שולחן ערוך חושן משפט קנה כא


שולחן ערוך

יש מי שאומר שלא אמרו דבהרחקת ששה טפחים בין בור לבור סגי אלא בארץ הרים אבל במקום דרפיא ארעייהו צריך להרחיק יותר לפיכך צריך להרחיק בית הכסא מבור חבירו עד שיכירו בני אדם שאינו עובר מלחות בית הכסא לבור ולרווחא דמלתא ירחיק חמשים אמה:

הגה: ויש מי שחולקין על זה (מרדכי פ"ק דב"מ ופ' לא יחפור) וכל מקום שמזיק צריך להרחיק עצמו אפילו היה רשות הרבים מפסיק בין הבתים כגון שתי חצרות בשני צדי רשות הרבים אפילו הכי צריך להרחיק (ב"י בשם הרשב"א):

מפרשים

סמ"ע - מאירת עיניים

לפיכך צריך להרחיק בית הכסא כו'. פי' כשהבית הכסא אינו חפור בהר אלא במקו' דרפיא ארעיהון ומסיק דבב"ה צריך להרחיק לרווחא דמילתא חמשים אמה משום דחמיצי וסריחי וכ"כ הטור בשם רב עמרם ז"ל ולרווחא דמילתא צריך להוי נ' אמה כבורסקי אבל בשאר באר ובור א"צ להרחיק כולי האי אבל עכ"פ צריך להרחיק טפי מו"ט היכא דרפיא ארעייהו וכדמוכח ל' המחבר דכ' צריך להרחיק יותר מו"ט וכן הוכחתי בדרישה מל' הטור והרא"ש ע"ש:

ויש חולקין ע"ז. פי' וס"ל דבגומא של אבנים בהרחקת טפח סגי וכשאינו של אבנים סגי בג"ט ע"ש במרדכי ובד"מ:


ט"ז

באר היטב

(לא) שחולקין:    פי' הסמ"ע דס"ל דבגומא של אבנים בהרחקת טפח סגי וכשאינו של אבנים סגי בג"ט (וז"ל הט"ז לא ידעתי מי החולק ומ"ש בסמ"ע נראה דרומז על מ"ש המרדכי נשאל לר"מ על אודות ראובן שעשה צנור כו' והוא מ"ש המחבר בס"כ ופסק הרמ"א דא"צ להרחיק רק ג"ט ונ"ל דמ"מ מודה בדין זה של המחבר בעשן ובית הכסא שהרי גם במרדכי מביאו ושאני בצנור דאפשר שהניזק יגדור בפני המים כמ"ש שם בהדיא כנ"ל שאין לזוז מדברי המחבר שהם דברי ר"מ גאון. והרא"ש והמרדכי ורב עמרם הכי ס"ל והחולקים לא כתבוהו מפורש עכ"ל).



קצות החושן

▲ חזור לראש