שולחן ערוך אורח חיים תנא יט
<< · שולחן ערוך אורח חיים · תנא · יט · >>
צבעי אותיות סימון הפרשנים: טורי זהב (ט"ז) · מגן אברהם · באר היטב · משנה ברורה · ביאור הלכה · כף החיים · באר הגולה
הרחת שקורים פאל"ה יש אומרים שאין מועיל לה הגעלה וצריך לקנות חדשה:
מפרשים
פאל"א. ובל"א שויב"ל תשמישו ע"י האור ע"כ אין היתרו בהגעל' והכי נהוג. ואם מחזיק רחת של פסח זו לשנה אחרת ודאי א"צ שום הכשר וכן בעריבה שלשין בה מצות אלא ששמעתי שקצת נוהגים להגעילה בפסח הבא אחריו ולא ידעתי טעמא דמ"ש מפסח זו עצמו שאופין בכל יום בלא הגעלה בנתים אלא קצת י"ל לפי שיש חשש שאין נזהרין כ"כ לנקר היטב על השנה הבאה כמו שהם נזהרים בפסח עצמו. אבל נראה שיצאה שכרם בהפסדם כי הרואה שמגעיל הרחת יטעה לומר הרחת של חמץ הוא מגעיל לפסח ויסמוך על הגעלה בזה ע"כ יותר טוב שלא להגעיל ויזהר לנקר היטב גם בשעה שבא פסח שאחריו יראה בעיון רב אם היא נקיה כראוי וצדיקים ילכו בם:
(לז) שאין מועיל וכו': לפי שבולע האיסור ע"י האור עצמו: כתוב בתשובת מהר"מ מרוטנבורק ד"פ סי' קע"ז והתירו מצה שהונחה על הרחת שנשתמש בה כל השנה ולא נתקנחה והכניסו עליה מצה לתנור וגם הוציאוהו חמה והתירו לקלוף התחתון ויכול להיות כדבריהם כן הוא גבי מצה אבל חטה שנמצאת בבשר מליח אסור כולו וכו' ע"ש, וכ"כ הלבוש דיש להתיר בקליפה ועוד דהא אפי' חמץ ממש שנגע במצה די בנטילת מקום כמ"ש ססי' תס"א דלא כרש"ל דאוסר ועיין סי' תמ"ז ס"א, אך לפי מה שרגילין לאפות עוגות עם שומן א"כ אוסר כולו דבדבר שמן אוסר כולו ודוקא שאינה נקיה אבל אם הודחה שפיר סגי בקליפה דבלוע בכלי לא מחמרי' כוליה האי וכ"מ ביורה דעה סי' ק"ד סס"ה ומכ"ש אם אינה ב"י עיין סי' תמ"ז ס"י ועיין ביורה דעה סי' צ"ד ס"ח:
כתוב בת"ה דאפילו קליפה והגעלה לא מהני ברחת, וכתב ד"מ בשם מהרי"ב דאף הרחת שרדו בו מצה בשנה שעברה צריכה הגעלה שמא נדבק בה חמץ עכ"ל:
כתוב בהג"מ אם רדו בו מצה חמוצה אסור לרדות בו עוד אלא צריך להביא אחרת כ"מ בשל"ה, ובספר אפי רברבי בשער ע' כ' אם הוציא מצה חמוצה במרדה ואח"כ אחרות ונתערבו ראשונות באחרונות נתבטלו עכ"ל וזהו סברא דחויה הוא שס"ל שאין איסור הבלוע יוצא מכלי בלא רוטב ואין איסור אלא פת ראשונה משום שהיה קצת בעין ואם נתערב בטל וכמ"ש באו"ה שער ל"ט ד"ז ע"ש, באשר ידוע שכל דבריו לקוחים מאו"ה אבל אנן קי"ל כמ"ש ביורה דעה סי' ק"ה סס"ז דכלי פולט בלא רוטב וכ"מ באו"ה שם ע"ש ודוק מיהו נ"מ דמצה ראשונה נאסרה כולה אם יש חשש שמנונית או אם אין חשש שמנוני' אסור כדי נטילה אבל אחרות א"צ אלא קליפה שכבר נתקנח במצה הראשונה וא"כ אם נתערבו בטלות דלא הוי דבר שבמנין כיון שאין איסורו מחמת עצמו ודוקא בע"פ אבל בפסח לא בטיל כמ"ש סי' תמ"ז ס"ט וכ"כ הא"ר שנ"ד:
ונ"ל דכל זה מיירי במצה שנתחמצה חמץ גמור, אבל מצה כפולה ונפוח' כיון שהיא גופא חומרא היא כמ"ש סס"י תס"א די לאסור הרחת לכתחלה אבל לא לאסור המצות האחרות וכ"מ בהגמ"נ ובשל"ה:
(מ) פאל"ה: ובלשון אשכנז שויבי"ל ותשמישו ע"י אור ע"כ אין התירו בהגעלה. כתב הט"ז דאם מחזיק רחת של פסח זו לשנה אחרת א"צ שום הכשר וכן בעריבה שלשין בה מצות והמחמיר להגעיל' לא יפה עשה דאתי למטעי להגעיל רחת של חמץ רק ינקר אותה היטב ע"כ. והמ"א בשם ד"מ בשם מהרי"ב כתב דצריכה הגעלה ע"ש והח"י הסכים עם הט"ז. ואם נטל מצה ברחת שמשתמשין בו כל השנה אם היא נקיה סגי בקליפה שקולף המצה. ואם אינה נקיה כיון שמשתמשין עליה כל השנה עוגות עם שומן נאסר כולה עמ"א. אם רדו בה מצה חמוצ' אסור לרדות בו עוד אלא צריך להביא אחרת הגמ"נ ושל"ה. ואם לא הביא אחרת. צריכין כולן קליפה. וכל זה מיירי במצה שנתחמצה חמץ גמור. אבל מצה כפולה ונפוחה כיון שהיא גופא חומרא הוא כמ"ש סוף סימן תס"א די לאסור הרחת לכתחילה אבל לא לאסור המצות האחרות מ"א. וכתב הח"י וגדולה מזו ראיתי אצל חמ"ז מהר"ש שלא אסר הרחת כשנשאר' לפניו המצה נפוחה או כפולה מהטעם דחשיב כמו דיעבד כי לא ימלט ברוב אפיות שלא יאסר א' מהם משום נפוחה או כפולה ותצטרך בכל פעם מרדה חדשה גם התנור יאסור ולהסיק שנית והתורה חסה על ממון ש"י ע"ש ועיין סי' תס"א ס"ג.
(מא) הגעלה: וכתב בת"ה דאפי' קליפה והגעלה לא מהני ברחת.
(מב) חדשה: כתב בעל אמרי נועם בת' סי' ה' מעשה שהיה שאפו מצות ק"פ ברחת ונסתפקו אם היתה חדשה או ישנה שנשתמשו בה חמץ אין במצות אלו שום חשש של איסור חמץ ע"ש.
(קט) הרחת: הוא מרדה שמכניסין בה עוגות לתנור ומוציאין בה מן התנור:
(קי) שאין מועיל: משום דבולעת מן החמץ ע"י אור בלי שום משקה וללבנה א"א דהא של עץ היא ועיין בא"ר שכתב דכ"ז לכתחלה אבל בדיעבד אם נשתמש ברחת של חמץ מצה אחר הגעלה מותר:
(קיא) הגעלה: ואפילו קליפה בכלי אומנות מקודם ג"כ לא מהני. ובדיעבד אם הוציא מצה חמה מן התנור ברחת של חמץ אם לא היתה הרחת נקיה אלא היה בה לכלוך חמץ בעין אוסר בתחתוניות המצה כדי נטילה שהוא כרוחב גודל (ולפי מה שאנו נוהגין לאפות מצות דקות נאסר כולו) ואם אפו על ידי מרדה זו עוגות חמץ עם שומן נאסרה המצה כולה דע"י השומן מפעפע החמץ בכולה [ודוקא תוך הפסח אבל קודם הפסח עד הלילה בטל בששים אותו מעט הבעין שיש על המרדה] אבל אם הדיחו המרדה מקודם ואין עליה חמץ בעין רק הבלועה בה אין אוסר רק כדי קליפה בין שנשתמש בה מקודם עם שומן או בלא שומן דאיסור הבלוע בכלי אין יכול לאסור יותר מכדי קליפה. אם הוציא מצה חמוצה במרדה של פסח ואח"כ רדו בה מצות אחרות ונאסרו ע"י המרדה ואח"כ נתערבו אלו בהרבה אחרות כשרות כולן אסורות דכבר נתבאר בסימן תמ"ז דבפסח לא נתבטל יבש ביבש ואפילו אם נתערב בע"פ מ"מ חוזר וניעור תוך הפסח ואסור לאכלם בפסח [ורק בע"פ מותר להאכילן לתינוק] וי"א דכיון שלא נאסר רק מצד בלוע אינו חוזר וניעור בפסח וכ"ז בחמץ גמור אבל במרדה שהוציאו בה מצה כפולה ונפוחה די לאסור הרחת לכתחלה אבל בדיעבד אינו אוסר ויותר מזה כתב הח"י דאם א"א למצוא בקל רחת אחרת מותר להוציא לכתחלה בה המצות דא"כ יצטרך תמיד מרדה חדשה והוי כדיעבד ואם נסתפקו במרדה אם היתה של חמץ או חדשה מותרים כל המצות:
(קיב) חדשה: ואם מחזיק רחת של פסח משנה זו לשנה האחרת מותר וא"צ הגעלה רק שיראה שתהיה נקיה היטב ט"ז וש"א דלא כמ"א: