שולחן ערוך חושן משפט עב ח


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

שולחן ערוך

ראובן שאל משמעון סייף שהיה לו במשכון מעכו"ם ואבדו ושואל ממנו ממון הרבה כמו ששואל ממנו העכו"ם לא ישלם לו אלא דמי שוויו דסתם סייף דעלמא:

מפרשים

 

סמ"ע - מאירת עיניים

דסתם סייף דעלמא:    דומה לזה כתב הטור והמחבר לקמן ס"ס שע"ח תשובת הרא"ש באחד שהזיק לחבירו בפרד של עכו"ם שהי' בידו. ומסיק בטעמו ז"ל אם העכו"ם מעביר עליו הדרך בשביל זה אין לחייב לזה המזיק כ"כ כיון שלא כיוון עכ"ל: 

ש"ך - שפתי כהן

(מ) ראובן שאל כו'. משמע לכאור' מדברי המחבר שהעכו"ם מעליל על הישראל ורוצ' ממנו יותר משויו ואינו יודע כמה הי' שוה לכך לא ישלם אלא דמי סייף דעלמא וכן משמע להדיא בעיר שושן שמסיים וזה לשונו ואם העכו"ם אנסו שלא כדין אין ראובן חייב בזה עכ"ל וכן משמע בסמ"ע ס"ק כ"ח שכתב ע"ז וז"ל דומה לזה כתב הט"ו לקמן ס"ס שע"ח תשובת הרא"ש בא' שהזיק לחבירו בפרד של עכו"ם שהי' בידו ומסיק בטעמו ז"ל אם העכו"ם מעביר עליו הדרך בשביל זה אין לחייב לזה המזיק בשביל זה כ"כ כיון שלא כיוון ע"כ עכ"ל אבל באמת המעיין בהגהת מרדכי ירא' שכוונתו דאפי' דמי סייף זה אין צריך לשלם דמיירי שהי' סייף יקר והשואל לא ידע שהי' סייף יקר ומביא ראי' מהש"ס גבי דינר דאמרי' נטירותא דכספא קבלה עלה נטירותא דדהבא לא קבל' עלה וה"ה הכא מנטירותא דסייף יקר לא קביל עלי' דאע"ג דידוע שהי' סייף יקר מ"מ אי הוה ידע שהוא סייף יקר לא הי' מקבל שמירתו עליו ע"ש וא"כ אפי' העכו"ם אינו מעליל רק ששואל דמי של סייף יקר הזה א"צ לשלם לו רק שויו דסתם סייף דעלמא. וכן הבין מהרש"ל פרק הכונס סי' ל"ד מיהו בהגהת מרדכי מסיים שם על דין זה וצריך עיון וגם מהרש"ל כתב שם וז"ל ואמת שצ"ע גדול בשלמא גבי דינר המפקיד גופא פשע שא"ל של כסף הוא אבל אי א"ל סתם הזהרי בו פשיטא דהוי חייבת וכן התם דחיפן בשעורין וא"כ זה לא הי' לו לידע יותר משעורין אבל מה שאדם מפקיד גבי חברי' וראה אותו פשיטא שמקבל עליו כל שויו בין רב בין מעט דאל"כ כל אחד שיתן לחבירו בפקדון אבן טוב שוה מאה מנה פשיטא דחייב לשלם מאה מנה ולאו כל כמיני' למטעון סבור הייתי ששוה כסתם אבן פשוט זהוב או ב' עכ"ל וכ"פ בסימנים בפשיטות דחייב לשלם כל דמי סייף יקר ולפעד"נ דשפיר יש לדמותו להך דדינר זהב דהתם מה שאמר המפקיד של כסף הוא לא הוי פשיע' דעשה כן כדי שתקבל השמיר' עליו וא"כ ה"ל לאסוקי אדעתא שהוא של זהב ושאמר כן כדי שתקבל השמיר' ואפ"ה פטרינן מטעם דנטירותא דכספא קבלה עלה ולא נטירותא דדהבא וכן משמע בתוס' והגהת אשר"י ונמוקי יוסף סוף פרק הכונס גבי הא דמבעי' בש"ס התם בההוא גברא דבטש בכספתא דחברי' שדיה בנהרא מי מנחי אינשי מרגניתא בכספתא או לא וכתבו וזה לשונו אפי' יש עדים שהיה בו מרגניתא מיבעיא ליה דשמא לא איבעי ליה לאסוקי אדעתיה להאי ולא אמרי' מאי הוה ליה גבך דאזקתיה כיון דלא רגילי אינשי לאנוחי כלל ול"ד לדינר זהב דלעיל דאיבעי ליה לאסוקי אדעתא טפי שפעמים שאומר כן דירא שאם הית' יודעת שהוא של זהב לא הית' שמרתו עכ"ל ואע"ג דמסתמא אם הפקיד אצלו אבן טוב פשיטא דחייב לשלם כל שויו היינו משום שאבן טוב רגיל להיות ששוה הרבה ומסתמא אסיק אדעתי' לקבל שמירתו בין שוה מעט או הרבה משא"כ בסייף יקר דלא שכיח ששוה הרב' יותר ולא עלה על דעתו לקבל שמיר' יותר מסת' סייף דעלמא וכן פסק בשלטי גבורים פרק המפקיד דף ע"ט ע"א וכתב ולפ"ז אם הודיעו שהסייף יקר צריך לשלם לו כפי מה שהודיעו וה"ה לכל כיוצא בזה שמשאיל לחבירו דבר ונאבד ואח"כ שואל ממנו גבוהות דאינו חייב לשלם לו אלא כפי שויו דסתם אותו הדבר עכ"ל ומ"מ נלפע"ד כיון דבהגהת מרדכי גופי' מסיק על זה וצ"ע הוי ספיק' דדינא. אבל מה שכתב בשלטי גבורים שם דאפי' הזיקו בידים והפסידו נ"ל דלא מחייב כפי מה ששואל העכו"ם דאע"ג דהאומר הזהרי בו של כסף הוא והי' של זהב צריך לשלם לו של זהב היינו דוקא גבי שומר דרגילות הוא לומר של כסף הוא אפי' הוא של זהב כדי שישמרנו כמ"ש המרדכי שם אבל במידי דאין רגילות אינו חייב אלא בסתם אותו הדבר דלא הוה ליה לאסוקי אדעתי' שהי' יקר כ"כ דאין רגילות להיות סייף יקר כ"כ דומיא דשורף גדיש שיש בו ארנקי דפטור על הארנקי דלא ה"ל לאסוקי אדעתיה שהיה בו ארנקי או מאן דבטש בכספת' דחברי' לימא דלא ה"ל לאסוקי אדעתיה שהי' בו מרגליות דאין דרך לתת מרגניתא בכספתא עכ"ל ולפעד"נ דבמזיק בידים פשיטא דחייב מטעם דמאי הוה לך גביה דאזקתי' וע"כ לא מיבעיא לש"ס אלא במרגניתא בכספת' דכיון דלא הוה ליה לאסוקי אדעתיה א"כ הניזק גופא פשע במה שהניח בתוכו מרגליות מה שאין דרך לעשות כן וכן בארנקי בגדיש פשע מה שהניח ארנקי בגדיש (וכן משמע לקמן ר"ס שפ"ח בהגהת הרב דטעמ' הוא משום שפשע המפקיד ע"ש) אבל כאן הרי לא פשע כלום שהרי הפקיד אצלו הסייף כמות שהוא (מיהו מזיק בפשיעה ולא בידים ממש דינו כאבדו לענין זה כמו שכתבתי לקמן ריש סי' שפ"ח בשם מהרש"ל ע"ש) וכ"ש לפי מה שהעליתי לקמן ריש סי' שפ"א דהעיקר דבמרגנית' אם היה ידוע בעדים שהיה בו מרגנית' פשיט' דחייב א"כ כל שכן הכא ודוק אבל אם העכו"ם העליל עליו ולוקח ממנו יותר ממה שהי' שוה פשיטא דפטור וכ"כ מהרש"ל שם ואפי' בהזיק בידים פטור מעלילה וכדלקמן ר"ס שע"ח ע"ש: 

באר היטב

(כג) דעלמא:    כתב הש"ך דמשמע לכאור' מדברי המחבר שהעובד כוכבים מעליל על הישראל ורוצה ממנו יותר משויו ואינו ידוע כמה היה שוה לכן לא ישלם רק דמי סייף בעלמא וכ"מ בסמ"ע שכתבו ז"ל דומה לזה כתב הט"ו סוף סימן שע"ח תשו' הרא"ש בא' שהזיק לחבירו בהפרד של עובד כוכבים שהי' בידו ומסיק בטעמו ז"ל אם העובד כוכבים מעביר עליו הדרך בשביל זה אין לחייב לזה המזיק באשר שלא כוון ע"כ אבל באמת המעיין בהגהת מרדכי יראה שכוונתו דאפילו דמי סייף זה א"צ לשלם לו דמיירי שהי' סייף יקר והשואל לא ידע שיקר הוא כ"כ וא"כ אפי' אם אין העובד כוכבים מעליל רק שרוצ' דמי סייף יקר כזה א"צ הלה לשלם כ"א דמי סייף בעלמא מיהו סיים שם דדין זה צ"ע גם מהרש"ל כתב שצ"ע גדול ונ"ל דהוי ספיקא דדינא ומ"מ במזיק בידים פשיטא דחייב כל מה שהיה הסייף שוה מטעם דמאי הוי לך גביה דאזקתי' מיהו במזיק בפשיעה ולא בידים ממש דינו כאבדו לענין זה אבל אם העובד כוכבים מעליל ולוקח יותר ממ' שהי' שוה פשיט' דפטור וכ"כ מהרש"ל ואפי' בהזיק בידים פטור מעלילה וע"ל בסי' שע"ח עכ"ל. 

קצות החושן

(טו) שאל משמעון סייף. עמ"ש בזה בסימן רצ"א:

פירושים נוספים



▲ חזור לראש