שולחן ערוך חושן משפט צג ד

המשלח ביד חבירו חפץ למכרו או ששלח מעות בידו לקנות לו פירות או סחורה אע"פ שלא נתן לו שכר על זה ואין לו חלק ולא הנאה בשליחות זו הואיל ונשא ונתן בממון חבירו הרי זה כבן בית ויש לו להשביעו מספק שלא עכב משלו כלום ויש מי שחולק ואומר שאינו חייב לישבע אלא כשבא ליטול:

הגה: (היינו) אם בא ליטול חלק בריוח או שהוציא הוצאות ובא ליטול אין חילוק בין אם נושא שכר או לא (ב"י בשם תשובת הרשב"א סי' תתקכ"ד) וכן המקבל עיסקא למחצית שכר אף ע"פ שנתן לו שכר עמלו צריך לישבע כשאר השותפין (כן משמע ברמב"ם) ויש חולקין בזה (תוס' ומרדכי פרק הנשבעין והגהמ"י פ"ה דשלוחין) וע"ל סי' צ"א ס"ג אימת שליח נשבע ונוטל:

מפרשים

סמ"ע - מאירת עיניים

עריכה

אע"פ שלא נתן לו שכר ע"ז כו'. מל' אע"פ שכתב מוכח מיניה דס"ל דכ"ש כשמקבל שכר על זה שמשביעו וה"ט דכשאינו מקבל שכר ה"א דאין להשביעו שלא תנעול דלת בפני ג"ח חנם עם חבריהם מה שאין כן כשמקבלים שכר דלא ימנעו מחמת השבועה כיון שמקבלים שכר על טרחתם מורו היתרא לנפשייהו שמעלים על דעתם שאין נותנים להם שכר הראוי לפי טרחם ודוק ועפ"ר:

אלא כשבא ליטול. פי' כשבא ליטול חלק בריוח או במה שהוציא וכדמסיק מור"ם אבל בלא ליטול שכר שליחותו אין חילוק וכמו שמסיק מור"ם וק"ל:

אע"פ שנותן לו שכר עמלו. כבר כתבתי טעמו דס"ל דגם בזה שייך מורא היתרא והי"ח בזה ס"ל כיון דמקבל שכר שוב ל"ש לומר דמורי היתרא ועפ"ר:

ש"ך - שפתי כהן

עריכה

(ו) המשלח ביד חבירו כו'. עיין בתשו' ר"ש כהן סי' ר"א ובתשובת מנחם עזריה סי' נ"ג:

(ז) אלא כשבא ליטול ע' בתשו' מהרשד"ם ס"ס קי"ד וסי' תמ"ד:

(ח) או שהוציא הוצאות ובא ליטול ע"ל סי' פ"א ס"ק ל' ודוק במ"ש באם משתבע כו':

(ט) ויש חולקין בזה. כלו' בזה דמקבל עיסקא למחצית שכר וה"ה כל היכא דנותן לו שכר ידוע וכ"ה בתשו' ר"ת שבמרדכי וכן מוכח מב"י ומור"ם דאל"כ מנ"ל דלהרמב"ם במקבל עיסקא למחצית שכר דצריך לישבע דהא לא כ' אלא כל' המחבר כאן ס"ד א"ו אין חילוק ודוק וכן משמע בע"ש כדפי' ע"ש וגם בסמ"ע ס"ק י"ב משמע כן וכ"כ בתשו' מהר"מ מינץ סי' כ"ז דהיכא דשכרו קצוב ל"ש לומ' דמורי התיר' וא"צ לישבע בנק"ח וע"ש:

באר היטב

עריכה

(ז) שכר: דה"א שאין להשביעו שלא תנעול דלת בפני ג"ח (והט"ז פי' דה"א כיון שעוש' בחנם ודאי כוונתו לשם מצו' אם כן לא לחשדי' דמור' היתר לעצמו) ומכ"ש כשמקבלים שכר דלא ימנעו מחמת השבוע' ומורי היתרא שמעלים על דעתם שאין נותנים להם שכר כראוי לפי טרחם עכ"ל הסמ"ע וע' בתשו' רש"ך סי' ר"א ובתשו' מ"ע סי' נ"ג ומהרשד"ם סוף סימן קי"ד וסי' תמ"ד.

(ח) בזה: כלומר במקבל עיסק' למחצית שכר וה"ה כל היכא דנותן לו שכר ידוע וכ"כ בתשו' מהר"מ מינץ סי' כ"ז דהיכא דשכרו קצוב לא שייך לומר דמורי היתרא וא"צ לישבע בנק"ח וע"ש עכ"ל הש"ך (ואם התנ' להאמינו בלא שבוע' א"צ לישבע לא על טענת ספק ולא על ודאי. מהר"י אדרב"י ז"ל סי' ר"כ. כנה"ג).

פירושים נוספים

הגהות רבי עקיבא איגר על הסימן

_{▲ חזור לראש}