פתיחת התפריט הראשי

שולחן ערוך אורח חיים תקנג ב

שולחן ערוך

תשעה באב לילו כיומו לכל דבר, ואין אוכלים אלא מבעוד יום, בגובין השמשות שלו אסור כיום הכפורים.

הגה: דומותר גברחיצה וסיכה ונעילת הסנדל עד בין השמשות. ומיהו בחול נוהגין לחלוץ דמנעלים הקודם שיאמר ברכו. וואם הוא השבת, חולצים לאחר ברכו, מלבד שליח ציבור שחולץ זקודם ברכו (הגהות מיימוני), רק אומר תחילה "המבדיל" וכו' (מנהגים בשם מהרא"ק).
חונהגו שלא ללמוד בערב תשעה באב מחצות ואילך, כי אם בדברים המותרים בתשעה באב, טולכן אם חל בשבת, יאין אומרים פרקי אבות (מהרי"ל ומנהגים). וכן לא יטייל ערב תשעה באב:

מפרשים

מגן אברהם

(ג) ובין השמשות כו':    אבל א"צ להוסיף מבע"י (מ"מ ב"י):


(ד) מותר ברחיצ':    ואם קבל התענית מבע"י אסור ברחיצה (ב"ח דלא כרש"ל בתשו' סי' צ"ב):


(ה) לחלוץ מנעלים:    קודם שהולכין לבה"כ (מהרי"ל) עיין סי' תרי"ד:


(ו) לאחר ברכו:    ויזהר שלא יגע בהם בידיו ועיין סוף סי' ד' סי"ח וכ"א:


(ז) חל בשבת וכו':    א"כ ק"ו אם חל ט"ב בשבת שאסור ללמוד כל היום דהא אסור מדינא ללמוד בט"ב ועוד דהא דברים שבצנעה נוהג כמ"ש סימן תקנ"ד סי"ט ובתשו' מור"ם לובלין כ' אם חל ט"ב בשבת מותר ללמוד דתשמיש גופא חומרא יתירה היא והבו דלא לוסיף עלה עכ"ל וצ"ע שלא הביא דברי רמ"א מיהו בתשו' מהרי"ל כ' וז"ל ט"ב שחל בשבת אסור ללמוד אחר חצות כמו בחול עכ"ל משמע דקודם חצות מותר ונ"ל הטעם כיון שנדחה נדחה ואין לו דין ט"ב רק דין עט"ב ומ"מ לענין תשמיש מחמרינן אבל בד"מ הביא בתשובת מהרי"ל עט"ב שחל בשבת וכ"ה בסימני תשו' מהרי"ל וא"כ אין ראי' משם ובכ"ה מתיר ללמוד בעט"ב שחל בשבת ואוסר בט"ב עצמו שחל בשבת ול"נ להחמי' בשניהם דהא יכול ללמוד דברי' המותרים בט"ב וכן אשכחן בגמ' שקרא ר' במגילת איכ' בט"ב שחל בשב' עמ"ש סי' תקנ"ד ס"ד:

באר היטב

(ב) ובין השמשות:    אבל א"נ להוסיף מבעוד יום. מ"מ ב"י.


(ג) ברחיצה:    ואם קיבל התענית מבע"י אסור ברחיצה. ב"ח מ"א.


(ד) מנעלים:    קודם שהולכים לבה"כ. מהרי"ל עסי' תר"ד.


(ה) בשבת:    ר"ל עט"ב. אם כן ק"ו אם חל ט"ב בשבת שאסור ללמוד כל היום וט"ז כ' ואם אין איסור באכילת בשר ויין למה נחמיר שלא ילמוד ותו תימא לי דהא קורין במנחה ואפי' בט"ב במידי דשייך לומר כגון פרשת התמיד ומשניות דקרבנות ולמה ישתנה משניות דפרקים ומצאתי שרש"ל למד אחר חצות בכל עט"ב והתיר לאחרים ללמוד ונראה דהלומד בשבת אפי' אחר חצות לא הפסיד שכרו עכ"ל ט"ז וכנה"ג מתיר ללמוד בעת"ב שחל בשבת ואוסר בת"ב עצמו שחל בשבת ע"ש. ומ"א כתב נראה להחמיר בשניהם דהא יכול ללמוד דברים המותרים בט"ב עיין שם.


משנה ברורה

(ג) ובין השמשות שלו אסור – היינו בין בכניסתו ובין ביציאתו, אבל אינו צריך להוסיף עליהם. ועיין לעיל בסימן רס"א, דביארנו דבין השמשות נקרא מששקעה החמה, והוא הדין בענינינו:


(ד) ומותר ברחיצה וכו' – כבר כתבנו דאם קיבל עליו לאחר שהפסיק סעודתו שלא לאכול עוד, ממילא אסור ברחיצה וסיכה גם כן. ודווקא כשקיבל עליו ההוספה מפלג המנחה ולמעלה; הא קודם לכן, לאו קבלה היא, ומה דקיבל בפירוש קיבל ותו לא. וכן כשקיבל עליו איסור אכילת בשר ויין מי"ז בתמוז ואילך, אין איסור רחיצה בכלל:


(ה) קודם שיאמר ברכו – רוצה לומר, דאף שמנהגם היה להתפלל מעריב מבעוד יום, מכל מקום לאחר ברכו הוא בכלל לילה לענין זה. ובמהרי"ל כתב דיש לחלוץ מנעלים קודם שהולכין לבית הכנסת. ועל כל פנים יראה לחולצם קודם בין השמשות:


(ו) ואם הוא שבת חולצים וכו' – דאסור לשׂום סימן אבלות בשבת. ולא יגע בהם בידיו, דיהיה צריך ליטול ידיו. ובדיעבד אם נגע, ינקה ידיו בכל מידי דמנקי:


(ז) קודם ברכו – מפני הטרוף. וכדי שלא ייראה עינוי בשבת, אומר תחילה "המבדיל", ובלא שם ומלכות [פמ"ג]:


'(ח) ונהגו' וכו' – דתורה משמחת הלב. ומכל מקום כל זה אינו מדינא, דהא מותר בערב תשעה באב מדינא כל החמישה עינויים. ועיקר הטעם משום דהוא יכול ללמוד דברים המותרים בתשעה באב. והנה מהרבה אחרונים משמע שתפסו המנהג הזה ולא ערערו עליו, דאפילו אם חל בשבת, הסכימו כמה אחרונים להתנהג כמו שכתב הרמ"א, וכמו שאכתוב לקמיה. אמנם יש איזה אחרונים שפקפקו מאד על המנהג הזה. ראשון לכל הרש"ל, כתבו עליו שלמד בעצמו אחר חצות והתיר גם לאחרים בזה. גם הגר"א בביאורו כתב דחומרא יתירא היא. וכן המאמר מרדכי בספרו מאריך בזה, וכתב דהוא מביא הרבה לידי ביטול תורה להלומדים, שמתרשלים ללמוד דברים המותרים בתשעה באב, דאין אדם לומד אלא מה שליבו חפץ, ועל כן דעתו להקל בזה. וכתב דכן היה הוא נוהג ערב שבת. וכן החיי אדם כתב דהוא חומרא בעלמא. ועל כן נראה דמי שרוצה להקל בזה אין מוחין בידו:


(ט) ולכן אם חל בשבת – היינו אפילו ערב תשעה באב שחל בשבת, אין אומרים פרקי אבות, דהוא כלימוד תורה. והיינו אחר חצות, דקודם חצות מותר בלימוד תורה אפילו כשחל בשבת:


'(י) אין אומרים' וכו' – והט"ז מפקפק מאד על מניעת הלימוד בשבת, ומסיים דהלומד בשבת אחר חצות לא הפסיד שכרו. והיינו אפילו כשחל תשעה באב בשבת, וכל שכן כשחל ערב תשעה באב בשבת. ונראה דיש לסמוך על זה, אחרי דאפילו כשחל בחול כמה אחרונים מקילין, וכנ"ל:

ביאור הלכה

(*) ולכן אם חל בשבת א"א פרקי אבות:    עיין במ"ב וז"ל המאמר מרדכי הוראה זו תמוה היא וכבר ראיתי לקצת מן האחרונים דצווחו עלה אמנם הרב מגן אברהם קיים דברי הרמ"א ז"ל וכו' והאריך בזה ולבסוף סיים ואיך שיהיה נלענ"ד דאין לחוש לזה לפי שאין לנו טעם נכון לאסור הלימוד בשבת כלל ומש"כ הרב מגן אברהם להחמיר מטעם דיכול ללמוד דברים המותרים בט"ב אומר אני שאין זה מספיק לפי שאין אדם לומד אלא מה שלבו חפץ ועינינו הרואות דכמה ת"ח מתרשלים בלימוד המותר ביום ט"ב עצמו משום דצער הוא להם ללמוד במה שאינם רגילין וגם אני בעוה"ר כאחד מהם ולכן איני חושש לסברא זו ודעתי נוטה להתיר אפילו בחול עד סמוך לביה"ש ואי לאו דמיסתפינא מחברייא הו"א דאפילו ביום ט"ב עצמו היה לנו להקל דבעוה"ר נתקלקלו הדורות וביום ט"ב מטיילין בשווקים ומשיחין שיחת חולין ואפילו היודעים ספר וקצת הלומדים מקילין בזה ופשיטא דבאופן זה טפי הוי עדיף להו ללמוד וכיוצא בדבר מצינו בירושלמי א"ר אבא בר ממל אלו היה מי שיתמנה עמי הייתי מתיר מלאכה בחוה"מ כלום אסרו אלא כדי שיהא אוכלין ושותין ושמחין ועוסקין בתורה וכדון אינון אוכלין ושותין ופוחזין ע"כ ואף אנו נאמר כלום אסרו הלמוד אלא כדי שיהיו יושבין בעניני צער ואבילות ומתוך כך זוכרין ודואגין על חורבן הבית והנה מטיילין ומשיחין שיחת חולין ומסיחין דעתן מן האבלות ומתוך כך באים לידי שחוק והיתול אלא דמאחר שאיסור ברור הוא בש"ס ופוסקים פשיטא דאין לנו כח להקל ושומר נפשו ירחיק עצמו משחוק והיתול וטיול והשם יכפר בעד השוגגים אמנם בעט"ב יש להקל כיון שלא הוזכר בש"ס ופוסקים וכן אני נוהג אף בחול וסמיכנא בהא על מהרש"ל ז"ל ומ"מ מי שמרגיש בעצמו שיוכל לדחוק וללמוד דברים המותרים ולא ימעט מפני זה בלימודו קדוש יאמר לו ואחר כונת הלב הן הדברים עכ"ל:

כף החיים

(ז) סעיף ב: ט׳ באב לילו כיומו וכו׳ — עיין בזוהר פרשת וישלח דף ק״ט ע״ב, שכתב ששס״ה לאוין כנגד שס״ה גידין ושס״ה יומי שתא, וגיד הנשה כנגד יום ט׳ באב, ועל כן אמרה תורה: "לא יאכלו בני ישראל את גיד הנשה", "את" לרבות ט׳ באב דלא אכלין ביה ולא שתין וכו׳ וכל מאן דאכיל בט׳ באב כאילו אכיל גיד הנשה, יעו״ש:

טקסט זה לא נשלם עדיין... את/ה מוזמנ/ת להשלים זאת. לכל שאלה ניתן לפנות בדף השיחה




חזור לראש הדף