שולחן ערוך חושן משפט קיא ב


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

שולחן ערוך

הקדשות הרי הם כמשועבדי' ואין נפרעים מהם כל שיש לו בני חורין אם קדם המכר או המתנה להלואה דבר פשוט הוא שאינו טורף מהם אלא א"כ יש הוכחה שלא נתכוין במכר ומתנה אלא להבריחם מבעל חוב וכמו שנתבאר בסימן צ"ט שהמתנה בטלה ואפי' קדמה להלואה בעל חוב גובה ממנה אפי' אם היא מלוה על פה:

מפרשים

סמ"ע - מאירת עיניים

וכמו שנתבאר בסי' צ"ט. וע"ש בסעיף ז' שכתב שם מור"ם בהג"ה והוא מדברי הרמב"ן ורשב"א דאם נראה לב"ד שלא כיוונו לערמה רק למתנ' גמורה קנה המקבל אע"ג שהיתה כוונתו להבריח:

ש"ך - שפתי כהן

(ג) הקדשות הרי הם כמשועבדים כו'. נ"ל ראיה ברורה לזה מש"ס פרק שבועות הדיינים (דף מ"ב ע"ב) וכן מוכח בתוספו' ובעל המאור ורמב"ן ושאר פוסקים בסוף ב"ב גבי אין אדם עושה קנוני' על הקדש וכן מהטור והרמב"ם לקמן סי' רנ"ה ס"ג:


ט"ז

באר היטב

(ג) צ"ט:    וע"ש בס"ז שכתב הרמ"א בהג"ה דאם נראה לבית דין שלא כוונו לערמה רק למתנה גמורה קנה המקבל אף ע"ג שהיתה כונתו להבריח. סמ"ע.



קצות החושן

(ב) הקדשות הרי הם כמשועבדים עמ"ש בסי' קי"ד באריכות דמלוה ע"פ גוב' מהקדש דמים ומשום דלא עדיף מהפקיר נכסיו ע"ש אלא דאפי' הכי נראה דאינו גובה מהקדש כל שיש בנ"ח דאפי' גבי יורש כל היכא דאיכא יורש קמא ויורש בתרא אחרון אחרון נפסד וכמ"ש בס"ק הקודם ואפי' בנ"ח זיבורית דכיון דתני בתוספתא גבי מחזיק הגר דדינו כירושה דאחרון אחרון נפסד אלמא דאיתא לתקנתא דאין נפרעין וכו' במקום שיש בנ"ח אם כן אפי' לא הניח אלא זיבורית נמי מצי אמר הנחתי לך מקום לגבות וכ"מ נמי מהתוספתא שהבאתי בס"ק הקודם גבי מוחזק בנכסי הגר אחרון אחרון נפסד אין לו גובה משלפניו ומשמע דאפי' אין לו לבתרא בינונית אלא זיבורית ולקמא יש לו בינונית נמי איתא לתקנתא דאין נפרעין במקום שיש ב"ח ואע"ג דמשמע בש"ס ר"פ הנזקין דדוקא גבי מתנה אמרינן הך תקנתא דאין נפרעין משום דאי לאו דקבל מניה הנאה לא יהיב ליה וה"ל כלוקח אבל ביורש לא שייך זה מ"מ כיון דמוכח מתוספתא ומטור וש"ע ס"ס ער"ה שפסקו כן אפי' במחזיק בנכסי הגר דדינו כירושה ולא שייך הך טעמא דאי לאו דמקבל הנאה מניה צ"ל דלא פלוג חכמים בתקנת' ובכל ענין אין נפרעין וכו' במקום בנ"ח ומסתברא גובה ומקמא לא אלא דבעל האיבעיא דקא מבעיא ליה במתנה האיך מי נימא דמקבל מתנה כלקוחות דמי אבל הש"ס דפשיט ליה משכ"מ ש"מ דבמתנה נמי עבדי רבנן תקנתא לאו מטעמא דעלה על דעת בעל האיבעיא משום דדומה ללוקח אלא אפי' גבי ירושה נמי עבדי רבנן תקנתא ושכ"מ נמי דין ירושה הוא וכמ"ש בס"ק הקודם כן נראה לפענ"ד מוכרח:



פירושים נוספים

  • להגהות רבי עקיבא איגר על חושן משפט לחץ כאן



▲ חזור לראש