שולחן ערוך אורח חיים שא לג


שולחן ערוך

אסור לצאת בשבת במעות או בכסף וזהב התפורים בבגדו:

הגה: ויש מתירים במקום פסידא שירא שיגזלו ממנו אם יניחם בבית וילך מהם (אגור ואיסור והיתר הארוך) וכן נוהגין להקל אם צריך לצאת אבל אם יוכל להיות יושב בבית ולא לצאת לא יצא ובמקום שאין צריך לו ויוכל להניחם בבית יש להחמיר:

מפרשים

ט"ז

מגן אברהם

(מו) במקום פסידא:    כיון שהוא הוצאה כלאחר יד וגם בזמן הזה ל"ל ר"ה דאוריי' (ב"י אגור) אבל אם אינן תפורים אסור כמ"ש סל"ב, והע"ש עשה את עצמו כאלו לא ידע את יוס"ף ע"ש:

באר היטב

(כט) ויש מתירים:    אפי' באינם תפורים וא"כ במחזיק המעות בין בגדו לבשרו ה"נ שרי ט"ז. ומ"א כתב דוקא תפורים אבל אם אינם תפורים אסור ע"ש. ובלא פסידא אסור ללבוש הבגד עי' סי' ש"י סוף ס"ז.


משנה ברורה

(קכב) אסור לצאת וכו':    ולא בטלי לגבי בגד כמו שאר דבר התפור בתוך הבגד משום דחשובים ולא בטלי ומ"מ לית בהו חיובא כמו בצרורין למעלה אלא איסורא משום דלאו דרך הוצאה היא:


(קכג) במקום פסידא:    היינו בתפורים בתוך בגדו מע"ש וטעמם דכיון דלית ביה אלא איסור דרבנן משום דלאו דרך הוצאה היא וכנ"ל וכ"ש בזמן הזה דלהרבה פוסקים לית לן ר"ה דאורייתא הקילו במקום פסידא דאדם בהול על ממונו ואם לא נתיר באופן זה יבוא לעבור על איסור תורה דיבוא לחפור בקרקע ולהטמין וכה"ג וכתבו האחרונים דה"ה אם לא תפרן מבעוד יום יוכל להוציאן בשבת ע"י שינוי אחר שיהיה שלא כדרך הוצאה דהיינו שיניח המעות בין בגדו לבשרו או במנעלו ומ"מ לכתחלה טוב יותר לתפור בבגדו מבעוד יום:


(קכד) אם צריך לצאת:    כגון שירא שאם ישב בבית כל היום ירגישו בו שהוא שומר מעותיו ויבואו לגזלו:


(קכה) לא יצא:    היינו חוץ לעירוב כשהוא לבוש בהבגד:


(קכו) יש להחמיר:    שלא ללבוש הבגד דחיישינן שמא יצא בו:

ביאור הלכה

▲ חזור לראש