שולחן ערוך אורח חיים שא לב
<< · שולחן ערוך אורח חיים · שא · לב · >>
צבעי אותיות סימון הפרשנים: טורי זהב (ט"ז) · מגן אברהם · באר היטב · משנה ברורה · ביאור הלכה · כף החיים · באר הגולה
היוצא במעות הצרורים לו בסדינו חייב:
- הגה: אבל בבית מותר אם צריך לו ואפילו אינן צרורים רק שהם מנוקבים:
מפרשים
אבל בבית. פי' שאין שם רק איסור מוקצה וכיון שאין נושא אותם בהדי' אלא אגב הבגד מותר. ואם הם מנוקבים פי' זהובים אדומים כ"ה במהרי"ל וה"ה מטבע כסף ששייך שיתלה אותם על צואר בתו לתכשיט:
(מה) היוצא במעות: מהרי"ל ז"ל התיר לשאת אצלו בשבת מטבעות מנוקבים כל שהוא בשעת הסכנה אך לא יוציאם חוץ לעירוב וי"א שהתיר בכה"ג גם בשאין מנוקבי' ואם מתירא מגזיל' כגון שמחפשין עבדי המושל מותר להוציאן חוץ לעירוב כמ"ש סימן של"ד עכ"ל וא"כ מ"ש בתחל' שלא יוציאם חוץ לעירוב מיירי שלא בא שום אדם לגזול וא"כ לא שייך לומ' שהוא בהול רק שהוא שעת הסכנה ואם ירגישו העכו"ם במעותיו יגזלוהו או יסתכן כמ"ש או"ה ע"ש ומ"מ משמע מדבריו דלשאת אותן בידו אסור רק לשאת אצלו דהוי טלטול כלאחר יד וכ"כ הב"י בשם אגור ובמהרי"ל ומ"ש סי' ש"ג סכ"ב דמות' לצאת היינו משו' שיחדו לתשמי' ובטל לגבי הבגד אבל נקוב' בעלמא אינו מועיל אא"כ נקבה לתלותו בצואר בתו אם לא בשעת הסכנה:
(כח) מנוקבים: פי' זהובים אדומים. וה"ה מטבע כסף ששייך שיתלה אותם על צוואר בתו לתכשיט ט"ז. מהרי"ל ז"ל התיר לשאת אצלו בשבת מטבעות מנוקבים כל שהוא בשעת הסכנה אך לא יוציאם חוץ לעירוב וי"א שהתיר בכה"ג גם כשאין מנוקבים ואם מתיירא מגזילה כגון שמחפשין עבדי המושל מותר להוציאן חוץ לעירוב עכ"ל. וכתב המ"א משמע מדבריו דלשאת אותן בידו אסור רק לשאת אצלו דהוי טלטול כלאחר יד.
(קיט) חייב: דדרך הוצאה היא וה"ה כשיוצא לחוץ במעות הצרור לו בכיסו התחוב בבגדו אבל בבית או תוך העירוב דלית ביה משום איסור הוצאה שרי באופן המבואר לקמיה:
(קכ) מותר: להיות לבוש בסדין הזה אם צריך לו להסדין וי"א דהאי אם צריך לו היינו שירא להניחו שלא יבואו לגזלו אבל משום צריכות הסדין בעלמא לא הותר לו לטלטל:
(קכא) רק שהם מנוקבים: זהובים אדומים או מטבעות כסף דאין עלייהו שם מוקצה עי"ז דראוי לתלותו בצואר בתו לתכשיט ועיין בביאור הגר"א שכתב דזה קאי גם ארישא דהיינו בצרורים בסדינו בעי ג"כ מנוקבים וטעמו דאי לא היו מנוקבים היה אסור לטלטל גם הסדין דנעשה בסיס להמעות שצרר בתוכו מע"ש:
(*) אם צריך לו: עיין במ"ב די"א דהיינו שירא שלא יגזלוהו ולכאורה לפי מאי דמסקינן לקמן דמותר במקום פסידא להוציא המעות שלא כדרך הוצאה א"כ למה בעי רמ"א כלל הכא מנוקבים אפילו לענין להוציאם בידו מי חמיר איסור מוקצה מהוצאה ע"י שינוי ואולי י"ל דהרמ"א קאי הכא להקל אליבא דכו"ע דשם הלא הוא רק לדעת היש מתירין:.