פתיחת התפריט הראשי

שולחן ערוך אורח חיים כח ב

שולחן ערוך

תפילין של ראש חולץ תחלה משום דכתיב והיו לטוטפות בין עיניך כל זמן שבין עיניך יהיו שתים צריך לחלוץ תפילין של ראש מעומד ויניח בתיק של ראש ועליו של יד כדי שכשיבוא להניחם יפגע בשל יד תחלה:

מפרשים

מגן אברהם

(ב) תש"ר:    חולץ תש"ר אחר שמסיר הרצוע' מהאצבע [גלי רזיא]:


(ג) מעומד:    וה"ה הכריכות של אצבע וש"י מיושב דכהנחתן כך חליצתן כמ"ש סי' כ"ה סי"א בהג"ה (כתבי האר"י) וא"כ למנהגנו שמניחין של יד ג"כ מעומד צריך ג"כ לחלצן מעומד, כ' בשל"ה שראה רבו שחלץ תש"ר ביד שמאל והטעם שמראה שקשה עליו חליצתן מפני שמצותן כל היום אך מפני שאין לנו גוף נקי חולצן אחר התפלה ולכן חולץ בשמאל ועמ"ש סי' קכ"ג ס"ג:


(ד) בתיק:    כתב הב"ח שיעשה תיק צר שיהיו מונחים זה ע"ג זה ול"נ כיון דש"ר קדושתו חמור' כמ"ש סי' מ"ב אסור להניח ש"י עליו כמ"ש ביורה דעה ססי' רפ"ב ואפשר דלא קפדינ' אלא בתורה ובנביאים שתורה קדושתה חמורה ביותר אבל בדבר אחר לא קפדי דהא מותר להניח כתובים ע"ג נביאים ונביאי' ע"ג כתובים אף על גב דאין קדושתן שוה וכמ"ש סי' קנ"ג מ"מ נ"ל דמ"ה נהיגי עלמא להניחם זה אצל זה ומ"ש כאן ועליו פי' שיתנו קצת לצד מעלה ונהגו לסמן איזה ש"ר ואיזה ש"י דכיון דש"ר קדושתו חמורה אסור לשנות אח"כ הכיס ליתן בו ש"י מיהו אם התנה בתחלה שרי כמ"ש סי' מ"ב:

נהגו לכורכן ככנפים ע"ש כנפי יונה [מט"מ בשם ס' המוסר] ואין להניח הרצועות על הבתים [גלי רזיא] ואף על גב דלכאורה משמע דשרי מידי דהוה אמטפח' שכורכים סביב הס"ת ועוד דהתו' כתבו בב"ב פ"ק דכשמדבק תנ"ך בכרך א' גולל מתחלתו לסופו דגנאי הוא לס"ת שיכרך סביב לנביאים דנעשה כשומר לנביאים עכ"ל אם כן ה"נ הרצועות נעשו שומרים לתפילין מ"מ דבריהם צל"ע דהא איתא במגילה דף כז מברך היכי כרכי' הא קיתיב דפא אחברי' פי' כשגוללין ס"ת מניחין דף א' על חבירו אלא כיון דלא אפשר שרי ה"נ כיון דלא אפשר שרי ע"כ פי' שרי להניח חומשין ע"ג חומשין או תורה ע"ג תורה ולדבריהם ק' מאי ראיה מייתי דגבי כריכה נעשה א' שומר לחבירו ולשנא דקאמר הא קיתיב דפא אחבריה משמע דעיקר הקפידא מה שא' מונח על חבירו ומי הגיד להם סברא זו דנעשה א' שומר לחבירו ובחידושי הרשב"א פ"ק דב"ב דף י"ד כ' דוקא היכא דלא אפשר מניחים חומש א' ע"ג חבירו אבל היכא דאפשר בענין אחר אסור להניח א' ע"ג חבירו וכ"מ הכא דאסור לכרוך הרצועות על התפילין ואפשר לומר דבהנחה כיון דלא נעשה שומר אסור להניח א' עג"ח אלא היכא דלא אפשר אבל בכריכ' דנעש' שומר היכא דאין הקדושות שוות מוטב שיהיה הקדושה קלה מבחוץ כדי שיעשה שומר לחבירו דיותר קפדי' אשומר ממה שיהיה מונח תחת חבירו, ובגמרא דמגילה ה"פ הא קיתיב דפא אחברי' פי' ונעשה אחד שומר לחבירו אלא כיון דא"א שרי ה"נ כו' ומ"מ נ"ל דברצועות כיון דאפשר להניחם על הצדדין אסור להניח למעלה: לא יאחוז ברצועות ויגלול התפילין כמ"ש סי' קמ"ז ס"ה ולא ינערם מן התיק אלא יוציאם בידו [מט"מ ס"ח]:

באר היטב

(ב) תחלה:    קודם שמסיר הרצועה מהאצבע. גלי רזיא מ"א (אמר המגיה נ"ל שט"ס הוא במ"א וצ"ל וקודס יסיר הרצועה וכו').


(ג) מעומד:    ה"ה הכריכות של אצבע. ולמנהגינו שמניחין של יד מעומד צריף ג"כ לחולצן מעומד דכהנחתן כף חליצתן ונהגו לכורכם ככנפים ע"ש. כנפי יונה מט"מ.


(ד) בתיק:    בתשובת בנימין זאב סי' (רפ"ט) [קפ"ט] כ' שיעשה הכיס או התיק צר כדי שיהיו זה על זה וכ"כ הב"ח וט"ז סי' כ"ה ס"ק י' והמ"א כ' דיותר טוב להניחם זה אצל זה ויעשה סימן איזה ש"ר ואיזה ש"י דכיון דש"ר קדושתו חמורה מש"י אסור להניח של יד על ש"ר. אין להניח הרצועה על הבתים אלא על הצדדים. לא יאחוז ברצועות ויגלול התפילין ולא ינערם מן התיק אלא יוציאם בידו. ס"ח מ"א.


משנה ברורה

(ה) חולץ תחלה — אחר שמסיר ג' כריכות מהאצבע:


(ו) מעומד — ה"ה הסרת הכריכות של האצבע ולמנהגינו שמניחין של יד ג"כ מעומד צריך ג"כ לחולצן מעומד דכהנחתן כך חליצתן. ויש מהחכמים שהיו נוהגין לחלוץ התש"ר ביד שמאל שהיא ביד כהה להראות שקשה עליו חליצתן ואם הוא איטר יד שכל מלאכתו בשמאלו חולצן בימינו כדי שלא לעשות החליצה במהירות:


(ז) ועליו של יד — כתב הב"ח וכן הט"ז לעיל בסימן כ"ה סק"י דהיינו שיעשה תיק ארוך וצר שיהיו מונחים זה על גבי זה והמ"א כתב דיותר טוב ליתן התפילין זה בצד זה וכן נוהגין ומה שכתב המחבר ועליו של יד פירושו שיתנו קצת לצד מעלה כדי לפגוע בהם תחלה ובספר שולחן שלמה כתב דטוב שיהיו התש"י בצד ימין של התיק ג"כ מטעם זה. ויש נוהגין לעשות שני כיסין אחד לשל יד וא' לש"ר אך גם בשני כיסין יותר טוב שיזהר ליתן הכיס של יד קצת לצד מעלה כדי שיפגע בהם תחלה ולא יעביר על המצות דדעת הט"ז לעיל בסימן כ"ה דגם ע"י כיס שייך מעביר על המצוה ועיין במ"א בסימן כ"ה סק"א. אותן בני אדם הנוהגין לעשות תיקין להתפילין יש להם לסמן איזה שייך לש"ר ואיזו לשל יד כדי שיזהר בהם ולא יוציא הש"ר תחלה מהתיק גם דכיון דש"ר קדושתו חמורה יזהר עי"ז שלא לשנות אח"כ התיק ליתן בו של יד אלא א"כ התנה מתחלה וכדלקמן בסימן מ"ב:


(ח) תחלה — ולא יצטרך להעביר על המצוה. ונכון ליזהר שלא יחלוץ של יד עד שיניח ש"ר בתוך התיק כדי שלא ישכח ויניח של יד תחלה בתוך התיק:


כף החיים

(ה) סעיף ב: תפילין של ראש חולץ תחילה וכו׳ — וחולץ תפילין של ראש אחר שמסיר הרצועה מהאצבע. מגן אברהם ס״ק ב׳ בשם גליא רזיא. אליהו רבה אות ד׳. פרי מגדים אשל אברהם אות ב׳. יפה ללב אות ג׳. מיהו לדעת מה״ר שמואל ויטאל ז״ל יסיר גם ב׳ או ג׳ כריכות מן הזרוע ואחר כך יסיר תפילין של ראש. והוא שכתב בהגהתו לשער הכוונות סוף דרוש ה׳ דתפילין כדי להשוות דברי האר״י ז״ל לדברי השולחן ערוך, והוצרכתי להעתיקו מפני שחסר מן הדפוס, אלא מצאתי כתוב בשער הכוונות כתב יד ישן וזה לשונו: ובאולי נוכל לומר כדי לתווך השלום ביניהם, אנו נוהגים להתיר הקשרים מעל האצבע הנקרא אמה, כנודע, וגם כן אנו מתירים ב׳ ג׳ קשרים אפילו מהזרוע, ואז הוא כאילו הסרנו התפילין של יד, ואחר כך אנו מסירים התפילין של ראש, ואחר כך אנו חוזרים להסיר תפילין של יד לגמרי, ועל ידי כן אנו עושים כב׳ הסברות. כי כשהסיר כל הקשרים שבאצבע, הוה ליה כאילו הסרנו התפילין של יד תחילה ואחר כך של ראש, כדברי הרב ז״ל; ובהיותינו חולצין התפילין של ראש ואחר כך חולצין לגמרי התפילין של יד, הוה ליה כדברי מהרי״ק ז״ל. וזה נלמד אמיתות העניין, וכן נהגתי אני כל ימי, וכמדומה לי שכך היה נוהג אבא מרי הרב ז״ל ותו לא מידי, עכ״ל. וכן כתב המחזיק ברכה סימן כ״ה אות יו״ד ובזה הסימן אות ד׳ בשם הנזכר. ש״ץ דף מ״ב ע״א. זכ״ל חלק א׳ אות ת׳. קיצור של״ה. נו״ש אות ו׳. חס״ל אות ג׳. כף החיים סימן יו״ד אות מ׳. קיצור שולחן ערוך סימן יו״ד אות ך׳. שערי תשובה סימן כ״ה אות י״ט. בן איש חי חיי שרה אות ט׳. וכתב שיש הכרח להכרחת מהר״ש ויטאל ז״ל משער הכוונות סוף נוסח התפילה דף נ״א ע״ד, שכתב: אחר שהיה מורי ז״ל מסיר תפילין של ראש מעל ראשו וכו׳, ואחר כך מסיר תפילין של יד וכו׳, יע״ש:


(ו) שם: צריך לחלוץ תפילין של ראש מעומד — והוא הדין הכריכות של האצבע צריך לחלוץ מעומד. מגן אברהם ס״ק ג׳. והטעם כתב מחצית השקל, כמו שצריך לעשות הכריכות מעומד. ועיין בדברינו לעיל סימן כ״ה אוח ס״ח. וכן כתב ר׳ זלמן אות ד׳. ש״ץ דף מ״ב ע״א. צפורן שמיר סימן ב׳ אות ז׳ וקשר גודל סימן ד׳ אות ד׳, וכתב: ודלא כסולת בלולה סימן כ״ה אות יו״ד שכתב: חולץ אותה הרצועה שעל האצבע מיושב, יעו״ש. זכ״ל חלק ג׳ אות ת׳. חס״ל שם. כף החיים שם. יפה ללב סימן כ״ה אות כ״ה. ומשמע שם בחס״ל ובכף החיים, דגם הסרת ב׳ וג׳ כריכות מעל הזרוע שמסיר עם כריכות האצבע יהיה מעומד, יעו״ש. ואף על גב דהכריכות שעל הזרוע עושין מיושב, ואם כן צריך להיות גם הסרתם מיושב כדרך הנחתם? נראה דאין כל כך קפידה בכריכות של הזרוע שיהיו דווקא מיושב, ומה שכתב האר״י ז״ל בשער הכוונות דרוש ה׳ דתפילין דהנחת תפילין של יד צריך להיות מיושב ולא מעומד, הוא על עיקר ההנחה של תפילין שהיא הקשירה על הקיבורת; אבל אחר שקשר על הקיבורת אין כל כך הקפדה אם יעשה הכריכות של הזרוע מעומד. וכמו שמצינו להאר״י ז״ל שהיה נזהר מאד שלא להוציא תפילין של ראש מכיסן עד שיניח תפילין של יד ויקשרנו למעלה במקום הקיבורת, ואחר כך לא היה חושש מלהוציאם אף על פי שלא כרך עדיין הז׳ כריכות סביב זרועו, כמו שכתב בשער הכוונות שם; אלמא עיקר ההנחה הוא הקשירה על הקיבורת. ואם כן, כיון שאין כל כך קפידה על כריכות הזרוע שיהיו דווקא מיושב, גם בהסרתם אין קפידה שיהיו מיושב; ועל כן השוו החס״ל וכף החיים ז״ל הסרת כריכות האצבע להסרת ב׳ ג׳ כריכות שעל הזרוע, שיהיו כולם מעומד, כדי שלא להטריח. ועיין בן איש חי פרשת חיי שרה אות ט׳:


(ז) שם: צריך לחלוץ תפילין של ראש מעומד — אבל תפילין של יד צריך לחלוץ אותו מיושב, כמו שהניח אותו מיושב. שער הכוונות סוף דרוש ה׳ דתפילין. וכן כתב מגן אברהם ס״ק ג׳. סולת בלולה אות ב׳. מחזיק ברכה סימן כ״ה אות יו״ד. ר׳ זלמן אות ד׳. ש״ץ דף מ״ב ע״א. זכ״ל חלק א׳ אות ה׳. חס״ל אות ג׳. וזה לשון שער הכוונות בדף נ״א ע״ד: יסיר תפילין של ראש מעומד ויניחנה בכיס, ואחר כך ישב, ויסיר תפילין של יד מיושב כמו שהוא בעת הנחה, ויניחנה בכיס, ואחר כך יסיר הטלית, עכ״ל. ועיין לקמן אות ט׳. ובזמן שיש לו הכרח דאינו יכול לקפלו תיכף ולהניחו בכיס, כגון בראש חודש שחולצו קודם תפילת מוסף ותיכף מתפלל מוסף עם הציבור, יזהר שלא יניח הקציצה בהיפוך, דהיינו צד המעברתא למעלה וגופו של בית למטה, אלא יניחנו ביושר, ותיכף יקפלנו אחר תפילת מוסף. בן איש חי פרשת חיי שרה אות י״ט:


(ח) כתב בשל״ה, שראה רבו שחלץ תפילין של ראש ביד שמאל. והטעם, שמראה שקשה עליו חליצתן, מפני שמצותן כל היום, אך מפני שאין לנו גוף נקי, חולצין אחר התפילה; ולכן חולץ בשמאל. מגן אברהם שם. אליהו רבה אות ד׳. ועיין סימן ל״ז סעיף ב. וכן כתב סולת בלולה סימן כ״ה אות יו״ד. מחזיק ברכה שם אות יו״ד. ש״ץ דף מ״ב ע״א. זכ״ל חלק א׳ אות ת׳. ר׳ זלמן אות ה׳. חס״ל אות ו׳. כף החיים סימן יו״ד אות מ׳. קיצור שולחן ערוך סימן יו״ד אות ך׳. בן איש חי פרשת חיי שרה אות יו״ד. וכן הטלית יחלוץ ביד שמאל מהאי טעמא. חס״ל שם. כף החיים שם. בן איש חי שם. ואיטר יחלוץ בימין כל אדם, וכותב בימין וכל מלאכתו בשמאל מיקרי איטר לעניין זה לכולי עלמא וחולץ בימין של כל אדם. מחצית השקל אות ג׳. פרי מגדים אשל אברהם אות ג׳. פתחי עולם אות ד׳:


(ט) שם: צריך לחלוץ תפילין של ראש מעומד — וכן הטלית צריך לחלוץ מעומד כמו שהניחו מעומד. עיין לעיל סימן ח׳ אות ד׳. וכן כתב סולת בלולה באות הנזכר לעיל. מחזיק ברכה שם. זכ״ל שם. ואין להסיר את הטלית כי אם לאחר חליצת התפילין, כי כמו שהנחת הטלית קודם התפילין, כך יהיה הטלית בראשך עד אחר שתסיר את התפילין. שער הכוונות סוף דרוש ה׳ דתפילין. וכן כתב סולת בלולה באות הנזכר לעיל. מחזיק ברכה שם. זכ״ל שם. קיצור שולחן ערוך שם. ואין להסיר התפילין כי אם אחר עלינו לשבח ועל כן נקוה לך. שער הכוונות שם. ועיין לעיל סימן כ״ה אות פ״ח:


(י) אין להניח הרצועות על הבתים. מגן אברהם ס״ק ד׳ בשם גליא רזיא. והטעם כתב מחצית השקל, מפני דהבתים קדושתן חמורה מהרצועות. ומה שכתב מגן אברהם בסוף ס״ק ד׳, דברצועות כיון דאפשר להניחם על הצדדין אסור להניחם למעלה, כתב פרי מגדים באשל אברהם אות א׳ דלשיטתיה אזיל בסימן כ״ז אות י״ד, דתיתורא אין קדוש יותר מרצועות. ומה שכתב מור״ם שם דאין לכרוך הרצועה על התפילה וכו׳ הוא מפני כדי שיהא תלוי כמו תפילין של ראש, יעויין שם ועיין מחצית השקל. לפי דברי האר״י ז״ל שכל אחת יש לה בחינה בפני עצמה, גם על המעברתא לא יניח, כמו שכתבתי לעיל סימן כ״ז אות ל״ז יעויין שם. ועיין באות שאחר זה:


(יא) מי שמנהגו ללבוש רש״י ורבנו תם ביחד, והוא כורכן יחד להניחם בכיס, יזהר שלא ישים הקציצה על מעברתא של השני, אלא יניח הקציצות כולם על הרצועות זה אצל זה. בן איש חי פרשת חיי שרה אות ט״ו. ועיין לעיל סימן כ״ז אות מ״א:


(יב) יש נוהגים לכורכם ככנפים על שם כנפי יונה. מטה משה בשם ספרי המוסר. מגן אברהם שם. ר׳ זלמן אות ז׳. ש״ץ דף מ״ב ע״א. חס״ל אות ג׳. שתילי זיתים אות ה׳:


(יג) לא יאחוז ברצועות ויגלול התפילין, אלא יאחז בתפילין ויגלול הרצועות, כמו שכתב סימן קמ״ז סעיף ה׳. מגן אברהם שם. ר׳ זלמן שם. ש״ץ שם. שתילי זיתים שם. וכן כשפותח התפילין יאחז בבתים ולא ברצועות. פרי מגדים אשל אברהם אות ג׳. פתחי עולם בסוף הסימן. וכן כשכורכין החוט שבפי הכיס שבו מונחין הטלית והתפילין, יש ליזהר כל מאי דאפשר שלא יגלול הכיס סביב החוט אלא החוט סביב הכיס, לכבוד התפילין. וכן שמעתי שגדול אחד ז״ל מיחה על זה. וכל שכן בחוט שסביב כיס של תפילין עצמן. והמדקדק להרגיל עצמו בכך לא יקשה לו הדבר. וקל וחומר שלא יפה עושים כשפותחין כיס התפילין, שאוחזין החוט לצד מעלה והכיס נתלית באויר וננערת ונפתחת מאליה, דאין זה כבוד התפילין כמובן. פתח הדביר בהשמטות דף רי״ח ריש עמוד ב׳. והביאו כף החיים סימן יו״ד אות מ״א, וכתב דדבריו חיים וקיימים נאמנים ונחמדים. וכן כתב בן איש חי פרשת חיי שרה אות י״ד. ועיין לעיל סימן כ״ה אות ל״א:


(יד) שם: ויניח בתיק של ראש ועליו של יד וכו׳ — כתב הב״ח דלא יעשה שני תיקים, אחד לשל יד ואחד לשל ראש, ויכתוב על זה "יד" ועל זה "ראש", דאתי למיטעי להחליף של יד בשל ראש; אלא יעשה תיק אחד ארוך וצר, וישים זה על זה דלא אתי טעות, עכ״ל. ורוצה לומר, דיניח תפילין של ראש בשולי הכיס ותפילין של יד למעלה אצלו בראש הכיס, כדי כשיבא להניחם יפגע בשל יד תחילה. אבל לא זה על זה ממש, דתפילין של ראש קדושתו חמורה משל יד, כמו שכתוב סימן מ״ב. ועיין מגן אברהם ס״ק ד׳. ופסקי תוספות במנחות כתבו וזה לשונם: אם יש בתיק כדי להחזיק שניהם זה בצד זה, יניח תחילה של ראש ואחר כך יניח של יד אצלו, עכ״ל. והביא דבריו הב״ח. וכתב המגן אברהם שם דהכי נהיגי עלמא להניחם זה אצל זה. וכן כתב הברכי יוסף אות א׳. וכן כתב סולת בלולה סימן כ״ה אות יו״ד והביא דבריו המחזיק ברכה שם אות יו״ד. ויניחם בכיס זה אצל זה פנים בפנים. יד אהרן בהגהת הטור בזה הסימן. זכ״ל חלק א׳ אות ח׳. חס״ל אות ד׳. קיצור שולחן ערוך סימן יו״ד אות כ״א. וכדי שלא יבא ליקח התפילין של ראש תחילה ויהא מעביר על המצוות, ירגיל עצמו תמיד להניח תפילין של יד בשמאל הכיס, ולא יחליף בשום זמן ליתן בימין הכיס, או בימין הכיס ולא יחליף בשום זמן ליתן בשמאל הכיס, והרגל נעשה טבע, וממילא לא יבא ליקח התפילין של ראש תחילה. ועיין מה שכתבתי לעיל סימן כ״ה אות ו׳. ועיין קול יעקב סימן מ״ב אות ל׳:


(טו) גם יזהר בכיס החיצון שבו מונח הטלית וכיס התפילין, שלא יניח הטלית והסידור למעלה על התפילין, מפני שקדושת התפילין חמורה מקדושת הציצית והסידור; אלא יניח התפילין מן הצד ונמוך מן הטלית, בכדי שיפגע בטלית תחילה ולא יהא מעביר על המצוות, וגם לא יהא הטלית למעלה על התפילין. עיין ש״ץ דף מ״ב ע״ג והביאו שערי תשובה בסימן מ׳ אות ג׳ וחס״ל שם אות ח׳, ובדברינו לעיל סימן כ״ה אות ק״א:


(טז) תיק תפילין שעטנז אסור, כמו מטפחת ספרים ביורה דעה סימן ש״א סעיף ט׳. פרי מגדים אשל אברהם בסוף הסימן. פתחי עולם סוף הסימן. והוא הדין כיס הטלית לפי דבריו אסור:


(טוב) כתב בספר חסידים סימן קכ״ט: "כבד את ה׳ מהונך". אתה קונה ארגז לשמור כסף וזהב, יותר יש לך לקנות ארגז נאה להצניע ספריך ותפילין, עכ״ל. ומזה כתב היפה ללב ז״ל אות ד׳: מי שחננו ה׳ בעושר, יעשה התיק של כסף או זהב, יעו״ש:




▲ חזור לראש