שולחן ערוך אורח חיים תקפ א

אלו הימים שאירעו בהם צרות לאבותינו ^אוראוי להתענות ^בבהם ואף על פי שמקצתן בראש חדש יש מי שאומר שיתענו בו (^גוטוב שלא להשלים בראש חדש):

מפרשים

מגן אברהם

עריכה

כתב התניא נשאלו הגאונים על התעניות אלו והשיבו לא ידענו מי תקנם ולכן אין להתענות בראש חודש וכ"כ הש"ל, ובית יוסף כתב לא ראיתי מעולם ולא שמעתי מי שנהג להתענות בהם ע"כ, אבל אני ראיתי שכתובים בספר מגילת תענית א"כ נתקנה בימי חכמי התלמוד (בתוך דברי הספר הזה), וגם בה"ג כתבם שכל דבריו דברי קבלה, לכן כל בעל נפש יחמיר לעצמו אם אפשר לו:

כתוב בשל"ה התעניות הללו נמצאים בשלשה ספרים בטור ובכל בו ובה"ג, ויש נוסחאות חלוקות והמנהג לילך אחר רוב הנוסחאות עכ"ל, ואני ראיתי בספר מגילת תענית קצת נוסחאות אחרות ונ"ל לילך אחריהם כי משם יצאו שורש הדברים, ואף שבספר מגילת תענית שנדפסו מחדש באמשטרדם כתוב בצדו נ"א זהו תוספות שהוסיף המפרש ולקח אותו מדברי הש"ע, אבל בספרים הישנים לא נמצא נ"א. נ"ל דמי שאינו רגיל להתענות תעניות אלו ואירע לו איזה צרה ב"מ ורוצה להתענות בר"ח ניסן על צרתו אסור כיון שהוא נוהג בו איסור תענית עיין סי' תס"ח וביורה דעה סימן רי"ד. כשהלבנה לוקה יש להתענות (ספר חסידים סי' ר"ל):

באר היטב

עריכה

(א) וראוי: עמ"א שהעלה דמי שאינו רגיל להתענות תעניות אלו ואירע לו איזה צרה ב"מ ורוצה להתענות בר"ח ניסן על צרתו אסור כיון שהוא נוהג בו איסור תענית ע"ש. ועיין ססי' תקס"ח ס"ק ט"ו ובסי' תקע"ג.

משנה ברורה

עריכה

(א) וראוי להתענות עיין בב"י שיש מהראשונים שמפקפקין ע"ז ולדעתם יש ליזהר שלא להתענות כשאירע איזה מהם בר"ח ויש שכתבו שדבר זה ניתקן בימי חכמי התלמוד ולכן בעל נפש יחמיר לעצמו אם אפשר לו. ומ"מ מי שאינו רגיל להתענות תעניות אלו ואירע לו איזה צרה ח"ו ורוצה להתענות בר"ח ניסן על צרתו אסור כיון שהוא נוהג בו תמיד איסור תענית [מ"א]:

(ב) בהם ובס"ח סי' ר"ל כתב כשהלבנה לוקה יש להתענות [מ"א]:

(ג) וטוב שלא להשלים בר"ח משום דכתיב בספר תניא דאין להתענות בר"ח:

פירושים נוספים

_{▲ חזור לראש}