פתיחת התפריט הראשי

סעיף אעריכה

כתב התניא נשאלו הגאונים על התעניות אלו והשיבו לא ידענו מי תקנם ולכן אין להתענות בראש חודש וכ"כ הש"ל, ובית יוסף כתב לא ראיתי מעולם ולא שמעתי מי שנהג להתענות בהם ע"כ, אבל אני ראיתי שכתובים בספר מגילת תענית א"כ נתקנה בימי חכמי התלמוד (בתוך דברי הספר הזה), וגם בה"ג כתבם שכל דבריו דברי קבלה, לכן כל בעל נפש יחמיר לעצמו אם אפשר לו:

כתוב בשל"ה התעניות הללו נמצאים בשלשה ספרים בטור ובכל בו ובה"ג, ויש נוסחאות חלוקות והמנהג לילך אחר רוב הנוסחאות עכ"ל, ואני ראיתי בספר מגילת תענית קצת נוסחאות אחרות ונ"ל לילך אחריהם כי משם יצאו שורש הדברים, ואף שבספר מגילת תענית שנדפסו מחדש באמשטרדם כתוב בצדו נ"א זהו תוספות שהוסיף המפרש ולקח אותו מדברי הש"ע, אבל בספרים הישנים לא נמצא נ"א. נ"ל דמי שאינו רגיל להתענות תעניות אלו ואירע לו איזה צרה ב"מ ורוצה להתענות בר"ח ניסן על צרתו אסור כיון שהוא נוהג בו איסור תענית עיין סי' תס"ח וביורה דעה סימן רי"ד. כשהלבנה לוקה יש להתענות (ספר חסידים סי' ר"ל):

סעיף בעריכה

(א) בכ"ח בו - במגילת תענית בכ"ט באייר מת שמואל במ"ת ובכל בו ובה"ג גרסי' בשבעה באלול מתו מוציאי כו', וכן הוא בתשו' הרא"ש ובב"י ולכן צ"ל דט"ס נפל בש"ע:


(ב) מתו מוציאי כו' - וקשה הא כתיב "באבוד רשעים רנה" ואפשר דמסתמא שבו ולא זכו שתקבל תשובתם ולכן מתענים (ב"י) ובשל"ה כתב שהיו צדיקים ע"ש:


(ג) מפני מעשה העגל - קשה דהא ארבעים ימים האחרונים היו ימי רצון, ואפשר דהקב"ה נתרצה להם שלא ימותו מיד רק יהא העון שמור לדורות:


(ד) בז' במרחשון - במגילת תענית ובכל בו ובה"ג גרסינן בששה בחשון עיורו וכו':


(ה) בכ"ח בכסלו - במגילת תענית כתב בשבעה בכסליו ובה"ג כתב בשמונה ובכל בו כתב בחמשה וכתב בשל"ה דאף המחמיר להתענות בכולן לא יתענה בחנוכה, עיין רא"ח ח"ב ס"ה:


(ו) לא נודע - ובסליחות שלנו איתא שמת עזרא הסופר:


(ז) בה' בשבט - במגילת תענית גרסי' בשמונה בשבט:


(ח) בז' באדר - כתב בתשו' מהרי"ל סי' ל"א המנהג להתענות באדר ראשון וכ"כ בת"ה סי' רצ"ד אע"ג שבגמרא מוכח שאותה שנה לא היתה מעוברת וכו' ע"ש ועיין סי' תקס"ח, ועיין בילקוט יהושע דף ד' ע"ב דאיכא מ"ד שהיתה מעוברת ומת באדר ראשון וחד אמר שמת בז' בשבט ע"ש:

סעיף געריכה

(ט) בכל ב' וה' - הב"י סי' תכ"ט כתב שמתענים ב' וה' אף בניסן ולא נהגו כן, יש מתענין בב' וה' מבשר ויין וגם בליל' שלפניו, ונ"ל דבימות הקיץ שאוכלין קודם הלילה אין צריך להחמיר אם לא שקבלו עליהם לחשבו כליל' אחר שהתפללו תפיל' ערבי' ועיין סי' רצ"ט ס"ו בהגה, ויש נוהגין בלילה שאחריהם שלא לאכול בשר ויין, וכתב היש"ש פ"ז דב"ק הטעם מפני שדיני נפשות דנין ביום וגומרין בלילה עכ"ל, ונ"ל שט"ס הוא וצ"ל שדיני ממונות דנין וכו' דהא דיני נפשות אין גומרין בלילה וס"ל דהקב"ה דן אף דיני ממונות אם יפסיד האדם או ירויח ונראה מדבריו שס"ל הטעם שמתענים בב' וה' מפני שהם ימי דין, ותימא דהיכא רמיזא ואדרב' קי"ל אדם נידון בכל יום ומה שמתענין בהם היינו משום שהם ימי רצון כמ"ש סימן קל"ד וכ"כ התו' ורש"י דשבת והתוס' בכתובות דף ג' לכן אין טעם להתענות בלילה שאחריהם דכבר פנה היום, ונ"ל מי שאינו יכול להתענות עכ"פ יתפלל ב' וה' על דברים הללו:

ואיתא בכתבים שראוי לכל בר ישראל לבכות על שריפת התורה שמכח זה נמס' התורה לקליפות המקום יחזירה לנו במהרה בימינו:

כתב התניא ביום הששי פ' חקת נהגו יחידים להתענו' שבאותו היום נשרפו כ' קרונות מלאים ספרים בצרפת ולא קבעו אותו בימי החדש מפני שמתוך שאלת חלום נודע להם שיום הפרשה גורם גזירה התורה זאת חקת התורה מתרגמינן "דא גזירת אורייתא". וגם בשנת ת"ח נחרבו שני קהילות גדולות באותו היום כמ"ש בסליחות שחבר בעל השפתי כהן:

גם נוהגין להתענות עשרים בסיון בכל מלכות פולין, נהרא נהרא ופשטיה, רפא שבריה כי מטה: