:
ש"ך - שפתי כהן
(א) הנותן מתנה כו' עיין בתשוב' ר"מ אלשיך סי' ס"ד מדינים אלו:
(ב) ואפי' קבל עיין בסמ"ע ס"ק ב' עד דבזה גילה דעתו דניחא ליה כו' והב"ח כתב דמיירי דידעינן באונסיה כו' ע"ש ודבריו צ"ע לדינא:
באר היטב
(א) ליתן: דדוקא באנסוהו למכור אמרינן אגב אונסי וזוזי גמר ומקני אם לא מסר מודעא כמ"ש בסי' ר"ה אבל במתנה כיון דלא מקבל זוזי בגילוי דעת בעלמא דלא ניחא ליה ליתן מבטלינן המתנה והא דנקט כאן מחמת אונס כו' אינו ר"ל דוקא אונס גדול דהכאה ויסורין וכיוצא בהן אלא כל דלא ניחא ליה ונותן ודאי מטעם שום דבר נתן והוא האונסו ליתן ואינו נותן בלב שלם וזהו דמסיק לפיכך המוסר מודעא כו' אע"ג דלא ידעינן באונסיה כו' עכ"ל הסמ"ע וע' בתשו' ר"מ אלשיך סי' ס"ד מדינים אלו.
(ב) אחריות: והא דבסי' ר"ה ס"ג כת' הרמ"א בהג"ה דמתנה שכתוב בה אחריות הוי כמכר צ"ל דהתם איירי שהנותן אומר שבאונס נתנה לו והמקבל טוען שבמכירה באה לידו וגמר והקנה לו בזוזי אלא שכת' לו בל' מתנה משום דינא דב"מ או מטעם דנותן בעין יפה נותן יותר ממוכר וכמ"ש בסי' רי"ד ור"מ. בזה אמרו שאם הדיין רואה שנכתב בשטר המתנה אחריות נכסים אמרינן שודאי מכר היה שאין דרך המתנה לכתוב בה אחריות וכ"כ הט"ו בהדיא בסי' קע"ה סנ"ד ע"ש וכאן איירי שגם המקבל מודה שלא בתורת מכר בא לידו עכ"ל הסמ"ע והב"ח כתב דמיירי דידעינן באונסיה (וכ"כ הסמ"ע בסי' ר"ה) כו' ודבריו צ"ע לדינא. ש"ך.