שולחן ערוך אורח חיים תקנא טז
<< · שולחן ערוך אורח חיים · תקנא · טז · >>
צבעי אותיות סימון הפרשנים: טורי זהב (ט"ז) · מגן אברהם · באר היטב · משנה ברורה · ביאור הלכה · כף החיים · באר הגולה
יש נוהגים פחשלא לרחוץ לופטמראש חדש, ויש שאין נמנעין אלא בשבת זו. צויש מתענים מי"ז בתמוז צאעד תשעה באב.
- הגה: ולצורך מצווה שרי, ולכן נדה רוחצת וטובלת (מהרי"ל). ואפילו אם טובלת ליל י' באב, צבמותר לה לרחוץ בערב תשעה באב, אם אי אפשר לה לרחוץ ליל י' (אגודה). ונראה דהוא הדין אשה הלובשת לבנים, יכולה לרחוץ מעט כדרכה בשאר שנה, צגהואיל ואינה עושה לתענוג, רק לצורך מצווה.
- ונוהגין שלא לרחוץ צדאפילו בצונן מראש חודש ואילך (תרומת הדשן סי' ק"ו). צהואפילו בערב שבת של חזון אסור לרחוץ, כי אם ראשו ופניו ידיו ורגליו בצונן (מהרי"ל ותשובת מהרי"ל סימן ט"ו וב"י). ויש מקילין צובחפיפת לזהראש בחמין, צזלמי שרגיל בכך כל שבת:
מפרשים
ויש מתענים כו'. עסי' תקס"ב דהם צריכים להשלים התענית ע"ש:
ויש מקילין בחפיפת הראש. כ' מו"ח ז"ל דאם אירע ר"ח בע"ש נ"ל דרוחצין לכבוד השבת וכ"כ במנהגי' שכן נהגו ואע"פ שכ' שם בשם מנהגי דורא דרבותינו שבמגנצ"א נזהרין ומקדימין לרחוץ מ"מ ל"נ להחמיר שהרי במרדכי פ"ב דשבת האריך בראיות דמצוה לרחוץ בע"ש ובמרדכי הארוך מסיים אבל ביום ה' לא הוה יקרא דשבת אא"כ א"א לו לרחוץ בע"ש ועוד שאף בשבת חזון חומרא יתירה שהרי אף כיבוס התירו בגמ' לכבוד השבת אפי' ביום ה' שחל ט"ב להיות באותה שבוע ואף אנו נוהגין היתר בזה וא"כ היאך נחמיר ברחיצ' שלא אסרוה בתלמוד כל עיקר וכבר הפליג ע"ז הרב רש"ל בתשו' סי' צ"ב ושאין המנהג כ"כ יאות לבטל הרחיצה בע"ש אלא מה אעשה שכבר נתפשט המנהג עכ"ל א"כ הבו דלא לוסיף עלה דדוקא בע"ש של חזון דחל לפעמי' בעט"ב ראוי להחמיר מחצות ואילך כמו עט"ב דעלמא ומשום לא פלוג נהגו לאסור בכל ע"ש של חזון אבל בע"ש שהוא ר"ח שאינו שבת של חזון לא ראיתי לאסור כלל ובפרט הרגיל לרחוץ בכל ע"ש כשאפשר לו ונמנע עתה עון יש בידו עכ"ל וכל מי שרגיל כל השנה להיות נזהר שלא למנוע שום פעם מלרחוץ בע"ש זה יוכל לסמוך ע"ז אפי' בע"ש שחל בו ר"ח ובלבד בשבת חזון יש לנהוג איסור בכל גווני בע"ש:
(מ) שלא לרחוץ: נ"ל שיולדת מותר' לרחוץ כמ"ש ביורה דעה סי' שפ"א ס"ג ובברכות דף ט"ז ע"ב כתבו התו' דאפי' בט"ב מותרת לרחוץ ע"ש, ואין להקל בזה דאין אנו רגילין כ"כ ברחיצה:
ר"ח שחל בע"ש יש נוהגין לרחוץ לכבוד שבת ויש רוחצין ביום ה' שלפניו (לבוש ומנהגים) וב"ח כתב דמי שרגיל לרחוץ כל ערב שבת ונמנע בזה עבירי היא בידו ודי אם מחמיר בשבת חזון:
(מא) הראש בחמין: אבל אסור לרחוץ בבורית ומים ואפר שקורין לוי"ג (לבוש) אבל לרחוץ כל גופו נוהגים כל אדם איסו' (ד"מ) ומי שטובל בכל ע"ש לשם מצוה מותר לטבול גם בשבת זו (של"ה) מיהו מי שמבטלה לפעמים מפני שטרוד בעסקיו או מפני הצינה גם עכשיו אסור לטבול:
(לו) מר"ח: נראה לי שיולדת מותרת לרחוץ כמ"ש ביורה דעה סי' שפ"א ובברכות דף ט"ו ע"ב כתבו תוס' דאפילו בתשעה באב מותר' לרחוץ ע"ש ואין להקל בזה דאין אנו רגילין כ"כ ברחיצה. ראש חודש שחל בערב שבת יש נוהגין לרחוץ לכבוד שבת ויש רוחצין ביום ה' שלפניו לבוש ומנהגים. וב"ח כתב דמי שרגיל לרחוץ כל ע"ש ונמנע בזה עבירה היא בידו ודי אם מחמיר בשבת חזון. בשכנה"ג כתב רבות בנות כבסו בט"ב אחר חצות והעלמתי עיני מהם ואם באים לשאול צריך לאסור להם ועל זה כתב הנשים נוהגות לרחוץ ראשם ממנחה ולמעלה וזקינים הראשונים הנהיגו זה כי משיח נולד בט"ב וצריך לעשות זכר לגואל וזה דוקא לנשים שאין יודעים ספר להאמין בנחמות לפיכך צריכים חיזוק. אם חל ט"ב ביום ה' אסור לכבס ביום ה' לכבוד שבת אפי' מן המנחה ולמעלה ר"ן וב"י ד"מ ולבוש: והב"ח כתב דביום ד' עט"ב אחר חצות שרי לכבס לכבוד שבת דאי אפשר להמתין עד ע"ש מפני כבוד שבת. וה"ה למי שיוצא בדרך למרחקים בשבת זו מותר לכבס לו בגדי פשתן לכמה שבתות דודאי אי אפשר לו להמתין עד אחר ט"ב ומ"מ טוב לעשות על ידי עכו"ם עכ"ל והמ"א בס"ק י"ח חולק על הב"ח וכתב דאין היתר כלל לכבס ביום ד' וכ"ש ליוצא בדרך דאסור לכבס לצורך שבת אחר ע"ש וע' ט"ז ס"ק י"ד.
(לז) הראש: אבל אסור לרחוץ בבורית ומים ואפר שקורין לו"ג לבוש. אבל לרחוץ כל גופו נוהגים כל אדם איסור ד"מ. ומי שטובל כל ערב שבת לשם מצוה מותר לטבול גם בשבת זו של"ה. מיהו מי שמבטלה לפעמים מפני שטרוד בעסקיו או מפני הצנה גם עכשיו אסור לטבול. מ"א וע' ט"ז ס"ז ס"ק ט"ז.
(פח) שלא לרחוץ – עיין לקמיה, דאפילו בצונן יש ליזהר. ולרפואה מותר אפילו בחמין, ואפילו בשבוע שחל בו תשעה באב [אליה רבא]:
(פט) מראש חודש – ואם חל ראש חודש בערב שבת, אזי מותר לרחוץ אף כל גופו בחמין, כל מי שרוחץ תמיד בערב שבת לכבוד שבת:
(צ) ויש מתענים מי"ז בתמוז – ותלמיד חכם אין כדאי שינהג בחומרא זו, שממעט במלאכת שמים, שאי אפשר שלא יתמעט מלימודו איזה שעות מפני התענית. וצריך לשקול במאזני צדק בענינים אלו [שערי תשובה, עיין שם]:
(צא) עד תשעה באב – עיין לקמן סימן תקס"ב סעיף ב' בהג"ה:
(צב) לרחוץ בערב תשעה באב – כדרכה בחמין:
(צג) הואיל וכו' לתענוג – וכן קטנים שיש להם חטטין בראשן, נוהגין לרחצן בראשן:
(צד) אפילו בצונן – היינו כל גופו; אבל פניו ידיו ורגליו שרי לרחוץ בצונן [אחרונים]:
(צה) ואפילו בערב שבת של חזון אסור וכו' – היינו אפילו היה רגיל לרחוץ בכל ערב שבת בחמין כל גופו, אסור בערב שבת של חזון לרחוץ כל גופו, אפילו בצונן. ולענין טבילה, הנוהג לטבול בכל ערב שבת, מותר. ומי שמבטלה לפעמים, מפני טרדת עסקיו או מפני הצינה, אסור:
(צו) בחפיפת הראש בחמין – אבל לא בזיי"ף ולוי"ג שעושין מאפר:
(צז) למי שרגיל בכך – ועיין בחיי אדם, דהוא הדין דשרי פניו ידיו ורגליו בחמין, למי שרגיל בכך כל השבת:
(*) ולצורך מצוה שרי: אפילו בחמין:
(*) אם א"א לה לרחוץ ליל יו"ד: הרמ"א לשיטתו ביורה דעה סימן קצ"ט ס"ד אבל לדעת הש"ך שם מעיקר הדין תרחוץ בעט"ב אפילו אפשר לה לרחוץ בלילה. דגול מרבבה:
(*) בחפיפת הראש בחמין: ואפילו חל ע"ש של חזון בעט"ב ומ"מ בזה יזהר לכתחלה שיהיה קודם חצות ובדיעבד גם אחר חצות שרי [פמ"ג] עוד כתב לענין חצות שבע"ש אחר חצות אין עושין חצות וכ"ש בר"ח אב. עט"ב נמי אין עושין חצות אחר חצי היום: