באר היטב על חושן משפט קצט
סעיף ב עריכה
(א) מחילת: פירוש ואז קונה אפילו במטלטלים ודוקא במחילת חוב הבא מחמת מכר דאינו שכיח אבל מחילת שאר חוב לא עדיף ממעות עצמן דאין קונין במטבע מטלטלין קנין גמור כי אם לענין מי שפרע וכמ"ש בסי' ר"ד אבל קרקע דנקנית במעות נקנית גם בכה"ג. סמ"ע.
סעיף ג עריכה
(ב) האחרון: שהוא חג בפ"ע ומרבין באכילת בשר אבל עי"ט הראשון טרודים במצות סוכה ולולב וי"ט אחרון של פסח אינו חג בפני עצמו ועי"כ אוכלין בשר עוף. שם.
(ג) הדינר: שנתן טבח ליתן לו בעדו בשר והמותר הוא ברשות המוכר וה"ה אם נתן להמוכר דמי כל הבשר ומת דמפסיד דמי כולו ופשוט הוא וע"ל סי' (קצ"א) [קצ"ה] ס"א. שם.
סעיף ד עריכה
(ד) התורה: ולא חששו בזה שיאמר הלוקח ליתומים או לאפוטרופסים נשרפו חטיך בעליה כיון דהלוקח הוי כש"ש ונתחייב בגניבה ואבידה ולא מיפטר אלא בשריפה ובשאר אונסים והוא דבר שאינו שכיח לא חששו לזה כשאין זולתו עוד חששות והזיקות השכיחות שיהיו מתוך הקנייה. שם.
(ה) החלוקות: עיין בסמ"ע שמבאר כל חילוקי הדינים שיש בזה אימתי יכולין היתומים לחזור אם מכרו או לקחו שום דבר. ע"ש.
(ו) ודוקא: קאי אשאר החלוקות ביתומים דאין המעות קונות משא"כ בהקדש שם.
(ז) להקדש: וה"ה איפכא אם נתן הגבאי דמים לאחד לצורך הקדש אין הגבאי יכול לחזור בו דהא בהדיוט קאי במי שפרע. ול"ת מהא דהזהב לספק סלתות כו' כמו שתירץ הר"ן פ"ק דקידושין ע"ש ודלא כהרמב"ם והראב"ד. ש"ך.
(ח) לחזור: אבל מי שמשך חפץ של הקדש והוזל א"י לחזור דלא יהא כח הדיוט כו' ואי הוקר אינו קונה במשיכה אלא בכסף דרשות הגבוה אינו נקנה אלא בכסף. ש"ס קידושין שם.