שולחן ערוך חושן משפט קיא ד


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

שולחן ערוך

מי שנתן קרקע לבנו על תנאי שלא יחול עליו שום שיעבוד ואין לו בן אחר ומת האב בע"ח של הבן גובה ממנה:

מפרשים

סמ"ע - מאירת עיניים

ואין לו בן אחר כו'. בטור מפורש הטעם והוא משום דכשמת ראובן הנותן אותו כח ששייר לעצמו בקרקע זכה בו הבן כיון שלא היה לו בן אחר וכשבא ב"ח לטורפה אף שנתבטלה המתנה מכח אותו התנאי מ"מ חזרה להבן דהשיור ששייר הנותן לעצמו ירש הבן מאביו וה"ל כלוה ואח"כ קנה דמשתעבד משום דכ' ליה דאקני כו' ועפ"ר שם כתבתי דנראה בעיני עיקר דהא דסיים הטור וכ' משום דכ' ליה דאקני לא קאי אלא אדסמוך ליה לפניו ז"ל דה"ל כלוה וקנה וכוונתו דשם משתעבד אע"ג דחזר ומכרה בדכת' לו דאקני אבל בנדון דידן דלא מכרה הבן א"צ דאקני ע"ש ומה"נ לא כ' המחבר כאן דבעי' דאקני וכתבתי זה לאפוקי מי"מ ועפ"ר:

בן אחר כו'. עד "גובה ממנו פי' בהאי דאין לו בן אחר גובה ממנו כל השדה אבל אם היה לו עוד בנים אחרים לא היה גובה ממנו אלא כפי חלק ירושתו המגיע ע"ז הבן שלוה ממנו שהרי ודאי אף לאחר שחזר המתנה לאביו גם הוא יורש חלקו עם אחיו ממנו דאין לומר דכיון דאבוהון גילה דעתו שלא יטול ממנו ב"ח א"כ מסתמא ניחא ליה לאביו שירשוהו שאר בניו כולו וה"ל כאלו התנה כן בפירוש דא"כ אף שאין לו בן אחר נאמר דניחא ליה לאביו שירשוהו שאר קרוביו שלא יגבהו הב"ח וע"ל בסי' רפ"ב בטור וק"ל:

ש"ך - שפתי כהן

(ה) ואין לו בן אחר. עיין סמ"ע סעיף קטן ח' עד אבל בנדון דידן דלא מכר' הבן א"צ דאקני והב"ח כת' דנ"מ דאם לוה אחר מיתת אביו ג"כ אזי בלא דאקני הוי גובה בעל חוב השני ובדאקני נשתעבד לראשון וגרס בטור ומת האב ואח"כ לוה משני ע"ש והן דברים של טעם וק"ל עיין בתשובת מהרא"ן ששון סי' רכ"ה ובתשובת ר"ש כהן ס"ג סי' פ"ג:


ט"ז

באר היטב

(ו) אחר:    כתב הסמ"ע דהטור סיים משום דכתב לי' דאקני כו' וקאי אאם חזר הבן ומכרה אבל בנדון דידן דלא מכרה הבן א"צ דאקנה ע"ש ומשה"נ לא כתב המחבר כאן דבעינן דאקנה והב"ח כתב דנ"מ אם לוה אחר מיתת אביו ג"כ אזי בלא דאקנה הוי גוב' בע"ח השני ובדאקנה נשתעבד לראשון ע"ש וכ' עליו הש"ך דדברים של טעם הן ועיין בתשו' מהר"א ששון סי' רכ"ה ובתשו' רש"ך ס"ג סי' פ"ג.

(ז) ממנה:    פי' כל השד' ואם היו לו עוד בנים אחרים גובה עכ"פ כפי חלק ירושתו שיורש הבן עם שאר אחיו דאין לומר כיון דאבוהון גילה דעתו שלא יטול ממנה בעל חוב מסתמא ניחא לי' שיירשוה שאר בניו לבדם וה"ל כאילו התנה כן בפי' דא"כ אף שאין לו בן אחר נימא דניחא לאביו שיירשום שאר קרוביו וע"ל סי' רפ"ב בטור. סמ"ע.



קצות החושן

(ג) ואין לו בן אחר ע' בתשובת מהר"א ששון דמחלק באומר על תנאי דגובה בע"ח מן הבן כיון דאם יתבטל התנאי הרי הוא של הבן בתורת ירושה אבל באומר חוץ מבע"ח שלא יגבה הרי קי"ל חוץ שיורא הוא דהוי והרי אב שייר לעצמו זכות זה שלא יחול בו חוב וזה לא נפקע כלל וראיתי בתומים שהשיג על זה דמה בכך דשייר לעצמו וכי במותו פרח השיור א"כ אכתי לאחר מיתת הבן זוכה באותו השיור ע"ש ולענ"ד א"ז קושיא דכיון דכתב מוהרי"ק שורש קמ"א דאין היורשין יורשין דברים שאין בהם ממש או טובת הנאה בעלמא שאין ממון הובא ברמ"א סי' ער"ו ע"ש וטובת הנאה נמי הכי הוא דהתורה זכת' בו בתרומותיו ליתנם לאיזה כהן שירצה ואפ"ה כשמת אין היורשין יורשין זכות זה שיהיו המה זוכין בו ליתן למי שירצה אלא כיון דגוף הדבר אינו שלו רק טובת הנאה ליתן לאחרים אינו בירושה א"כ אף אם נאמר כיון וכבר הוא בהמתנה לבן שיהיה שלו לגמרי לכל דבר רק חוץ לפ' לא יכול ליתנו וזה השיור נשאר לאב וגם אחר מיתתו לא מצי יורש זכות זה ליתנו לזה דה"ל טובת הנאה ואינה ממון ודו"ק מיהו לפמ"ש הש"ך בסי' ער"ו דאם טובת הנאה ביד יורשים זוכים בו ודוקא כשהוא אצל אחרים אין זוכין בו א"כ ה"כ הרי זוכין בו יורשין כיון דשיור האב נפקע במיתתו א"כ זוכין בו מעצמן לא בתורת ירושה אלא בתורת הפקר ואפשר בתורת הפקר לא ניחא ליה דליזכיה כדי שלא יגבה ב"ח ודין ירושה אף שהוא בע"כ לא שייך בזה כיון דאינו ממון ודו"ק ולפמ"ש בסימן ער"ו בשם השל"ה שטובת הנאה כשם שאין אדם יכול להקנותו כך אין אדם זוכה בו שום הקנאה אפי' בידו ממש א"כ ה"נ אין הבן זוכה בשיור ההוא ליתן לפ' אפי' הוא בידו ממש ודו"ק:



פירושים נוספים

  • להגהות רבי עקיבא איגר על חושן משפט לחץ כאן



▲ חזור לראש