הגהות רבי עקיבא איגר/חושן משפט/סימן רמב

סימן רמב

[שו"ע] שאנסוהו. נ"ב אם האנס לא תבע ממנו כלום רק שייסרו ביסורים ואמר טול קרקע זה והניחני י"ל דבכה"ג קנה עב"י סי' רה דף קכג ריש ע"ב:

[שו"ע] אמר לעדים תתחבאו. נ"ב ואם אמר טעם לדבר אטמרו כדי שלא ישמע בני פ' י"ל דלאו מתנה טמירת' היא מה שאין כן בההיא דסוף סי' זה י"ל כיון דלא יהיב מדעתי' שרצונו הי' שלא ליתן לא לזה ולא לזה ע' בית יוסף סס"י זה ובשו"ת מהריב"ל ח"א סי' נח בסופו:

[שו"ע] ואפי' אי קני מני'. נ"ב כיון דסתם קנין לכתיבה עומד. לשון הר"ר יוסף בטור ובקנין במטלטלי' ע' דרישה:

[סמ"ע אות י] כוונתן כן ע"ש. נ"ב וכתב תשו' מהר"ם די בוטין סי' כה ותשו' מהרי"ט סי' נד שהסכימו לפי' הב"י דאמירת הנותן אינו מעכב אבל מ"מ צריך שיהא כתוב בשטר וע"ל סי' ס"א ס"ה וסי' ע"א בש"ך ס"ק לג:

[שו"ע] שהיא אחר מותו. נ"ב אפי' אמר לא תגלי עד אחר שני שנים לאחר מיתה ע' תשו' תשב"ץ ח"ד חוט המשולש הטור השני סי' ו':

[שו"ע] חוששים לה שמא. נ"ב אבל אמר בפירוש אטמרו וכתבו ל"ק. ובמהריק"ש משמע דאף באמר לא תגלו מפרשי' דבריו עד שעת מיתה קאמר וע' תשו' קרית מלך רב סי' ב'. ומדברי תשו' מהריב"ל ח"א סי' ח' מבואר דס"ל דאף בהקדש שייך דין טמירת' וכן מבואר מדברי תשו' הרשד"ם חיו"ד סי' קעג ותשו' מהר"י אדריב"ל סי' קיט וע' כנה"ג בהגהת הטור אות יב ובהגהת ב"י אות יז לענין הקדש ולענין מתנה לעניים: