הגהות רבי עקיבא איגר/חושן משפט/סימן צג

סימן צג עריכה

[סמ"ע אות ב] והמחבר אזיל לטעמי'. נ"ב דברי תימה הן שהרי אדרבא הסמ"ע בעצמו סי' ק"ז כתב דדעת המחבר דבעי הודה במקצת כמו שסתם המחבר לקמן סי' ר"צ אלא די"ל בהיפך כיון דבמנוהו ב"ד בעי הודה במקצת ע"כ במנוהו אבי יתומים לא בעי הודה והיא לגמרי כדעת רש"י ודו"ק:

[ש"ך אות ג] והדבר ברור דס"ל להרמ"א. נ"ב היינו רק במנוהו ב"ד אבל בשאר הנשבעים ונוטלים ס"ל להרמב"ם דבעי הודאה במקצת כמ"ש הטור בשמו ודו"ק ומהתימה על הש"ך וצ"ע:

[ט"ז ד"ה בטור כתב] מ"מ דבר ברור הוא. נ"ב עיין לקמן סימן ר"צ ס' י"ח וצ"ע:

[סמ"ע אות ט] במגו דלא נשתתפי עמך. נ"ב ומ"מ משמע ביש עדים שהוא שותף אף דאין מעידין שהוא עדיין שותף צריך לשבע וא"נ במגו דחלקנו השותפות דרישה ועיי"ש הטעם ולהרא"ש דבעי עדים שהוא שותפו נראה לענ"ד דאם יש עד אחד שהוא שותפו א"צ לשבע ואין דומה לדלעיל סי' פ"ט ס"ג דהכא אלו טען לא הייתי שותף א"צ לשבע להכחיש העד כיון דאפי' הודה אינו חייב ממון רק שבועה. ולהש"ך ס"ק י"א י"ל דצריך לשבע להכחיש העד שבועה דרבנן דלא מקרי תקנתא לתקנתא כיון דלהכחיש העד הוי דאורייתא וצ"ע לדינא:

[הגה] בין אם נושא שכיר. נ"ב עיין ש"ך יו"ד סי' קי"ט ס"ק ט':

[שו"ע] ומפקיד הסחורה או מקצתה. נ"ב אף דזה אינו נושא ונותן ול"ש בי' מורה התירא מ"מ גבי השותפי' אם הי' הדין דאין השותף יכול להשביע לחבירו בשחשדו שעיכב ממון לעצמו אף הוא יורה היתר לעכב לעצמו כנגד מה שהוא חושד לחבירו להכי תקינו רבנן שבועת השותפים שלא יהי' לב א' מהן נוקפו על חבירו כ"כ מהרי"ט סימן ק"ה:

[שו"ע] הרי שניהם נכנסים לספק. נ"ב ועושים גורל מי ישבע תחלה שו"ת שבות יעקב ח"א סי' קנ"א:

[שו"ע] יש מי שאומר שאם פוטרו משבועה. נ"ב עיין נ"י פרק הכותב שכתב דדוקא באשה התובע כ' הדין אף דפוטרו משבועה יכול להרי"ר /להדירה/ אבל לא באחר עיי"ש וכן הוא לעיל סימן ע"ה ס"ו בהגה"ה:

[שו"ע] אינו יכול לגלגל. נ"ב עיין לעיל סי' ע"א ש"ך ס"ק י"ד:

[ש"ך אות יח] ועי"ל סי' ק"ח סס"ח. נ"ב ועיין בתשו' ר' ברוך אנגיל סי' ג':