שולחן ערוך יורה דעה צד ח
<< · שולחן ערוך יורה דעה · צד · ח · >>
צבעי אותיות סימון הפרשנים: טורי זהב (ט"ז) · שפתי כהן (ש"ך) · באר היטב · באר הגולה · פתחי תשובה
שולחן ערוך
אם נפל לתנור פנאד"ש גבינה אפילו לחה וכן גבינה חמה בקערת בשר בת יומא אינו אוסר אלא כדי קליפה:
מפרשים
ש"ך - שפתי כהן
(לב) אם נפל לתנור פנאד"ש כו' פי' שנפל על פנאד"ש חמה גבינה אפילו לחה סגי לפנאד"ש בקליפה ול"ד לדלקמן סימן ק"ה דאיסור שנפל על היתר חם צריך נטילה דאין דרך גבינה ליכנס כל כך רי"ו בשם ר"י) וא"כ הגבינה עצמה צריך נטילה:
(לג) וכן גבינה חמה כו'. דין זה למד בב"י מדין פנאד"ש וס"ל דדבר הבלוע אינו נכנס יותר מגבינה וכ' דה"ט דבקערה ליכא טעמא דדוחקא דסכינא (כמו בגבינה) וכיון דאין שם רוטב להבליע ולהפליט אינו אוסר יותר מכדי קליפה וכן נראה ממ"ש התוספות והרא"ש גבי דגים שעלו בקערה פירוש שעלו מן הצלי או צוננים בקערה רותחין דבין למאן דאמר עילאה גבר בין למ"ד תתאה גבר אדמיקר ליה בלע ובעי קליפה וכדאמרינן בפרק כיצד צולין עכ"ל אלמא דמיירי כשהקערה חמה מדמדמי ליה לפנאד"ש ועוד דאל"כ מאי צריך למוד לזה פשיטא דחם:
לתוך צונן אפי' במאכל אינו אוסר רק כדי קליפה כדלעיל סי' צ"א וסי' ק"ה ודוכתי טובי ועוד דאל"כ אפילו היה שם רוטב להבליע ולהפליט אינו אוסר יותר מכדי קליפה וכדאיתא לשם וא"כ צ"ע מאי ראיה מייתי מהתוס' והרא"ש הא י"ל דאינהו לא באו אלא לומר דאפילו כשהתחתון קר למ"ד תתאה גבר או העליון קר למ"ד עילאה גבר דקליפה מיהא בעי עכ"פ לכ"ע ואה"נ כשהתחתון חם למ"ד תתאה גבר דבעי נטילה כדלקמן סימן ק"ה ועוד דהרי בחידושי הרשב"א שהביא ב"י בסי' ס"ט גבי מליחה בכשא"מ מבואר דאם נתן דבר שיש בו רטיבות קצת כבשר רותח) בקערה חמה צריך נטילה ודוחק לומר דשאני שניהם חמים מתחתון חם וצ"ל דמיירי כאן בדבר נגוב שכ' הרשב"א שם דסגי בקליפה ומשמע ליה נמי הכי מהתו' והרא"ש מדסתמו דבריהם אלמא דאפילו התחתון חם סגי בקליפה למ"ד תתאה גבר ומיירי בדגים נגובים לגמרי (ואע"ג דמדברי ב"י בסי' צ"ה גבי מה שחלק על ר' ירוחם מבואר דדגים צוננים שעלו בקערה רותחת דמיירי מינה התוספות והרא"ש בעי נטילה יש לומר דכ' כן באת"ל לדעת רבי' ירוחם וליה לא סבירא ליה עיין שם ודוחק) והרב שלא הגיה כלום אפשר דמודה נמי לזה דאע"ג דבכל דברים של מאכל יבשים לגמרי ס"ל דאוסר כולו וכדלקמן סי' ק"ה ובת"ח ריש כלל כ"ג מ"מ בכלי גרע כיון דאין האיסור בעין ואע"ג דכתב בסי' ק"ה ס"ז דכלי עדיף שאוסרת היתר שנוגע בו באיסור שאינו שמן אפי' בלא רוטב י"ל דנהי דעדיף דמפליט בלא רוטב מאחר שאין בו פליטה מגופו מ"מ אינו פולט בלא רוטב רק כדי קליפה וכ"כ בד"מ סי' ק"ה הבאתיו סי' ק"ה ס"ק כ"ב ע"ש ומ"מ צ"ע:
ט"ז - טורי זהב
לתנור פנאד"ש. פי' קערה של בשר דהיינו שעושין בה מאכל של בשר הנקרא פנאד"ש:
אינו אוסר אלא כדי קליפה. דאין שם רוטב ולא דמי לבשר רותח שבסעיף ז' דכאן ליכא דוחקא דסכינא רק שמונח עליה ותו דשם יש לפעמים שומן קרוש עליו ואינו ניכר וכשחותך בו הוה טעם הבא מן הממש משא"כ בקערה כ"כ ב"י:
באר היטב
(כד) גבינה: פי' שנפל על פנאד"ש חמה גבינה.
(כה) קליפה: כתב הש"ך ולא דמי לסי' ק"ה באיסור שנפל על היתר חם דצריך נטילה דאין דרך גבינה לכנוס כ"כ ואם כן הגבינה עצמה צריך נטילה וכתב בט"ז ולא דמי לבשר רותח שבסעיף ז' דכאן ליכא דוחקא דסכינא ותו דשם יש לפעמים שומן קרוש עליו ואינו ניכר משא"כ בקערה וכתב הש"ך והא דסגי כאן בקליפה היינו בדבר הנגוב לגמרי אבל אם יש בו רטיבות קצת קי"ל בסי' ס"ט גבי מולח בכשא"מ דבשר רותח בקערה חמה צריך נטילה ואע"ג דכתב בסי' ק"ה בדבר מאכל אם שניהם חמין אפילו שניהם יבשים אוסר כולו מ"מ בכלי גרע כיון דאין האיסור בעין ואע"פ דשם ס"ז משמע דכלי אוסר אפילו באיסור שאינו שמן אפילו בלא רוטב י"ל נהי דעדיף דמפליט בלא רוטב מ"מ אינו פולט יותר רק כ"ק ומ"מ צ"ע עכ"ל.