שולחן ערוך חושן משפט רז ג
<< · שולחן ערוך חושן משפט · רז · ג · >>
צבעי אותיות סימון הפרשנים: מאירת עיניים (סמ"ע) · שפתי כהן (ש"ך) · טורי זהב (ט"ז) · באר היטב · קצות החושן · באר הגולה · פתחי תשובה
מי שמכר חצירו או שדהו ופירש בשעת המכירה שהוא מוכר כדי לילך למקום פלוני או מפני המטר שנמנע כדי לקנות חטים בדמיו ה"ז כמוכר על תנאי לפיכך אם ירד המטר אחר שמכר או באו חטים והוזלו או נמנע הדרך לעלות לאותה הארץ או לא נסתייע לו לעלות או לקנות החטים ה"ז מחזיר לו הדמים ותחזור לו הקרקע שהרי פירש שאינו מוכר אלא לעשות דבר פלוני והרי לא נעשה וכן כל כיוצא בזה:
- הגה: ודוקא במוכר קרקעותיו אבל במוכר מטלטלים ל"מ גילוי דעתו עד שיתנה בדיני תנאי (טור בשם רש"י):
מפרשים
הרי זה כמוכר על תנאי כו': הטעם דכיון דגילה דעתו שמפני כך מכר אומד דעת הוא דאם לא יהיה אותו הדבר דלא היה מוכר אבל אם לא גילה לומר כן בשעת מכירה אין אנו הולכין מסתמא אחר אומדן דעת לחוד דפעמים אדם מוכר קרקעותיו ואין ידוע למה הוא מוכר אלא א"כ הוא אומדן דעת דמוכח אשר"י וטור והן הן דבריו וטעם המחבר בסעיפים הללו:
או נמנע הדרך כו' או לא נסתייע כו': פי' הן שלא הלך מחמת שהיה מניעה בדרך כגון שנתקבצו גזלנים בדרך הן שאין המניעה מכח הדרך רק שלא מסתייע לו מילתא מצד עצמו שנתחדש לו ענין חולי וכיוצא בו שאינו יכול לילך או לא נסתייע לו לקנות החיטין שבשביל קנייתן מכר וכ' ב"י ע"ז מסכ"ד דכל כה"ג אסור ללוקח לאכול פירות ☜ עד שידע שיקיים זביניה ע"ש ד"מ ז':
ודוקא במוכר קרקעותיו כו': ז"ל הטור לפי שאין דרך בני אדם למכור קרקעות שהוא מתפרנס מהן אם לא שהיה דעתו לעקור דירתו מכאן אבל מטלטלין פעמים שאדם מוכרן ע"ל סי' ר"ל מ"ש שם וגם כאן בפרישה כתבתי ישוב דל"ת מזה אמ"ש שם בטור בס"ה ע"ש:
(ג) מי שמכר חצרו עיין בתשובת מהרא"ן סי' ע"ז סוף דף צ"ט וסי' ע"ח ועיין בתשובת ר"ש כהן השייכים לס"ב סי' א' ובתשוב' ר"מ אלשיך סי' ל' וסי' ע"ח וע' בתשובת מהר"מ מלובלין מדינים אלו בגט דוינ"א:
(ד) או נמנע הדרך כו' עיין בטור מ"ש דאם התנה עמו ע"מ לדור שם ועלה שם המקח קיים וכ"כ מהרש"ל בתשו' סי' ל"ח בשמו וכתב שכן משמע בהרא"ש ולא ירדתי לס"ד ולסוף דעת הטור דלא משמע בהש"ס וברא"ש מידי דהתם מיירי אדעתא למיסק ולא אדעת לדור וצ"ע עיין בתשו' רשד"ם סי' ק"ץ ורל"ב ורמ"ז ור"ס ורפ"ט ושצ"ז:
(ה) ודווקא במוכר קרקעותיו כו' עיין בסמ"ע ס"ק ט' ובהג"ה בסמ"ע ס"ס קפ"ה:
(ז) לילך: (בטור כתוב אם פירש בשעת מכר ע"מ לדור במקום פלוני כו' המקח קיים כיון שעלה כו' ופסק כא"ד בש"ס דאדעתא למיסק והא סליק ליה ותמוה הוא דהא ע"כ א"א לפרש האי לישנא אלא באומר לשון עלייה לחוד אבל במזכיר ל' דירה ולא הליכה כל כמה דלא מיתדר ליה אפילו ללישנא בתרא המכר בטל ונלע"ד דט"ס הוא בטור וכצ"ל ע"מ לילך לדור במקום פלוני וכן הוא בפסקי הרא"ש להדיא ע"ש והטעם בזה אף שהזכיר גם הדירה מ"מ ההליכה היא עיקרית אלא שפירש לאן ילך וגם בהרמב"ם כתוב וא"י לעלות משמע שפוסק כא"ד ולא הזכיר הדירה ומזה נ"ל מי שמכר ביתו ואמר שרוצה לעשות איזה פעולה במקום פלוני והלך ולא מצא שם לעשות כן דהמקח בטל אע"פ שהלך כיון שלא הזכיר ההליכה ועוד נראה שאם אמר לילך ולדור הוי הדירה תנאי מחדש ואז גם הדירה מעכבת המקח משא"כ באומר לילך לדור דמשמע שההליכה לצורך הדירה אז הדירה אינה כתנאי ועכ"פ אע"פ שהיתה כונתו בלי ספק גם עליה מ"מ הוי דברים שבלב ואינן דברים רק גילוי מלתא בפירוש בעינן. ט"ז) עיין בתשו' מהר"א ששון סי' ע"ז וסי' ע"ח ובתשו' רש"ך השייכים לס"ב סי' א' ובתשו' ר"מ אלשיך סי' ל' וסי' ע"ח ועיין בתשובת מהר"מ מלובלין מדינים אלו בגט דווינ"א ועמ"ש הטור דאם התנה עמו ע"מ לדור שם ועלה שם המקח קיים וכ"כ מהרש"ל בתשובה סי' ל"ח בשמו וכתב שכן משמע בהרא"ש ולא ירדתי לסוף דעתם דלא משמע בהש"ס ובהרא"ש מידי (רמז למ"ש הט"ז כנ"ל) דהתם מיירי אדעת' למיסק ולא אדעתא לדור וצ"ע עיין בתשובת רשד"ם סי' ק"צ וסי' רל"ב רמ"ז ר"ס רפ"ט ושצ"ז עכ"ל הש"ך.
(ח) מטלטלים: (כת' הט"ז ולפ"ז צ"ל דמ"ש הטור בס"ז וכן הדין במוכר חפץ לקנות בדמיו כו' ר"ל שהמוכר חפץ לקנות שדה פלו' כו' וכן הוא להדיא ברש"י הביאו הב"י ע"ש עכ"ל אבל בלוקח אין חילוק בין קרקע למטלטלים וכן משמע בב"י שכת' במחו' ל"א וז"ל מוכר שום דבר וגלה דעתו שרוצה להוליכו למקום פלו' כו' יכול לחזור בו ע"ש כ"כ בתשו' שער אפרים סי' ק"מ ולכן פסק שם בלוקח שגילה דעתו בשעת גמר המקח שקונה חפץ בשביל איש א' ולא התנה בפירוש שאם לא ירצה האיש ההוא ליקחנו שיחזור לו החפץ עדיין לא נתן מעות ואח"כ לא רצה האחר ליקח החפץ ופסק הלכה למעשה דהמקח חוזר וצריך המוכר לקבלו אם לא נתן הלוקח המעות עדיין וע"ש).