שולחן ערוך אורח חיים תפ א


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

[נ"א: כוס רביעי] מתחיל לא לנו וגומר עליו את ההלל ואינו אומר יהללוך אלא אומר אחר גמר ההלל הלל הגדול שהוא מהודו לה' עד על נהרות בבל שהם כ"ו כי לעולם חסדו ואחר כך אומר נשמת כל חי וישתבח עד מעולם ועד עולם אתה אל ואז יאמר יהללוך עד מלך מהולל בתשבחות ושותהו בהסיבה בלא ברכה תחלה.

(וכבר נתבאר לעיל סימן תע"ד דאנו נוהגין לברך).

ומברך אחריו על הגפן ואם שותהו בלא הסיבה צריך לשתות פעם אחרת בהסיבה (ועיין לעיל סימן תע"ב סעיף ז'). ומברך לפניו בורא פרי הגפן לפי שהסיח דעתו מלשתות עוד.

הגה: ויש אומרים שיש לומר שפוך חמתך וכו' קודם לא לנו (ר"ן פרק ערבי פסחים) ולפתוח הפתח כדי לזכור שהוא ליל שמורים ובזכות אמונה זו יבא משיח וישפוך חמתו על העכו"ם (מהרי"ב) וכן נוהגים ויכול לגמור הלל אף שלא במקום סעודה (רמב"ם והמגיד פרק ח'):

מפרשים

 

(א) הלל הגדול — כתבו התוס' ד"רננו צדיקים" אינו מן המזמור ואין לאומרו, וכן הוא במהרי"ו. וכתב רש"ל, דמה שכתוב בטופסי המחזורים ברכת בורא פרי הגפן אכוס ד' אחר "אז רוב ניסים" ו"אומץ גבורותיך", אינו מן הראוי, אלא בסוף חתימת ישתבח מיד יברך בורא פרי הגפן וישתה ויברך ברכה אחרונה, ואחר כך יאמר דברים אלו ושאר פיוטים:

(ב) ואז יאמר יהללוך — עיין מה שאכתוב בסימן שאחר זה:
 

(א) עד על נהרות בבל — ואינו אומר "רננו צדיקים" וגו' (דרכי משה):

(ב) מעולם ועד עולם — ולפי נוסחתינו הוא "מעתה ועד עולם". ומהרי"ל פסק כהטור, שאומר "יהללוך" עד "אתה אל", ואחר כך "נשמת" ו"ישתבח" וחותם, וכן כתב ב"ח עיין שם.

הפיוטים, דהיינו "אז רוב נסים" וכו', אומר אחר שתיית הכוס, שאינו אלא מנהג (ב"ח רש"ל). ומהר"מ היה שותה אחר הפיוטים ואחר "כי לו נאה", כדי שלא יהא צמא כשישכב, וכן הוא בסידורים:

בלילה ראשונה יאמר "אז רוב נסים" וכו', ולא יאמר בסיום "ויהי בחצי הלילה". ובלילה שניה יאמר "אומץ גבורתך" וכו', ולא יאמר בסיום "ואמרתם זבח פסח" (מט"מ):
 

(א) וגו':    נראה דמי שאירע לו אבל בי"ט שלא נהג אבילתו קודם י"ט דגומר הלל אע"פ שאין אומרים הלל בבית האבל. ח"י ע"ש.

(ב) בבל:    ואין אומרים רננו צדיקים וגו'. אחרונים.

(ג) ואז:    ואנו נוהגין כדעת הטור והרא"ש לומר יהללוך עד מעולם ועד העולם אתה אל אחר הלל ואח"כ הני כ"ו כל"ח ונשמת חותם בישתבח עד חי העולמים וע' ט"ז סוף סימן תפ"ו הפיוטים דהיינו אז רוב נסים וכו' ואומץ גבורותיך אומרין אחר שתיית הכוס שאינו אלא מנהג ב"ח ורש"ל. ומהר"ם היה שותה אחר הפיוטים ואחר כי לו נאה כדי שלא יהא צמא כשישכב וכ"ה בסידורים וכן המנהג. בלילה ראשונה יאמר אז רוב ניסים וכו' ולא יאמר בסיום ויהי בחצי הלילה ובלילה שניה יאמר אומץ גבורתיך וכו' ולא יאמר בסיום ואמרתם זבח פסח מט"מ מ"א. והח"י כתב ואין נוהגין כך רק אומרים הכל בשני לילות שוין נוהגין באלו המדינות למזוג כוס א' יותר מהמסובין וקורין אותו כוס של אליהו הנביא.
 

(א) כוס רביעי מתחיל לא לנו - בלא ברכה ואומרים ההלל מיושב אף שבכל השנה אומרים מעומד בפסח שאני מפני שמיושב הוא דרך הסיבה וחירות:

(ב) את ההלל - מי שאירע לו אבל ביו"ט שלא נהג אבילותו קודם יו"ט מ"מ גומר את ההלל:

(ג) עד על נהרות בבל - ואינו אומר רננו צדיקים:

(ד) עד מעולם ועד עולם - ונוסחתנו בישתבח הוא מעתה ועד עולם ובדיעבד אם חתם ישתבח בברכה יאמר אח"כ יהללוך בלא חתימה:

(ה) ואז יאמר יהללוך - ויש נוהגין כהפוסקים לומר תיכף אחר הלל יהללוך עד כי מעולם ועד עולם אתה אל ואח"כ אומר הלל הגדול ונשמת וישתבח וחותם בא"י מלך מהולל בתשבחות (ויש שחותמין הבוחר בשירי זמרה וכו' כמו שאומרים בישתבח תמיד) ולפי מנהג זה אם בשעה שאומר יהללוך שכח וחתם בא"י מלך מהולל בתשבחות שוב לא יחתום בישתבח אלא יאמר הלל הגדול ונשמת וישתבח עד מעתה ועד עולם:

(ו) ושותהו - והפיוטים דהיינו אז רוב ניסים וכו' אומר אחר שתיית הכוס שאינו אלא מנהג ומהר"מ היה שותה אחר הפיוטים ואחר כי לו נאה כדי שלא יהיה צמא כשישכב וכ"ה בסידורים. בלילה א' יאמר אז רוב נסים ובלילה ב' יאמר אומץ גבורותיך ויש נוהגין שאומרים הכל בשני לילות שוין:

(ז) ומברך אחריו וכו' - ובברכה זו יפטור גם הכוס ג' וכדלעיל סימן תע"ד:

(ח) צריך לשתות פעם וכו' - וה"ה בכוס ג' ג"כ דינא הכי להמחבר מיהו לענין ברכה לפניה דוקא בכוס רביעי שלא חשב לשתות עוד כלל משא"כ בכוס שלישי שבלא"ה חשב לשתות עוד על סמך ברכה זו לא מיקרי היסח הדעת ואין צריך לברך:

(ט) ועיין לעיל סי' תע"ב - ר"ל דהכריע שם בהג"ה דלדידן שאין דרכנו להסב בכל השנה אין לחזור ולשתות בהסיבה:

(י) כדי לזכור שהוא ל"ש - ואין מתייראין משום דבר ונוהגין באלו מדינות למזוג כוס אחד יותר מהמסובין וקורין אותו כוס של אליהו הנביא (לרמז שאנו מאמינים שכשם שגאלנו הש"י ממצרים הוא יגאלנו עוד וישלח לנו את אליהו לבשרנו):

(יא) אף שלא במקום סעודה - ואף שאינו שותה הארבעה כוסות במקום אחד אין בכך כלום:

פירושים נוספים


ט"ז מסימן הבא השייך לכאן