שולחן ערוך חושן משפט סא ו


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

שטר שכתוב בו שיש רשות למלוה לירד לנכסי לוה בין בפניו בין שלא בפניו בלא רשות ב"ד ובלא שומא והכרזה אינו רשאי לעבור על דברי תורה לירד לנכסיו שהמלוה את חבירו לא ימשכנו אלא בב"ד אבל אם לא מצא דיין שרוצה לדונו אז יש לו רשות לעשות דין לעצמו:

מפרשים

 

אינו רשאי לעבור על דברי תורה כו':    והיינו דוקא היכא שאין מנהג פשוט בעיר לירד בלי רשות ב"ד ובלי שומא אז י"ל דאף דכותבין כן בשטרות לא היה דעתו אלא כשלא ימצא דיין וכדמסיק אבל אי מנהג פשוט כן בעיר אזלינן בתרי' כיון דקיבל כן עליה בשטרא והכי דייק ל' תשובת הרא"ש שכ' הטור כאן שמסיק בה וכ' ז"ל ויש לפרש מה שנהגו לכתיב בלי רשות כו' כגון שלא מצאו דיין כו' וכן שינה ושילש הרא"ש בדבריו דיש לפרש כו' ותלה דברים כאלו במנהג ע"ש וכן פסק המחבר בסי' ק"ג ס"ז בהדיא וכ' ז"ל מקום שנהגו לכתוב בשטרו' שיוכל לירד לנכסי הלוה בלא שומא כו' אם נהגו שלא לירד כו' אין לירד כו' מוכח מדבריו הא במקום שנהגו לירד דאין למחות בידם ע"ש והוא ג"כ מתשובת הרא"ש והטור הביאם שם ומכאן ראיה למ"ש בסימן כ"י בדרישה ובסמ"ע דאם כתב בפי' שידון עמו בדין עכו"ם מפני הזכות שיש לו בדיניהם יותר מבדין ישראל צריך לדון עמו בדיני עכו"ם אף במקום שיש דייני ישראל שיכולים לדונו ולהוציאו מידו והיינו דוקא במקום שיש איסור לדייני ישראל לדון בדיני עכו"ם כגון להוציא מידו ממון שעבר עליו השמיטה וכיוצא בו אבל במקום שאין איסור ידונו דייני ישראל באותו זכות שיש לו לפני דייני עכו"ם מאחר שקיבל עליו וחייב נפשו בזה וע"ד שכ' מור"ם בהגה לקמן ס"ס שס"ט ע"ש:
 

(יא) אינו רשאי לעבור כו' כתב הסמ"ע דהיינו דוקא היכא שאין מנהג פשוט בעיר לירד בלי רשות ב"ד ובלי שומא אבל אי מנהג פשוט כן בעיר אזלינן בתרי' והכי דייק לשון תשובת הרא"ש בטור וכן פסק המחבר בסימן ק"ג ס"ז בהדיא כו' ודבריו ברורים והב"ח כתב וז"ל לכאורה משמע דלפי שנהגו בעיר שלא להוריד מעצמו אע"פ שכתוב כך בפי' בשטר כתב הרא"ש דאינו רשאי אבל אם אין המנהג בעיר יכול לירד מעצמו וקשה דהיאך יכול לעבור על ד"ת לכן נ"ל דס"ל להרא"ש דאפי' לא היה מנהג נמי אסיר כו' ודלא כמהר"ו כהן שכתב בהפך עכ"ל ודבריו תמוהין דפשיטא דגם למהרו"ך אפי' לא היה מנהג נמי אסור וכמבואר בדבריו להדיא רק דקאמר היכא שהמנהג לירד בלי רשות ב"ד ובלי שומא אזלינן בתריה ובזה דבריו ברורים ומוכרחים וכמ"ש וזה ברור:
 

(יד) רשאי:    והיינו דוקא היכא שאין מנהג פשוט בעיר לירד בלי רשות ב"ד ובלי שומא אבל מקום שיש מנהג פשוט כן בעיר אזלינן בתריה כיון דקיבל עליו כן בשטרא וכן משמע בהדיא בסי' ק"ג ס"ז ע"ש ובסוף סימן שס"ט עכ"ל הסמ"ע וע"ש.

פירושים נוספים


▲ חזור לראש