שולחן ערוך אורח חיים כז ז


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

שולחן ערוך

אף על פי שיש לאדם מכה במקום הנחת תפילין יניח תפילין כי מקום יש בזרוע להניח שתי תפילין כי העצם הסמוך לבית השחי מחציו עד הקובד"ו הוא מקום הנחת תפילין:

מפרשים

ט"ז

מגן אברהם

(יא) מכה:    ובתשו' מהר"מ ד"ק אי' מכוה וש"מ דאם המכוה גדולה פטור מתפילין עיין סימן ל"ח ס"ט ועמ"ש ס"א בהג"ה:

באר היטב

משנה ברורה

(כט) עד הקובד"ו — ר"ל בבשר התפוח אשר לצד הקובד"ו ולא עד הקובד"ו ממש ואם נתפשט המכה בכל בשר התפוח אשר לצד הקובד"ו יוכל לסמוך על דעת המקילין להניח בבשר התפוח אשר בחצי העליון של עצם ואם המכה גדולה ומצטער בהנחת התפילין פטור מלהניח התפילין של יד אפילו נשאר לו מקום ויניח של ראש לבד וכדלעיל בסימן כ"ו עי"ש ועיין מה שכתבנו בסעיף ה' בס"ק י"ח:

ביאור הלכה

כף החיים

(לב) סעיף ז: אעפ״י שיש לאדם מכה וכו׳ — ואם יש לו מכה בכל זרועו, פטור מתפילין של יד. עיין סימן ל״ח סעיף ט׳. מגן אברהם ס״ק י״א. ר׳ זלמן אות ח׳. סידור בית עובד בדיני הנחת תפילין אות י״ג. ואם אינו מצטער כל כך, מניח תפילין של יד על גבי סמרטוטין בלא ברכה, כמו שכתבתי לעיל אות כ״ה ואות כ״ו. אבל אם המכה גדולה וצער גדול יש לו, אין להניח אפילו נשאר מקום, דמצטער פטור כמו שכתוב סימן ל״ח סעיף ט׳. וכן כתב בפרי מגדים באשל אברהם אות י״א. ומיהו טוב וישר הוא ליישב דעתו ולקיים המצוה כדי שלא יהיה אותו היום חסר מן המצוה, כי מה שאינו נעשה היום אינו נעשה ביום אחר, כי בכל יום ויום יש בירור ותיקון בפני עצמו כמו שכתב האר״י ז״ל בשער המצות פרשת בהר סיני ובעץ חיים שער ג׳ פרק ב׳. וכן כתב הרש״ש ז״ל בהקדמת רחובות הנהר דף ב׳ ע״ג. ומה שכתב הפרי מגדים שם ופתחי עולם אות ט״ז, דאם המכה בכל מקום התפילין יניח בימין בלא ברכה, אין נראה כן לפי דברי האר״י ז״ל שנתן טעם בסוד שצריך להיות תפילין של יד בזרוע שמאל דווקא. אלא טוב יותר להניח על הסמרטוטין וביד שמאל מלהניח בימין בלא סמרטוטין, כי שם אינו מקום תפילין:

(לג) שם: כי מקום יש בזרוע להניח ב׳ תפילין וכו׳ — עיין מה שכתבתי לעיל אות ג׳:


פירושים נוספים

  • להגהות רבי עקיבא איגר על אורח חיים לחץ כאן



▲ חזור לראש