שולחן ערוך חושן משפט סו לה


שולחן ערוך

המוחל מזיק הוא משעה שמחלו ואפי' קבל עליו אחריות אינו גובה ממשעבדי אפילו מלקוחות שלקחו לאחר מכאן אא"כ כתב לו בשעת מכירה (אם) אחזור ואמחול חוב זה הריני משעבד עצמי ונכסי לשלם דמי חוב זה גובה ממשעבדי אפי' מלקוחות שקדמו למחילתו:

מפרשים

סמ"ע - מאירת עיניים

ואפי' קיבל עליו אחריות כו':    ז"ל הטור דכל אחריות שמקבלין בשטר היינו שאם נמצא שמוכר דבר שאינו שלו או אם טרפי ב"ח מוקדם אבל אינו מקבל עליו אחריות אם יעשה שום היזק במה שמכר לו דאם מכר לו בית וקיבל עליו אחריות ושרפו המוכר אח"כ אינו גובה ממשעבדי אלא מעמידו בדין וגובה ממנו כאלו היה גובה מאחר ששרפו ומוכר שט"ח ומחלו ה"ל נמי כאלו שורפו באותו שעה שאין המחילה מבטלת המכירה מעיקרא דנימא חספא בעלמא זבין ליה כו':

ש"ך - שפתי כהן

(קיד) אפי' מלקוחות שלקחו לאחר מכאן כו'. דין זה צל"ע דהיינו דוקא למאן דס"ל נזקין דמי למלוה ע"פ ואינו גובה אא"כ העמידו בדין וא"כ הא הרבה פוסקים ס"ל דיש קול לנזקין וטורף ממשעבדי וכמ"ש לק' סי' קי"ט וריש סי' תי"ט ע"ש וגם צ"ע על הע"ש והסמ"ע דכאן (ס"ק פ"ג) העתיקו בסתם לשון הטור דאינו גובה ממשעבדי אלא מעמידו בדין כו' ולק' סי' קי"ט (ס"ק י"ד) כתב בסתם כדברי הה"מ דיש קול לניזקין ע"ש וכ"כ בע"ש שם:

מיהו לענין דינא במחול אפשר לומר דאפי' מאן דס"ל יש קול לנזקין מודה כאן כיון דלא עביד היזק בידים או אפילו ע"י גורם גמור רק בדבורא ואין קול למאי דעביד היזק בדבורא אך דמ"מ קשה על הע"ש והסמ"ע דכאן העתיקו בסתם דברי הרא"ש וטור דאם מכר לו בית וקבל עליו אחריות ושרפו המוכר אח"כ אינו גובה ממשעבדי אלא מעמידו בדין כו' אלמא דאפילו בהיזק בידים דשריפה וכה"ג אין קול לניזקין ולק' סי' קי"ט כתבו בסתם כדברי הה"מ וצ"ע:


(קטו) אפי' מלקוחות שקדמו למחילתו. נ"ל הטעם דהוה ליה ללקוחות להזהר שמא ימחול מיד ודמי למ"ש הרא"ש בתשובת והט"ו לעיל סי' ס"א סעיף ז' דשמא נתן לו מיד כתיבת ידו ע"ש:



באר היטב

(פה) מלקוחות:    דין זה צל"ע דהיינו דוקא למאן דס"ל נזקין דמי למלוה ע"פ ואינו גובה אא"כ העמידו בדין וא"כ הא הרבה פוסקים ס"ל דיש קול לניזקין וטורף ממשעבדי כמ"ש בסי' קי"ט וריש סימן תי"ט ע"ש מיהו לענין דינא אפשר לומר דאפי' מאן דס"ל יש קול כו' מודה במוחל כיון דלא עביד היזק בידים או אפילו ע"י גורם גמור רק בדבור בעלמא ואין קול לזה אך דמ"מ קשה על הסמ"ע דכאן העתיק בסתם דברי הטור דאם מכר לו בית וקיבל עליו אחריות ושרפו המוכר אח"כ אינו גובה ממשעבדי אלא מעמידו בדין כו' אלמא דאפי' בהיזק בידים דשריפה וכה"ג אין קול לנזקין ובסי' קי"ט כתב בסתם דיש קול לנזקין וצ"ע עכ"ל הש"ך.


(פו) שקדמו:    פירש הש"ך הטעם דה"ל ללקוחות להזהר שמא ימחול מיד ודמי למ"ש הט"ז בסי' ס"א ס"ז דשמא נתן לו מיד כתיבת ידו ע"ש.



קצות החושן

(מ) אינו גובה ממשעבדי. עיין ש"ך שהניח ב צריך עיון כיון דנזקין יש לו קול ועמ"ש בסימן קי"ט:


(מא) מלקוחות שקדמו למחילתם. ונראה לפי מה דקיימא לן גבי שעבודא דר"ן דא"י למחול אם כן אם רוצה גובה מן הלוה כיון דנתחייב לו אם ימחול וכיון דאיגלאי מלתא למפרע שנתחייב בכך וכך המלוה ללוקח אם כן הדר הוי ליה שעבודא דר"ן ולא מהני מחילה ואפילו לא נודע בשעת מחיל' החוב שייך שעבודא דר"ן וכמבואר סימן פ"ו בש"ך עיין שם ומכ"ש כאן ידוע החוב אלא דאם רוצה גובה מלקוחות ולא מצי אמרי לקותוספות זיל לגבי ב"ת אצל הלוה דכיון דכבר מתל ללוה גם הלוה ה"ל לוקח וכמ"ש בש"ך בסימן פ"ו וכיון דהלוה נמי הוי לוקח רצה מזה גובה רצה מזה גובה ועיין בסימן קי"ט:




▲ חזור לראש