פתיחת התפריט הראשי

שולחן ערוך חושן משפט פח כט


מקרא לצבע סימון האותיות: סמ"ע ש"ך ט"ז באר היטב קצות החושן באר הגולה

שולחן ערוך

במה דברים אמורים? בשטר שטורפים בו מהמשועבדים אבל כתב ידו אפי' יש בו נאמנות כיון שאינו טורף בו ממשועבדים דינו שחייב שבועה דאורייתא כמו במלוה על פה:

מפרשים

סמ"ע - מאירת עיניים

אפי' יש בו נאמנות. זהו דלא כמ"ש המ"מ בפירושו להרמב"ם איך שס"ל דאם יש בו נאמנות לא מחשבא הודא' דהרי בלא הודאתו נמי הי' חייב ובאידך ה"ל כופר הכל ועד"ר:

ש"ך - שפתי כהן

(נא) אפי' יש בו נאמנות כו'. ולפע"ד דין זה צ"ע לפי שנרא' שפסק המחבר כן ע"פ מ"ש בספרו ב"ה דאפשר גם הרמב"ם סובר כן ובאמת נלפע"ד דעת הרמב"ם דבכתב יד בנאמנות הוי הילך דכתב טעמא לפי שאינו יכול לכפור וכ"כ ה' המגיד והנ"י רפ"ק דמציעא בשמו (ודלא כב"ה לדעת הרמב"ם) וכ"כ בס' לח"מ פ"ד מה"ט בדעת הרמב"ם אך מה שהקש' שם הלח"מ על הנ"י שלא הבין דעת הרמב"ם כן הוא תמוה לי שאדרב' הנ"י כתב כדבריו שוב ראיתי בכסף משנה פ' כ"ב מה' עדות דעתו גם כן דדעת הרמב"ם כמו שכתבתי ע"ש והבאתי דבריו לעיל סימן ל"א ס"ב גם ר' ירוחם כתב כן במסקנתו בנ"ג ח"ב וז"ל ויש מי שכ' שכל זמן שהודה בדבר שלא הי' יכול לכפור כמו בכת"י בנאמנות ה"ל הילך ופטור מש"ד וכ"כ הרמב"ם ז"ל עכ"ל וכ"כ עוד ר' ירוחם שם בסתם בסוף החלק ההוא ע"ש וכ"כ הרא"ש רפ"ב דכתובות דבדבר שא"י לכפור ה"ל הילך ומביאו ב"י לעיל ר"ס פ"ז וכן דעת ה' המגיד פ"ה מה' טוען דלא כמו שנרשם כאן בגליון סמ"ע ע"ש ה' המגיד להפך וע"ל סימן פ"ז ס"א בהג"ה משמע ג"כ הכי והוא מהטור ע"ש ודוק וכ"כ בסמ"ג דף קפ"א ע"ג להדיא דשטר הוי הילך שהרי לא תועיל בו כפירתו ולא הזכיר שום שעבוד קרקעות ע"ש וכ"כ בס' מעד"מ בריש ב"מ שדעת הרא"ש והרמב"ם דכל שא"י לכפור ואפי' אינו שטר לא הוי מ"מ וכ"כ הב"ח שכן דעת הרמב"ם והרא"ש והטור ע"ש:

שוב ראיתי בא"ע סימן צ"ו סט"ו מביא הר"ב גופיה דעת ה' המגיד פ' ט"ז מה' אישות דס"ל דבדבר שא"י לכפור לא הוי מ"מ אפי' ליכא שעבוד קרקעות ואזיל לטעמי' בפ"ד מה' טוען ומביאו ב"י שם ע"ש וכן משמע בתשו' מבי"ט ח"ב ס"ס ר"ה ואם כן נרא' פשוט לענין דינא דאין לחייבו ש"ד דלא יהא אלא ספיקא דדינא הוי קולא לנתבע:



באר היטב

(לח) נאמנות:    והש"ך כתב דדין זה צ"ע דנרא' דעת הרמב"ם ושאר פוסקים דבכת"י בנאמנות הוי הילך וטעמא לפי שאינו יכול לכפור גם באבן העזר סימן צ"ו סט"ו כתב הרמ"א בהג"ה דבדבר שא"י לכפור לא הוי מודה מקצת אפי' ליכא שעבוד קרקעות ע"ש (ובספרי מ"ז באבן העזר שם ביררתי דזה אינו דמה שכ' הרמ"ה שם דנשבע היסת הוא מטעם דבמקום שאין כותבין כתוב' הוי כתוב' שעבוד קרקעות ע"ש) וכן משמע בתשובת מבי"ט ח"ב סוף סימן ר"ה וא"כ נראה פשוט לענין דינא דאין לחייבו ש"ד דלא יהא אלא ספיקא דדינא הוי קולא לנתבע עכ"ל.



קצות החושן

(כג) כת"י ומדין אינו יכול לכפור עמ"ש בסי' פ"ז סק"ה:





▲ חזור לראש