שולחן ערוך חושן משפט רה ג


שולחן ערוך

פשרה דינה כמכר ומחילה דינה כמתנה.

מתנה שכתוב בה אחריות נכסים דינה כמכר (ריב"ש סי' ר"ן):

מפרשים

סמ"ע - מאירת עיניים

פשרה דינה כמכר:    דכל פשרה היא באה ע"י טענת התובע שאומר שח"ל כך וכך והנתבע טוען שאינו ח"ל כלום נמצא שהפשרה שנעשית ביניהן שכל א' מוותר מטענותיו זה מוחל קצת וזה נותן קצת ה"ל כמין מכירה שזה נותן לו המקח וזה נותן דמים בעד המקח ול"ד למ"ש הטור והמחבר בסי' ס"ח ס"א דשם מדמה שטר פשרה לשטר מתנה ולא לשטר מכר דשאני התם דתלוי הפסול בדברים הנעשין ונתקיימין ע"י השטר וכמבואר שם ודוק:

מתנה שכתוב בה אחריות נכסים כו':    מפני שאין מדרך העולם שהנותן מתנה מקבל עליו אחריות להמקבל ובודאי מכירה היתה וכמ"ש הטור והמחבר בסי' קע"ה סנ"ד בדין מצרנות וכ"כ בריב"ש ודלא כמ"ש בע"ש הטעם ז"ל כיון שכ' לו אחריות ודאי בחנם לא נתן לו אם לא שגם הוא נהנה ממנו הרבה וה"ל כמכר כו' דז"א דא"כ בסתם מתנה אף דלא כ' בה אחריות נמי נימא הכי וכמ"ש הטור והמחבר לקמן סי' רל"ה ע"ש והא דכ' הטור והמחבר לקמן ר"ס רמ"ב דאפילו אם קיבל עליו אחריות נכסי' בשטר אינ' מתנה כו' התם מיירי כשידוע היא דאותה המתנה עם כתיבת אחריות נכסים הכל היתה באונס והכא מיירי כשאין ידוע שאנסוהו על כך עמ"ש שם עוד בישוב זה:

ש"ך - שפתי כהן

(ה) פשרה דינה כמכר כו' ע"ל סימן י"ב סי"א מ"ש ובב"ח סט"ו מ"ש בזה ובתשובת רשד"ם סימן מ"ד נסתפק באם מסר מודעא על המחילה שלא יצטרך האידך להחזיר לו משכון שלו שפרע לו החוב שעליו אי הוי כתלוהו ויהיב או כתלוהו וזבין ע"ש בתשובת רשד"ם סימן ר' ורפ"ה. כתב בספר ב"ה באחד שנשבע לתת מתנה לאחד ובשעת המתנה מסר מודעא שמפני חיוב השבועה הוא שעושה קרוב הדבר לו' שאין מתנתו כלום עכ"ל ור"ל דבשעת שבועה אמר כי אינני נותן לו ברצון נפשי אלא מה שאתן לו אהיה מוכרח ליתן לו מחמת השבועה וק"ל נ"ל וצ"ע לדינא:



באר היטב

(ח) פשרה:    ע"ל סי' י"ב סי"א מ"ש שם ובב"ח (סט"ו) [סט"ז] מ"ש בזה. ובתשובת רשד"ם סי' מ"ד נסתפק באם מסר מודעה על המחילה שלא יצטרך האידך להחזיר לו משכון שלו שפרע לו החוב שעליו אי הוה כתלוהו ויהיב או כתלוהו וזבין עיין שם ובסי' ר' ורפ"ה שם וכתב בס' ב"ה באחד שנשבע לתת מתנה לאחד ובשעת המתנה מסר מודעא שמפני חיוב השבועה הוא שעושה קרוב הדבר לו' שאין מתנתו כלום עכ"ל ור"ל דבשעת שבועה אמר כי אינני נותן לו ברצון נפשי אלא מה שאתן לו אהיה מוכרח ליתן מחמת השבועה וק"ל נ"ל וצ"ע לדינא. שם.


(ט) אחריות:    מפני שאין דרך העולם לקבל אחריות במתנה ובודאי מכירה היתה וכמ"ש הט"ו בסי' קע"ה סנ"ד בדין מצרנות וכ"כ בריב"ש והא דכתב הט"ו בריש סימן רמ"ב דאפילו אם קיבל עליו אחריות נכסים בשטר אינה מתנה התם מיירי שידוע דגם כתיבת האחריות היה באונס והכא מיירי כשאין ידוע שאנסוהו על כך ועמ"ש [שם] עוד בישוב זה עכ"ל הסמ"ע (ועמ"ש הט"ז לחלק בזה ע"ש). מתנה שגילה דעתו שהוא אונס ולא נסתלק האונס ואח"כ עשה שט"ח עליו מחמת השטר הראשון. אפילו מודעא א"צ בשטר השני כיון ששטר זה הוא מחמת שטר הראשון שהיה באונס מהר"ל ן' חביב סי' ל"ד ולפי דברי הרדב"ז צריך מודעא ועיין בתשו' מהרי"ט חח"מ סי' מ"ד. בני חיי).



קצות החושן

(ב) פשרה דינה כמכר והא דכ' בש"ע סי' י"ב דאם הפחידו יכול לחזור בו ע"ש משום דהכא מיירי בדין מסופק שאינו ידוע להיכן נוטה או בדבר שיש בו הכחש' ועסק שבועה ביניהם וה"ל תורת פשרה אבל התם מיירי שהי' הדין ברור בלי שום ספק ואינו בתורת פשרה כלל ומש"ה ה"ל אונס גמור וע' ב"י מ"ש בשם הרשב"א מחודש ח' ומוהרי"ט ח"ד סי' צ"ח:




▲ חזור לראש