שולחן ערוך חושן משפט קל ג

אין הערב גובה מהלוה עד שיביא עדים שפרע בשבילו אבל כל זמן שאין לו עדים אינו גובה ממנו כלום אפילו אם שטר החוב בידו ואם כתב המלוה לערב קבלתי ממך דמי החוב מהני ליה לגבות מהלוה וכגון שמפורש הערבות בשטר או שהלוה מודה בו דאל"כ במה אנו יודעים שהוא ערב:

מפרשים

סמ"ע - מאירת עיניים

עריכה

אפי' אם השט"ח בידו. בטור סיים בטעמו וכתב ז"ל שיכול לומר פרעתי למלוה והחזירו לי ונפל ממני ומצאתו או לא פרעתי עדיין להמלוה ונפל ממנו ומצאתו או הפקידו בידך או יכול לומר פרעתיך כי אין שט"ח שבידו ראיה לעשותו מלוה בשטר עכ"ל הטור מ"מ מהני ליה כשכתב לו המלוה התקבלתי דלא יכול הלוה לטעון כלום אפי' פרעתי לך דכיון דמיירי דידוע שנעשה ערב וכדמסיק שם וגם ידוע שפרע להמלוה ומסר השט"ח מידו ליד הערב לגבות בו שהרי כתב לו התקבלתי האמינו חכמים בזה להערב והעמידוהו במקו' המלוה וכשם שלא היה הלוה נאמן לומר פרעתי להמלוה כל זמן ששט"ח בידו כן אינו נאמן בכה"ג נגד הערב ומטעם זה ס"ל להרמב"ם (והוא היש מי שאומר שכתב המחבר מיד אחר זה) דטורף בו אפי' ממשעבדי דהעמידוהו במקו' המלוה מכל וכל וזה נ"ל ברור בביאור דברי הטור והמחבר והרמב"ם והבעה"ת ולא כמ"ש בע"ש שגם כשכתב לו התקבלתי לא מהני ליה אלא כשאין הלוה טוען פרעתי להערב גם בסמוך בס"ד כתב ז"ל שאינו נאמן לומר פרעתי "להמלוה כו' דקדק וכתב למלוה דאלו לערב ס"ל דנאמן לומר פרעתי ע"ש וז"א וכ"כ המ"מ פכ"ו דמלוה בהדיא בפשיטות בשם הרשב"א ע"ש דעומד במקו' המלוה ואינו נאמן לומר פרעתי ועפ"ר ודרישה שכתבתי עוד כמה הוכחות מכמה מקומות לזה ודוק:

ואם כתב המלוה לערב קבלתי. עפ"ר ודרישה שם הוכחתי דלא בעינן שיכתוב לו קבלתי אלא כשאין להערב עדי' שפרע להמלו' דע"ז קאי המחבר והטור (שהרי כתבו עד שיביא עדים שפרעו) אבל כשיש לו עדים שפרע להמלוה והשט"ח דמלוה בידו האמינוהו ג"כ והעמידוהו במקו' המלוה כיון שידוע שנעשה ערב וכנ"ל ודוק ועד"ר מ"ש עוד מזה:

ש"ך - שפתי כהן

עריכה

(ח) אפי' אם הש"ח בידו. עיין בסמ"ע ס"ק י"ג עד כנ"ל בביאור הטור והמחבר והבעה"ת ולא כמ"ש בע"ש שגם כשכתב לו התקבלתי לא מהני כו' עכ"ל סמ"ע אמת שכן מוכח בטור ובריב"ש סי' קע"ח אבל בבעה"ת לא מוכח מידי דהא אדרבה משמע שם איפכא וכמו שאכתוב לקמן וגם ברמב"ם ומחבר לא מוכח מידי ודוק וגם מ"ש הסמ"ע וכ"כ המ"מ פכ"ו דמלוה בהדיא בפשיטות כו' וכיון למגיד משנה שהביא לקמן סי' קל"א (ס"ג) [סק"ג] ולפע"ד אדרב' משמע משם להפך דדוקא כשכתב התקבלתי ונתן לו זכותו דהיינו שהקנה לוהשטר בכתיבה ומסירה באופן שנתבאר לעיל סי' (פ"ו) [ס"ו] הא לאו הכי יכול לטעון פרעתיך והיינו דמסיים המ"מ ופשוט הוא דלא יגרע כח הערב מאינש נכרי דעלמא כו' ואי בהתקבלתי לחוד ודאי לא סגי באיש נכרי דעלמא אלא בקניות שטרות ממש וכן פי' הב"ח דברי הר"ן שהביא הב"י דדוקא כשכתב לו התקבלתי ונתן לו זכותו בכתיב' ומסירה והוא נכון וכן משמע מדברי נ"י פרק חזקת הבתים וכן כתב הב"ח בשם חדושי רשב"א פ' גט פשוט דבהתקבלתי לחוד מצי למימ' פרעתיך ור"ל חדושי רמב"ן כי כן היא שם (מיהו מ"ש הב"ח שגם דעת התוספות כן אינו מוכרח ע"ש ודוק) וכן דעת מהרש"ל בתשו' סי' צ"ג דאפילו ידוע שפרע הערב יכול הלוה לומר לו פרעתיך והב"ח בס"ס ע"ז כתב עליו דלא דק דבהתקבלתי פשיטא דגובה בו כמבואר להדיא בפ' ג"פ דף קע"ד כו' והוא לא דק וסותר דברי עצמו שהביא כאן כמה פוסקים דסוברים כמהרש"ל ומפ' ג"פ אין ראיה די"ל דמיירי בשהקנה לו השטר וכמו שפיר' הבעה"ת שער ל"ה ח"ב ושאר פוסקים וכן משמע דמפרש רי"ו נכ"ו ח"ג א"נ התקבלתי דהתם פירושו שהלוה כתב לערב הריני כאלו התקבלתי ממך המעות וכמו שפירשו בעל המאור ותוספות שם וראב"ן סי' ס"ח וכן פי' בתשו' רשב"א סי' תתפ"ח הלכך נראה דלענין דינא הממע"ה. שוב ראיתי בר"י נתיב ה' כתב להדיא דיכול לטעון פרעתי אפילו כתב לו התקבלתי אם לא שהקנהו לו בכתיבה ומסירה ע"ש וכן ראיתי בתשו' מבי"ט ח"ב ס"ס ר"ך דף ק"ד ע"א מסיק כן בשם הרשב"א בשם רבו ה"ר יונה ובשם הפוסקים דדוקא כשכתב לו התקבלתי והקנה לו השטר בכתיבה ומסירה הוא דאינו יכול לומר פרעתיך אבל בהתקבלתי לחוד מצי למימר פרעתיך ומסכים שם המבי"ט לדבריהם ושוב מצאתי בתשובת מהרא"ן ששון סי' ע' שמפרש דברי הר"ן והמ"מ כמו שכתבתי וס"ל לדינא אע"ג שכתב לו התקבלתי יכול לטעון פרעתיך ע"ש וקרוב אלי לומר דגם ה"ר יונה בהרא"ש פ' חז"ה מיירי בהתקבלתי (אבל בטור א"א לפרש כן דא"כ למה כתב שצריך שהוזכר הערבות בשטר וגם למה כ' שאינו טורף ממשועבדים הא פשיטא כיון שכתב לו התקבלתי דהיינו שהקנה לו בכתיבה ומסירה אפי' היה אינש דעלמא שאינו ערב טורף ממשועבדים) ונתן לו זכותו וכמ"ש הרשב"א בשמו וקיצר במובן וכן משמע מלשונו שם שכתב דאם לא כן יכול הלוה לטעון כו' או שמא הוא מסר לך שטר זה ואין אותיות ניקנות במסירה כו' ולפ"ז אתי שפיר מ"ש הרא"ש וה"ר יונה פירש כו' כלומר דלפי פירוש ה"ר יונה אין צריך לומר שנזכר הערבות בשטר וכן משמע להדיא בר' ירוחם נתיב ה' דהר' יונה מיירי שכתב לו התקבלתי ונתן לו כתיבה ומסירה ע"ש רק מ"ש ברי"ו ופי' הר"י ט"ס הוא וצ"ל וה"ר יונה פי' ולא כהטור סי' זה וברמזיו פ' חזקת חבתים שהבין דגם לה"ר יונה צריך לומר שנזכר הערבות בשטר ע"ש ודו"ק. וע"ש הב"ח דבהר"י שבהרא"ש י"ל דלא קאמר אלא שא"י לטעון שמא לא פרעתי למלוה אבל אה"נ דיכול לטעון פרעתיך כו' לא עיין בש"ס ובהרא"ש כלל (רק בב"י שהביא בקיצור דברי הרא"ש בשם ה"ר יונה) דהא איתא התם דהלוה א"ל פרעתיך ואינו נאמן ע"ש אלא ודאי כדפי' ודוק. ולפ"ז נ"ל ברור דה"ה כשמביא הערב עדים שפרע יכול הלוה לומר לערב פרעתיך דכיון דבהתקבלתי יכול לטעון פרעתיך כ"ש בעדים דהא הודאת בע"ד כק' עדים דמי והטור שכ' דאם מביא עדים שפרע א"י לומר פרעתיך אזיל לטעמיה שכתב בהתקבלתי לחוד א"י לומר (י"ל) פרעתיך ואיפכא קשיא לי על עיר שושן דכיון דכ' בהתקבלתי לחוד יכול לומר פרעתיך אמאי כתב במביא עדים שפרע כהטור וכן איתא להדיא בחדושי הרמב"ן פ' ג"פ כדברי וז"ל שם ומסתברא ודאי דעל כרחך מן היתומים קתני דאילו מיניה אי דליכא עדים דערב פרעיה למלוה פשיטא דיכול לוה לומר לו אני פרעתיך אי דאיכא סהדי דערב פרעי' למלוה וידיע נמי דלוה לא פרעיה בתר הכי לערב אמאי אינו גובה וכן סיפא אם כתב לו התקבלתי אמאי לימא ליה הדרת ופרעתיך דלאו מלוה בשטר הוא לו עכ"ל וכן משמע מדברי הנ"י פ' ג"פ בשם מורו הר"מ ומביאו ב"י סי' זה סעיף ז' ע"ש ודוק וכן מוכח לפע"ד בבעה"ת שער ל"ה ח"א שכתב וז"ל וא"צ לומר שצריך הערב להביא ראיה שפרע אבל אם לא יביא ראיה או שטוען הלוה פרעתיך נאמן ואין ש"ח שבידו ראיה כדי לעשות אותו מלוה בשטר כדקתני ואם כתב לו התקבלתי ה"ז גובה ואי לא לא וההיא דחזקת הבתים דקתני ההוא ערב' דפרעי' למלוה וא"ל ללוה הב לי זוזי והא שטרא א"ל פי' עם השטר התקבלתי דאי לא יכול לומר לו פרעתיך עכ"ל הרי שכתב או שטען הלוה פרעתיך כו' משמע דאע"פ שמביא ראיה יכול הלוה לטעון פרעתיך ומייתי ראיה מדקתני בפ' ג"פ ואם כתב לו התקבלתי ה"ז גובה והיינו כמ"ש לקמן בח"ב דהא דקתני בפ' ג"פ ואם כתב לו התקבלתי פי' שהקנהו בכתיבה ומסירה הא לאו הכי אינו גובה אע"פ שידוע (שלא) שפרע והשתא א"ש הא דקאמר וההיא דח"ה כו' דה"ל לאוקמי ההיא דחז"ה שהביא ראיה שפרע א"ו ס"ל דאפי' ראיה לא מהני כשטוען פרעתיך ומוכח מכאן דבהתקבלתי לחוד לא מהני ויכול לומר פרעתיך דמה לי עדים או התקבלתי ודוק:

(ט) ואם כתב המלוה לערב קבלתי. עפ"ר ודרישה שם הוכחתי דלא בעינן שיכתוב לו קבלתי אלא כשאין להערב עדים שפרע למלוה כו' אבל כשיש עדים שפרע להמלו' והש"ח דמלוה בידו האמינוהו ג"כ והעמידו במקום המלוה עכ"ל סמ"ע וכן מוכח בסי' קל"ב ס"ד להדיא ע"ש ועיין בתשו' מהרשד"ם סימן כ"ה:

באר היטב

עריכה

(י) אפי': ואם כ' לו המלוה התקבלתי עיין בש"ך שהאריך בזה ועיין בסמ"ע ובט"ז מ"ש ג"כ בזה אם יכול הלוה לומר פרעתי להערב ע"ש מה שחלקו בזה לדינא.

(יא) קבלתי: ואם יש עדים להערב שפרע למלוה והשט"ח דמלוה בידו אע"פ שלא כ' לו קבלתי האמינוהו והעמידוהו במקום המלוה כיון שידוע שנעשה ערב עכ"ל הסמ"ע וכן מוכח בסי' קל"ב ס"ד להדיא ע"ש ובתשובת מהרשד"ם סי' כ"ה. ש"ך.

פירושים נוספים

_{▲ חזור לראש}