שולחן ערוך חושן משפט קלב ד
<< · שולחן ערוך חושן משפט · קלב · ד · >>
צבעי אותיות סימון הפרשנים: מאירת עיניים (סמ"ע) · שפתי כהן (ש"ך) · טורי זהב (ט"ז) · באר היטב · קצות החושן · באר הגולה · פתחי תשובה
שולחן ערוך
פרע אחד מהם כל החוב למלוה ובירר זה בעדים או בהתקבלתי שכתב לו שפרעו הכל אע"פ שלא אמר לו ערבני ואשלם חוזר ותובע מחבירו חלקו:
מפרשים
סמ"ע - מאירת עיניים
אע"פ שלא אמר לו ערביני ושלם. כצ"ל ושלם בלא אלף ור"ל אע"פ שבערב דעלמא שפרע חוב הלו' ס"ל להרמב"ם דאינו חוזר על הלו' עד שיאמר לו הלוה מתחלה ערבני ושלם בעבורי וכמ"ש הט"ו בשמו בסי' ק"ל ס"ב (ואפי' להחולקים שם וס"ל כיון דא"ל ערבני אצ"ל לי' לשלם הכא דלא אמר הערב השני ערביני אלא הלוה פייסו להכנס ערב עבורו ה"א דמודה דצ"ל ושלם) קמ"ל דאדרב' דאפי' להרמב"ם אצ"ל כאן ערבני ושלם והטעם כיון דיכול המלו' להפרע מאיזה שירצ' ה"ל כא"ל ערבני וירד המלו' עם הלוה לדין ונשבע שאין לו שאז אף אם פורע הערב מעצמו חייב הלוה לחזור ולשלם לו ה"נ דכוותה וכדין קבלן שכ' המחבר שם בסימן ק"ל ס"ב ע"ש:
ש"ך - שפתי כהן
(ה) חוזר ותובע מחברו חלקו. כתב בתשו' מבי"ט ח"א סימן כ"ב וח"ב סי' רכ"ח ראובן ושמעון ולוי קנו סחורה ביחד וכתבו ש"ח על עצמם ליודא לפרוע לו כל החוב ונעשו ערבים קבלנים זה לזה ובהגיע זמן הפרעון נמצאו ראובן ושמעון לפרוע את חלקם ולוי לא נמצא ומחל יודא לראובן את הערבות שנתחייב בעד חביריו אך שיפרע לו החלק שהיה מגיע עליו ותבע משמעון חלקו וחלק לוי ופרע לו אח"כ בא שמעון לב"ד לתבוע מראובן החצי שפרע בעד לוי כי שניהם היו ערבים בעד לוי כמו שנזכר וראובן טוען כי כבר פטר אותו יודא הב"ח מהערבות. תשובה כיון שהיה יכול ליפרע מא' מהם אם נפרע משמעון אין שמעון יכול לתבוע מראובן חלקו דאע"ג דהביא בטור סימן קל"ב דאם פרע א' מהערבים כל החוב למלוה זה חוזר ותובע מחברו את חלקו נראה דקאי אשני ערבים לדעת הרמב"ן שאם יכול ליפרע משניהם לא יפרע מא' מהם אלא מחצה ומש"ה כיון שפרע זה כל החוב שלא היה יכול המלוה ליפרע מן הא' שהיה חייב לפרוע מחצה חייב זה השני לפרוע לו חלקו אבל היכא שהיה יכול ליפרע מכל א' מהם הכל מתחלה כי הכא כשנפרע מא' מהם א"י לחזור זה לתבוע מחברו חלקו שלא פרע בעדו שום דבר כו' וכ"ש בנדון זה שמחל יודא כו' ע"ש שהאריך ואין דבריו נראין לפע"ד דאדרבה איפכא מסתברא כשחברו היה מחויב לשלם כל החוב א"כ יכול לחזור ולגבות מהערב הב' חלקו אבל כשלא היה מחויב לשלם הכל הוי כפורע חובו שלא מדעתו למאן דס"ל שצ"לערביני ושלם וכ"כ הבעה"ת שער מ"ד ח"ב להדיא בנדון זה ממ"ש [ממש] דכיון שהמלוה יכול לתבוע הכל מא' מהן כשירצה ע"ד כן נכנסו שיהיו בשיתוף בפסידתן ובכל פרעון ויכול לתבוע המחצה ממנו וכן הוא להדיא בסמ"ע סימן זה שכתב וז"ל דאפילו להרמב"ם אצ"ל כאן ערביני ושלם והטעם דכיון דיכול המלוה להפרע מאיזה מהם שירצה ה"ל כא"ל ערבני וירד המלוה עם הלוה לדין שאז אף אם פרע הערב מעצמו חייב הלוה לחזור ולשלם לו ה"נ דכותיה וכדין קבלן שכתב המחבר בסי' ק"ל עכ"ל והכי מוכח מדברי הטור והמחבר שכתבו כאן בסתם דחוזר ותובע מחברו חלקו והטור משמע דס"ל כדעת הרמב"ם דיפרע מאיזה מהם שירצה וכן לעיל סימן ע"ז הביא תשו' הרא"ש דס"ל כהרמב"ם וגם המחבר בסעיף ג' וכן לעיל סי' ע"ז ס"ג סתם מתחלה כסברת הרמב"ם משמע דס"ל הכי ואפ"ה כתבו כאן דחוזר ותובע מחברו חלקו וכ"כ להדיא בסמ"ע לעיל סימן ע"ז ס"ק י"א על מ"ש המחבר סברת הרמב"ם דשנים שערבו לא יפרע מאיזה מהם שירצה פי' אפילו יש גם להב' לפרוע החצי לא הטריחו רבותינו להמלוה לגבות מכל א' החצי אלא יגבה כולו ממי שירצה וזה שפרע יחזור ויגבה החצי מהשני עכ"ל וכ"כ הב"ח בפשיטות לעיל סי' ע"ז סעיף ד' ומשמע שם מדבריו בפשיטות שגם דעת הטור כן גם מ"ש המבי"ט וכ"ש בנדון זה שמחל יודא כו' לאו מילתא וכמ"ש לעיל סי' ע"ז ס"ק ט"ז דבכה"ג אף שמחל לא' לא מחל לחבירו ותו די"ל דנהי דמחל גם לחברו היינו שהוא לא יתבע חבירו אבל הערב יכול לחזור ולגבות מהב' גם יתר הדברים שבתשו' מבי"ט שם אינם ישרים לכן נראה דבנדון זה ששמעון יכול לתבוע מראובן חלקו כן נ"ל עיין עוד בתשו' מבי"ט ח"ב סי' ר"כ באריכות:
באר היטב
(ו) ואשלם: כ' הסמ"ע דצ"ל ושלם בלא אל"ף ור"ל אע"פ שבערב דעלמא שפרע למלוה אינו חוזר על הלוה עד שיאמר לו מתחלה ערבני ושלם בעבורי מ"מ כאן אצ"ל כן והטעם כיון דיכול המלוה להפרע מאיזה שירצה ה"ל כאילו א"ל ערבני וירד המלוה עם הלוה לדין ונשבע שאין לו דאז אף אם פורע הערב מעצמו חייב הלוה לשלם לו והכי נמי דכוותיה ובדין קבלן שכתב המחבר בסימן ק"ל ס"ב ע"ש עכ"ל ועיין בש"ך שהביא תשובת המבי"ט בדין ג' אנשים שקנו סחורה ביחד וכתבו שט"ח על עצמם ונעשו ע"ק זה לזה ובהגיע ז"פ מחל המוכר לאחד מהם את הערבות שנתחייב בעד חביריו אך שיפרע לו חלקו המגיע עליו כו' ע"ש באריכות מה שהעלה בזה לדינא.
קצות החושן
(ג) חוזר ותובע מחבירו חלקו עש"ך שהביא בשם תשו' מבי"ט דאם מחל לאחד וגבה מהשני אין הערב הב' גובה מערב הא' את חלקו ועמ"ש בסי' ע"ג סק"ח הדין עם המבי"ט ע"ש ברירא דהך מלתא: