הגהות רבי עקיבא איגר/חושן משפט/סימן קיא

סימן קיא

[שו"ע] אבל המלוה בשטר גובה מלקוחות. נ"ב ואם מכר לנכרי היכא דדנין בערכותי' דאין בע"ח טורף מלוקח וחזר הנכרי ומכר לישראל אין בע"ח גובה ממנו וכ"כ הרדב"ז הובא במ"ל פט"ו מטוען וע' תומים סי' צ"ו ס"ק כ"ג:

[שו"ע] ושקבלו ממנו קרקע. נ"ב ואם מכר הקרקע או נתן קודם ההלוא' ואמר מהיום אם לא אחזור בו ואח"כ לוה יכול הלוה לטרוף כיון שיש בו כח לחזור יש לבע"ח שלו כח שלו והוי כאלו חזר בו כ"כ בשט"מ פ"ק דמציעא בשם גדולי הפוסקים:

[שו"ע] הקדישות ה"ה כמשועבדים. נ"ב המפקיר נכסיו וקדם א' וזכה בהם כל מלוה שנגבה מלקוחות נגבה גם מזה לקמן סי' רע"ה סי' ל"א ואם הבע"ח זכה בעצמו בהפקר כבר נסתלק מחובו וא"י לגבות שנית מהלואה כ"כ הנ"י הובא בסמ"ע לקמן סי' רמ"ה ס"ק י"ח:

[שו"ע] אם נתנו ללוה מתנה. נ"ב המרדכי פ"ק דבב"מ כתב בשם רבינו שמחה דלא מהני:

[שו"ע] ואין ללוה נכסים יותר. נ"ב ובסוגי' דכתובות דף צ"ד מבואר שם דלשיטת תוס' והרא"ה והריטב"א אף אם יש נכסי' מספיק לשניהם צריך המוקדם לשבע דשמא ימצא קרקע שני גזולה אבל המאוחר א"צ לשבע שמא קרקע המאוחר גזולה לחזור על השני ע"ש וע' בפ"י שם ש"ך שכתב דמש"ה דקדק המחבר וכתב ואין נכסי' ללוה וכו' דזה הב"ד משביעים אותו אבל מחשש צררי צריך לטעון השתבע לי ע"ש:

[סמ"ע אות יח] בנותן מתנה מנכסיו. נ"ב עמ"ש בגליון לעיל סי' ק"ד ס"ו:

[הגה] ויש חולקין. נ"ב וכן דעת תוס' כתובות דף צ"ב ד"ה ראובן שמכר שדה וכו' ע"ש בסוף דבריהם ובמהר"ם שיף שם ואפ"ל דשאני התם דלוקח יכול לחזור ולטרוף מיתומי' קטנים משו"ה אין הבע"ח יכול לגבות מלוקח דהוי כפורע מיתומים קטנים משא"כ בעלמא דהלוקח לא יהי' יכול לחזור לגבות מיתומים קטנים הבע"ח גובה ממנו ע"ל סי' ק"י ס"ג ובסמ"ע שם ודו"ק:

[הגה] א"י למחות כמו. נ"ב ע' ת' הראנ"ח ח"ב סי' ק"א:

[שו"ע] אע"ג דלא כתב דאיקני. נ"ב וכן נראה בדעת הרא"ה מתוך דבריו בפ' נערה ד"נ ע"א:

[סמ"ע אות לא] וכתבו בר"ס ק"ז. נ"ב ע' מ"ל ר"פ ל"א ממלוה שכתב דאין ראי' דהתם קאי לבתר תקנת הגאונים דגובה ממטלטלי' והי' בכלל הזה דגובי' מדאיקני כמ"ש הראנ"ח ח"א סי' ק':

[ש"ך אות יד] וכן מוכח בש"ס ב"ב. וכן באמת דעת תו' ב"ב דף קנ"ט ד"ה וליגרע לי':