שולחן ערוך חושן משפט סו מא


שולחן ערוך

אחים או שותפים שבאו לחלוק ויש להם שטרות ישומו בית דין כל השטרות לפי שוויין כל אחד לפי קירוב הזמן וריחוקו ולפי נכסי הלוה ואלמותו ויחלוקו ואם הוא שטר חוב אחד יכול כל אחד לומר גוד או אגוד (פי' משוך או אמשוך כלומר קנה או מכור) ואם אחר ששמו ב"ד וחלקו בגורל נתקלקל שטרו של אחד מהם מזלו גרם:

מפרשים

סמ"ע - מאירת עיניים

ואם הוא שטר חוב אחד כו':    ע"ל סי' קע"א ס"ס י"ד שכתב מור"ם די"א דאין דין גוד או אגוד בדבר שאין הגוף שלהן כמו במשכנתא שעתיד לגבות מעותיהן רק חולקין המעות כו' עיין שם וגם בשטר חוב דינא הכי כמ"ש מור"ם כאן בד"מ סמ"ב בשם רמב"ן בתשובה סי' ע"ג גם בשם רשב"א כתב כן בד"מ בסי' קע"א בסל"ה ע"ש וז"ש מור"ם שם כדומה כו' וא"כ צ"ל מה דסתם מור"ם כאן ולא כ' כלום אדברי המחבר משום דסמך אמ"ש בסי' קע"א שם ואפשר נמי לומ' דדוקא משכנתא והדומה לו הכריע מור"ם לו' דאין בהן גוד או אגוד משום דגם לע"ע כיון שהקרקע בעין בידם מחשב כממון לענין זה שמיד אפשר לעשות חלוקה ביניהן במעות משא"כ בשט"ח:

מזלו גרם:    הטור סיים וכתב ז"ל ומ"מ מחמת חששא זו שמא יתקלקל חובו של אחד אין לבטל החלוקה מעיקרא עכ"ל:

ש"ך - שפתי כהן

(קל) או שותפים כו'. גוד או אגוד כו' הרא"ש ט"ו לטעמייהו לקמן סי' קע"א אזלי אבל כבר כתבתי שם דהר"י הלוי והראב"ד ונמוקי יוסף בשם ה"ר יונה והרא"ה ושאר פוסקים חולקין דאין דין דגוד או אגוד רק באחין שירשו ולא בשותפין ע"ש:

(קלא) ואם הוא שט"ח כו'. ור' ירוחם בשם תשובת הרשב"א כתב דאין בשטרות דין גוד או אגוד ומביאו ב"י לקמן ס"ס קע"א מחודש ה' וכן הוא בתשובת רמב"ן סי' מ"ג ומביאו ב"י כאן בסי' זה וכ"כ הרב גופיה לקמן סי' קע"א ס"ס י"ד י"א דאין דין דגוד או אגוד רק בדבר שהגוף שלהן אבל במשכנתא או כדומה שעתידין לגבות אין אומרים גוד או אגוד. וצ"ע על מה שסתם הר"ב כאן כדברי המחבר ומה שתירץ בסמ"ע ס"ק צ"א דהר"ב סמך אמ"ש לקמן סי' קע"א הוא דוחק ועוד שהרי בסי' קע"ו סעיף ך' חזר הר"ב גופיה וכתב דחולקין השטרות בגוד או אגוד ע"ש גם התירוץ השני שכתב הסמ"ע דמשכנתא שאני משום דגם לע"ע כיון שהקרקע בעין בידם מיחשב כממון לענין זה שמיד אפשר לעשות חלוקה ביניהם במעות משא"כ בשטר חוב עכ"ל לא נהירא כלל דאדרב' אי תימא דמשכנתא מחשב כמטלטלי שתחת ידם מכל שכן דנימא גוד או אגוד דהא חלוקה אי אפשר שהרי אינה ראויה לחלוק וחלוק' במעות לא שייך דהא אין כאן מעות עתה בידם ולא ידעתי מה קאמר הסמ"ע אפשר לעשות חלוקה ביניהם במעות וכמדומה שהבין מ"ש הר"ב לקמן אין אומרים גוד או אגוד רק חולקין המעות דר"ל חולקין המעות מיד אבל ודאי זה אי אפשר אלא ר"ל חולקים המעות כשיפדה המשכונא וכן הוא בתשובת הרמב"ן סי' מ"ג שם ובר' ירוחם בשם הרשב"א שם להדיא וגם מבואר שם להדיא בתשובת רמב"ן ובר' ירוחם שטרי חוב כל שכן הוא ממשכונא דאין אומרים בו דין דגוד או אגוד ומביאו ב"י לקמן ס"ס קע"א והיינו כמ"ש דפשיטא דכ"ש הוא דכיון אפי' במשכונא שתחת ידם צריכין להמתין כ"ש בשט"ח אלא נראה דהר"ב לא כ"כ בסי' קע"א אלא די"א כן אבל לדינא לא ס"ל הכי לכך סתם כאן כדברי הט"ו וחזר וכתב כן בסי' קע"ו ס"כ. ויותר מזה נ"ל דאף הרשב"א גופיה מודה להרא"ש והט"ו דאמרי' בשטרות גוד או אגוד ומ"ש בתשוב' ההוא היינו לפי מה שהיה נראה לו מתחל' להלכה דשטרות לאו בני גוביינא נינהו אבל לפי מה שחזר בו בתשובות אחרות וכפף ראשו למעשה לגדולי המורים דיש דין גוביינא בשטרו' וכמ"ש לקמן סי' ק"א סעיף ה' ס"ק ג' בשמו א"כ הרי הן כמטלטלין לענין גוביינא ולענין חלוקה וכמ"ש שם וא"כ אומרים בו דין גוד או אגוד ונראה שזהו דעת המחבר שפסק בפשיטות כהרא"ש וטור ולא כהרשב"א ור' ירוחם משום דס"ל דאף הרשב"א מודה למעש' וכמ"ש וכן משמע בב"י לקמן סי' קע"ו מחודש י"ו ע"ש שהביא תשובת הרשב"א שאין חולקין שטרות וכתב עלה שהרשב"א עצמו ראה שדנין כהרא"ש ע"ש וכ"כ הב"ח לקמן סי' קע"ו סעיף כ"ו דהכי נהוג כהרא"ש וכן עיקר:


ט"ז

באר היטב

(צה) אגוד:    ע"ל סימן קע"א סוף סעיף י"ד שכתב הרמ"א די"א דאין דין גוד או אגוד בדבר שאין הגוף שלהן כמו במשכנתא רק חולקין המעות כו' ע"ש וגם בשט"ח דינא הכי וא"כ צ"ל מה דסתם הרמ"א כאן משום דסמך על מ"ש שם ואפשר נמי לומר דדוקא משכנתא והדומה לו בזה הכריע דאין גוד או אגוד בהן משום דגם עכשיו שהקרקע בעין בידם מיחשב כממון לענין זה שמיד אפשר לעשות חלוקה ביניהן במעות משא"כ בשט"ח עכ"ל הסמ"ע וז"ל הש"ך הט"ו לטעמייהו אזלי כמ"ש בסי' קע"א אבל כבר כתבתי שם דהרבה פוסקים חולקין דאין דין דגוד כו' רק באחין שירשו ולא בשותפין ע"ש.

(צו) גרם:    הטור סיים וז"ל ומ"מ מחמת חששא זו שמא יתקלקל חובו של א' מהם אין לבטל החלוקה מעיקרא עכ"ל. סמ"ע.



קצות החושן

פירושים נוספים

▲ חזור לראש