שולחן ערוך אורח חיים תקסב א


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

שולחן ערוך

אכל תענית שלא שקעה עליו חמה דהיינו שלא השלימו עד צאת הכוכבים (דהיינו שיראו בג' כוכבים אגבינוניים או שהלבנה זורחת בכח ומאיר על הארץ) (הגהות אשירי פרק קמא דתענית והגהות מיימוני פרק א') דאינו תענית הואם דעתו לאכול קודם לכן אינו מתפלל עננו:

הגה: מיהו נוהגין להתפלל עננו ואף על פי שאין במשלימין עד צאת הכוכבים זוכן דעת מקצת רבוותא (תרומת הדשן סימן קנ"ז). ונראה לי דדוקא ביחיד דאומר עננו בשומע תפלה דבלאו הכי יכול להוסיף כמו שנתבאר לעיל סימן קי"ט חאבל שליח ציבור לא יאמר עננו אלא אם כן משלימין וכן נוהגין:

מפרשים

ט"ז

מגן אברהם

כתב הג"מ אף על גב דבגמרא מוכח דאי לאו חומרא דט"ב בין השמשות שלו הוי שרי משמע דבשאר תענית שרו ספיקא דידהו י"ל שאני עיולי יומא מאפוקי יומא דליכנס בתענית שרי ב"ה שלו כגון עט"ב אבל סוף התענית מספקא לא נפקא קדושתה עד צ"ה דאז הוי ודאי לילה עכ"ל ב"י בשמו והוא בגמ' פ"ד דפסחים [ועיין סי' שפ"ו ס"ט מ"ש] ואיתא שם דבת"צ שפוסקים מבע"י ב"ה שלו אסור אך אין ת"צ בבבל עיין סי' תקע"ה ס"י וא"כ יחיד המתענה לילה ויום א"צ להפסיק ב"ה אבל אם קבל עליו תענית ציבור צריך לנהוג כחומר כל ת"צ [ ב"י סי' תקס"ג ] ועיין סי' רמ"ט ומ"מ טוב שלא לכנס לבית הספק ויפסיק מבע"י עמ"ש ס' רצ"ט סס"ו:

(א) בינונים:    אבל (קטנים) [גדולים] לא מהני [כ"נ להגיה ואפשר דפירושו קטנים מאד כמ"ש ביורה דעה סי' רס"ג ס"ה ובש"ך שם]:

(ב) אף על פי שאין משלימין:    היינו אם פי' בשעת קבלה שלא להשלים אפי' התענה עד מנחה גדולה מתפלל ענינו אבל אם קבל תענית סתם צריך להשלים [עס"ב וססי' רמ"ט ] ואם לא השלים ואכל עיין סי' תקס"ח ואם אכל קודם שהתפלל אין מתפלל ענינו [ת"ה סי' קנ"ז]:

(ג) ש"ץ לא יאמר:    דהעיקר קי"ל דלא מקרי תענית בלא השלמה כמ"ש סי"א [ד"מ]:

באר היטב

(א) בינונים:    אבל (גדולים) לא מהני ועיין סי' רל"ה ס"ק א' (אמר המגי' אע"פ שבספרי ישנים נכתב קטנים הוא טעות במ"א עיין סי' רל"ה).

(ב) משלימין:    היינו אם פי' בשעת הקבלה שלא להשלים אפי' התענה עד מנחה גדולה מתפלל עננו אבל אם קבל תענית סתם צריך להשלים עס"ב. ואם לא השלים ואכל עיין סי' תקס"ח ואם אכל קודם שהתפלל אין מתפלל עננו ת"ה מ"א וט"ז כתב מאן דלא מתפלל עננו בתענית שאינו משלים מרויח ספק ברכה לרוב פוסקים ואע"ג דאין לזה ברכה בפ"ע ביחיד אלא כוללם בש"ת מ"מ לשון צום תעניתנו אינו הגון דסתם תענית הוא יום שלם והדולג שני תיבות אלו צום תעניתנו יפה עושה. עכ"ל.


משנה ברורה

(א) כל תענית וכו' היינו בין הארבע צומות או איזה תענית יחיד:

(ב) ג' כוכבים דשנים עדיין הוי ביה"ש:

(ג) בינוניים אבל גדולים לא מהני דהם נראין אף ביום. והנה בסימן רצ"ג לענין מוצאי שבת פסק השו"ע דאין לעשות מלאכה עד שיראו ג' כוכבים קטנים ורצופים והוא משום חומרא דשבת וה"ה לענין מוצאי יוה"כ אבל בענינינו סגי בבינונים ואפילו מפוזרים [אחרונים]:

(ד) אינו תענית הן לענין שלא יצא בזה ידי חיוב תעניתו והן לענין שאינו מתפלל עננו:

(ה) אם דעתו לאכול וכו' כגון שהתנה בשעת קבלתו שלא להשלים התענית:

(ו) אף על פי שאין משלימין היינו אם פירש בשעת קבלה שלא להשלים אפילו התענה רק עד מנחה גדולה מתפלל עננו אבל אם קיבל תענית סתם צריך להשלים עד צאת הכוכבים כדלקמן בס"ג [ועיין בביאור הגר"א דמשמע מיניה דבזה אם לא השלים אפילו לדעת מקצת רבוותא אין מתפללין עננו] ואם לא השלים ואכל עיין לקמן סימן תקס"ח ס"א ובהג"ה שם. והא דסתם רמ"א להקל בפירש בשעת קבלה היינו דוקא במתפלל תפלת מנחה קודם אכילתו אבל כשאכל מתחלה בכל גווני אינו מתפלל עננו:

(ז) וכן דעת מקצת רבוותא טעמם דס"ל דמה שאמר הגמרא כל תענית שלא שקעה עליו חמה אינו תענית והיינו אף לענין עננו הוא רק אם קיבל עליו להתענות יום שלם ולא השלים דאינו תענית אז אינו מתפלל עננו אבל אם קיבל עליו רק עד מנחה דהוא לצעורי בעלמא הוי תענית לענין זה שמתפלל עננו בתוך תפלתו אף שאיננו משלים אכן רוב הפוסקים חולקים ע"ז וע"כ הכריע רמ"א דלא נסמוך עליה רק לענין יחיד דיאמרנה בש"ת ויחתום כי אתה שומע וכו' ולא יאמר בא"י העונה בעת צרה ועיין בט"ז שמצדד דאפילו בזה ידלג תיבות צום תעניתנו דלא ליחזי כדובר שקרים כיון דאינו תענית ובספר בגדי ישע פוסק דאינו צריך לדלג כיון שהוא מתענה עד אחר חצות דאז אכילתו הוא כזורק אבן לחמת לא מיחזי כשיקרא עי"ש וכן מצדד בספר מחצית השקל עי"ש:

(ח) אבל ש"ץ וכו' היינו בתפלת חזרת הש"ץ דמוסיף ברכה מיוחדת ע"ז בין גואל לרופא אבל בתפלת הלחש גם הוא יאמר עננו קודם כי אתה שומע ועיין בבה"ל:

ביאור הלכה

(*) אבל ש"ץ לא יאמר עננו:    עיין במ"ב ועיין בפמ"ג שכתב דמשמע דש"ץ בחזרת התפלה אף בש"ת לא יאמר עננו:



פירושים נוספים

  • להגהות רבי עקיבא איגר על אורח חיים לחץ כאן



▲ חזור לראש