שולחן ערוך חושן משפט סו מב
<< · שולחן ערוך חושן משפט · סו · מב
צבעי אותיות סימון הפרשנים: מאירת עיניים (סמ"ע) · שפתי כהן (ש"ך) · טורי זהב (ט"ז) · באר היטב · קצות החושן · באר הגולה · פתחי תשובה
אמר נכסי לפלוני שטרי בכלל נכסי ואם הוא שכיב מרע שדבריו ככתובין וכמסורין קנה גם השטרות:
- הגה: ולכן בעל שסילק עצמו מנכסי אשתו אף שטרות בכלל וסילק ג"כ עצמו משטר ירושה שלה שעשה לה אביה (מהרי"ק שורש י"ג) אבל אין שטרות בכלל מטלטלים ולכן אם אמר מטלטלים לפלוני אין שטרות בכלל (תשובת רשב"א סימן תתפ"ח):
מפרשים
ואם הוא שכ"מ כו': לאפוקי בריא דאף אם מקנה לו השט"ח בפי' לא קנהו עד שימסור לו השטר בכתיבה ומסירה ואז אין נ"מ במה שהוא בכלל נכסים דהא כותב לו בפי' קני לך איהו וכו' דהיינו השטר ועפ"ר מ"ש עוד מזה:
משטר ירושה שלה: וה"ה משט"ח שנותן לבתו עם זרעה:
אין שטרות בכלל: דבל' בני אדם אין שטרו' בכלל מטלטלים:
(קלב) ואם הוא ש"מ כו' אבל בבריא לא נפקא מינה וכדאיתא בטור וכ"כ הט"ו לקמן ס"ס רמ"ח אבל רבים חולקין דנ"מ אפי' בבריא לפי שהשטר וכל שעבודיה אקרי נכסי וכבר כתבתי בזה לעיל סעיף ג' ס"ק י"ב ע"ש:
(קלג) שכיב מרע כו'. אף שלא אמר אלא נכסי לחוד אנו מפרשים דבריו כאלו אמר הן וכל שעבודן וכתב הרמב"ם פ"י מה' זכייה דין י' והט"ו לקמן סי' רנ"ג ס"ך דאם אמר תנו ש"ח זה לפלוני זכה בשטר וכאלו כתב ומסר אע"פ שלא משך את השטר ופירשו ה' המגיד שם והר"ן פ' מי שמת דבריו דאע"פ שלא אמר רק לשון תנו שטר זה ולא אמר תנו שטר זה וכל שעבודיה קנה השטר דה"ל כאלו אמר תנו שטר זה וכל שעבודיה והסכים כן ה' המגיד לדינא וכן נראה לכאורה דעת הר"ן ומביא' ב"י בקצרה כאן וכן לקמן סי' רנ"ג סעיף ל"ו. וכן דעת בעה"ת שער נ"א סוף ח"ד אבל דעת הרשב"א דבעינן שיאמר תנו שטר זה וכל שעבודיה וכן הוא בתשובת הרשב"א סי' תתקי"ח וכן כתב נ"י פ' מי שמת ואע"פ שהרב המגיד כתב שנחלקו על הרשב"א לפע"ד אין כאן ראיה ברורה נחלוק עליו וגם בדברי הרמב"ם אין הכרח כל כך וי"ל שהוא כתב כלשון הש"ס וכמו שפי' הרשב"א והר"ן הש"ס וכתבו שלשון קצרה אחזו בש"ס כך יש לפרש דברי הרמב"ם וכן ראיתי בתשוב' מבי"ט חלק ב' סי' י"ח ששאל דין זה מן מהר"י בי רב והשיב לו שדעת הרבה מן הפוסקים שאין בדבריו כלום אם לא צוה ש"מ שיתנו לו הוא וכל שעבודיה דאית ביה ויראה שכך דעת הרמב"ם אע"פ שקצר בלשונו והטעם כמ"ש הרשב"א כו' ומה שלא פי' הרמב"ם הוא שרגיל ליקח לשון הש"ס בקוצר ומה שפירשו בש"ס צריך לפרש בלשון הרב זהו הנ"ל שאין ראוי לעקור הירושה מן היורשים אלא בראיה ברורה כו' יעקב בי רב עכ"ל וגם בתשובת מהר' אליעזר ן' ששון סי' קס"ה מצדד בדין זה וכתב שנראה שהר"ן סובר לדינא כהרשב"א ע"ש:
מיהו דעת הרא"ש בתשוב' שהביא הטור לקמן ס"ס רמ"ח לא נראה כהרשב"א וכ"כ ב"י כאן ובס' גי' תרומה סוף דף ש"ו הקשה על הב"י בזה דהרא"ש שם לא קאמר רק באמר נכסי והרשב"א גופיה בתשו' סי' תתקי"ח מחלק שם בין נכסי בכולל ליתנו שטר זה בפרטות ולק"מ דאע"פ דהרשב"א מחלק בכך מ"מ מלשון הרא"ש שכ' א"צ קנין שדבריו ככתובים ומסורים והוי כבריא שכתב שטר על השטרות כו' לא משמע כן וכ"כ עוד הרא"ש בתשו' כלל פ"ג סי' ד' להדיא וז"ל ושכ"מ שאמר תנו ש"ח לפלו' ונסתפקת אי אמרינן לא אמר אלא על הנייר בעלמא לצור ע"פ צלוחיתו או דילמא כל מ"ש בו קאמר דע כי בכל דבר שמועיל שום קנין בברי' מועיל הדבור בש"מ וכשאמר תנו שטר זה לפלוני הוי כאלו כתב ומסר לו וקנה עכ"ל והיינו שכתב הב"י לקמן סי' רמ"ח על תשובת הרא"ש שם ועיין עוד בתשו' הרא"ש כלל פ"ג סי' ד' עכ"ל וכ"פ הב"ח שם. אך לענין דינא צ"ע עדיין שנראה מדברי הב"ח שם שפסק כן מפני שהרמב"ם והר"ן ג"כ סוברים כן וכבר כתבתי שאין זה מוכרח בדעת הרמב"ם והר"ן וכן ראיתי בר' ירוחם נתיב כ"ד שלא כתב אלא דברי הרשב"א וז"ל שם וכתב הרשב"א דוקא בשכלל כל נכסיו אז יועיל בשטרות אפי' לא אמר וכל שעבודא דאית בהו אבל בפרט השטרות צריך לומר וכל שעבודא דאית בהו דכל שלא יועיל בברי' לא יועיל בשכ"מ עכ"ל וע' בתשו' מהר"מ אלשיך סי' ד':
(קלד) ולכן בעל שסילק כו' דוקא בשעת חופה וכן מיירי במהרי"ק שם וכ"כ הריב"ש סי' ס"ד וק"ב וה' המגיד פ' כ"ג מה' אישות הביאו ב"י בא"ע ס"ס ס"ט וז"ל בכותב לה ועודה ארוסה א"נ בכותב לה בשעת כניסה אבל אחר נישואי' לא מהני סילוק כו' ומ"ש בשעת כניסה לחופה מיירי בעודה ארוסה לאפוקי לדידן דמארסין בשעת החופה וכמ"ש הרשב"א והר"ן והמחבר והר"ב בא"ע ר"ס צ"ב דקודם אירוסין לא מהני סילוק מ"מ אחר נישואיה לכ"ע לא מהני סילוק וכדאיתא בש"ס ר"פ הכותב ופוסקים ונתבאר בא"ע שם ע"ש ולפ"ז גם דברי הר"ב בכאן צריך לפרש דכתב לה בעודה ארוסה ולדידן דמארסין בשעת החופה לא מהני סילוק ודו"ק:
(קלה) מטלטלים לפלוני אין שטרות בכלל. ואפי' אמר נכסי מקרקעי ומטלטלי אין שטרות בכלל ואין בכלל אלא מה שבפרט וצ"ל מקרקעי ושאר נכסי נמ"י וע"ש ובדרכי משה כתב על מ"ש הטור ורשב"א דשטרות הוי בכלל נכסי אבל נ"י כתב דמי שאמר נכסי מקרקעי ומטלטלי אין שטרות בכלל כו' הבין דהנ"י פליג ע"ש. ולא דק:
(צז) שכ"מ: כתב הרמב"ם פ"י מה' זכייה והט"ו בסי' רנ"ג ס"כ דאם אמר תנו שט"ח זה לפלוני זכה בשטר וכאילו כתב ומסר אע"פ שלא משך והה"מ והר"ן פירשו דבריו דאע"פ שלא אמר וכל שעבודי' הוי לי' כאילו אמר כן והסכים הה"מ כן לדינא וכ"נ לכאור' דעת הר"ן וכן דעת בעה"ת אבל דעת הרשב"א אינו כן שכתב דדוקא בשכלל כל נכסיו אז יועיל בשטרות אפי' לא אמר וכל שעבודו כו' אבל אם פרט השטרות צ"ל וכל שעבודא דאית בהו דכל שלא יועיל בבריא לא יועיל בשכ"מ עכ"ל וצ"ע לדינא ועיין בתשו' מהר"מ אלשיך סי' ד' עכ"ל הש"ך.
(צח) שסילק: כתב הש"ך דדוקא בשעת חופה וכן מיירי מהרי"ק וכ"כ הריב"ש סי' ס"ד וק"ב גם הה"מ הביאו הב"י באבן העזר סוף סימן ס"ט וז"ל בכותב לה בשעת כניסה והיינו בעודה ארוסה לאפוקי לדידן דמארסין בשעת החופ' לא מהני סילוק עכ"ל ועיין באבן העזר ריש סימן צ"ד.
(צט) ירושה: וה"ה משט"ח שנותן לבתו עם זרעה. סמ"ע.
(ק) בכלל: דבלשון בני אדם אין שטרות בכלל מטלטלים כ"כ הסמ"ע וכתב הש"ך בשם נ"י דאפי' אמר נכסי מקרקעי ומטלטלי אין שטרות בכלל שאין בכלל אלא מה שבפרט וצ"ל מקרקעי ושאר נכסי וע"ש עכ"ל.