פתיחת התפריט הראשי

שולחן ערוך אורח חיים תקנט ד

שולחן ערוך

טזאין אומרים ותחנון (ולא סליחות) (הגהות אשירי) בתשעה באב, ואין נופלים על פניהם, יזמשום דמקרי מועד.

הגה: וקורין זבתורה "כי תוליד בנים", ומפטירין בירמיה חיח"אסוף אסיפם".
וכל הקדישים שאומרים אחר איכה עד שיוצאים למחר מבית הכנסת, אין אומרים "תתקבל".
ואין אומרים "אל ארך אפים" (טור ומנהגים) יטולא "למנצח" (מנהגים) כולא פיטום טהקטורת (מרדכי).
כאואין צריך לשנות מקומו בתשעה באב.

מפרשים

מגן אברהם

(ה) א"א תחנון וכו':    בשחרית משכימין קצת לבה"כ (מט"מ) ואין קורין לבה"כ אלא הם באים מעצמם [מהרי"ל] ובמדינתינו נוהגין לקרות לבה"כ, נוהגין לברך ברוך דיין האמ' קוד' שקורא בתור' [ב"י לבוש של"ה] ובד"מ כתב שאין נוהגים כן וטוב שהקורא יאמר אותו בלא שם ומלכות:


(ו) אסף אסיפם:    בניגון איכה:


(ז) ולא פיטום הקטור':    דלא מקרי סדר היום שאין כל אדם אומר אותו ומכ"ש סדר הקרבנות הכתובים ססי' א':

באר היטב

(ו) תחנון:    ואומרים מזמור לתודה כ"ש בעט"ב וכ' א"ז וכן הנהיג זקיני הגאון ז"ל דלא כהגמ"נ. ועיין ססי' נ"א. ואין אומרים שיר מזמור לאסף. כתב הט"ז נ"ל דמותר לעשות הספד על חכם שמת ולישב ע"ג קרקע בט"ב ואפי' אחר חצות ע"ש. וכ"פ בתשו' דבר שמואל סי' ט' ע"ש.


(ז) בתורה:    ויש לברך ברוך דיין האמת קודם שקורא בתורה בלא שם ומלכות. מ"א ע"ש.


(ח) אסוף:    בניגון איכה.


(ט) הקטורת:    וכ"ש שאין אומרים סדר הקרבנות הכתובים סוף סי"א.


משנה ברורה

(טז) אין אומרים תחנון וכו' – בשחרית משכימין קצת לבית הכנסת. ואם על ידי זה יגמרו לומר קינות זמן הרבה קודם חצות, טוב שלא להשכים כל כך.


(יז) משום דמקרי מועד – כדכתיב: "קרא עלי מועד" וגו'. ומכל מקום מותר לעשות הספד על חכם שמת, ולישב על גבי קרקע ואפילו אחר חצות, דכל ההוא יומא קבוע לבכיה והספד. ולעניין זה לא אשגחינן במאי דקרוי מועד.


(יח) אסוף אסיפם – בניגון איכה.


(יט) ולא למנצח – דכתיב שם "יענך ד' ביום צרה ישגבך" וגו', ואין שייך לומר זה.


(כ) ולא פיטום הקטורת – דלא מיקרי סדר היום, שאין כל אדם אומר אותו. אבל מזמור לתודה אומרים, שהוא בכלל סדר היום.


(כא) ואין צריך לשנות מקומו – שדיינו במה שאנו מראין סימני אבילות במה שאנו יורדין מהספסלין ויושבין על הארץ.

ביאור הלכה

▲ חזור לראש