פתיחת התפריט הראשי

שולחן ערוך חושן משפט קצט ב


מקרא לצבע סימון האותיות: סמ"ע ש"ך ט"ז באר היטב קצות החושן באר הגולה

שולחן ערוך

וכן ראובן שמכר מטלטלין לשמעון במנה וקנה שמעון המטלטלין ונתחייב לראובן בדמים ואח"כ היה לשמעון מטלטלים אחרים למכור וא"ל ראובן מכור אותם בדמים שיש לי בידך מדמי המכר ואמר ליה הן נקנין אותן המטלטלים לראובן בכל מקום שהם ואע"פ שלא משך ולא הגביה שגם זה דבר שאינו מצוי הוא ולא גזרו ביה רבנן אבל אם היה עליו חוב שלא מחמת המכר וא"ל מכור לי מטלטלין בחוב שיש לי אצלך ונתרצו שניהם לא קנה:

הגה: מיהו י"א דמיירי דוקא שאמר ליה מכור לי בהנאת מחילת הדמים שיש לי אצלך אבל אם אמר ליה מכור לי בדמים שיש לי בידך לא קנה (המגיד פ"ז דמכירה ור"ן פ' הזהב ועי' בב"י). ועי' לקמן סי' ר"ד סעיף י':

מפרשים

סמ"ע - מאירת עיניים

אבל אם הי' עליו חוב כו':    הטעם דשאר חובות מחמת הלואה הוא שכיח וגזרו בזה משא"כ חוב הבא מחמת מכר וכן נראה לי וא"ת אעפ"כ במאי יקנה כיון דעתה אין המעות בעין י"ל דעשאו חז"ל כאלו המכר הראשון הוא בעין והחליפו עם הדבר שמוכר לו עתה כ"כ המ"מפ"ה דמכירה:

ונתרצו שניהם לא קנה:    ע"ל סי' ר"ד ס"י דהמחבר ס"ל דהחוב הבא מחמת הלואה דינו כאלו המעות היו בעין ביד הלוקח ונותנין להמוכר בעד החפץ שקונה ממנו דאף דאין מעות קונות מ"מ חייב במי שפרע:

הה"נ בחוב והוא דעת הרמב"ם ושיש חולקין בחוב והוא דעת הרא"ש וב' הדעות כ' הטור שם מ"ה סתם כאן וכ' דלא קנה בחוב דעלמא כי לדעת שניהן אינו קונה בו קנין גמור ובמי שפרע לא איירי כאן:

מיהו י"א כו':    פירוש ואז קונה אפי' במטלטלין בהנאת מחילת המלוה ודוקא במחילת חוב כזה הבא מחמת מכר דאינו שכיח אבל מחיל' שאר חוב לא עדיף ממעות. עצמן דאין קונין במטבע מטלטלין קנין גמור כ"א לענין מי שפרע וכמ"ש בסי' רי"ד אבל בקרקע דנקנית במעות נקנית בכה"ג:



באר היטב

(א) מחילת:    פירוש ואז קונה אפילו במטלטלים ודוקא במחילת חוב הבא מחמת מכר דאינו שכיח אבל מחילת שאר חוב לא עדיף ממעות עצמן דאין קונין במטבע מטלטלין קנין גמור כי אם לענין מי שפרע וכמ"ש בסי' ר"ד אבל קרקע דנקנית במעות נקנית גם בכה"ג. סמ"ע.



קצות החושן

(א) שיש לי בידך מדמי המכר והקשו בתו' דהא מלוה אינו קונה ותי' דמיירי בהנאת מחיל' מלוה והרב המגיד פ"ה ממכיר' כתב לדעת הרמב"ם דעשאו חכמים כאלו המכר הראשון הוא בעין והחליפו עם הדבר שמוכר לו עתה ע"ש ובשטה מקובצת פ' הזהב כתב וז"ל ולדידי לא קשה אלא הבמ"ע כגון דאית ליה לשמעון הני זוזי ברשותו שנתחייב לו מדמי השור ולא דמי למלוה דאית ליה רשותא לאפוק' אבל הכא מעת שנתחייב לו דמי השור ואית ליה לא מצי לאפוקי ומחייב למיפרע ליה מיד הלכך הוי כפקדון גבי' והוי כנתינ' מעות בעין כנ"ל שיטה עכ"ל. ודבריו צ"ע דאטו מי שנתחייב מעות בעד מקח קנה להני זוזי דאיתנהו ברשותו כיון דאפי' יחד לו מעות אין מטבע נקנה בחליפין ומכ"ש היכ' דלא יחד לו וא"כ ודאי יכול להוציא הני זוזי ואי משום דלא ליהוי רשע ולא ישלם במלוה נמי כל שהגיע זמנו אינו רשאי לדחותו בלך ושוב וצריך לפרוע:





▲ חזור לראש