שולחן ערוך אורח חיים א ו


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

פרשיות הקרבנותט לא יאמר אלא ביוםוייביז (ועיין לקמן סי' מ"ז סעיף י"ג).

מפרשים

 

(ט) פרשיות הקרבנות וכו' — כל בו ורא"ש גבי פרשת התמיד.
 

(ו) אלא ביום - כיון שאין זמנם אלא ביום:
 

(י) ביום — אבל פרשת הכיור ופרשת תרומת הדשן יכול לומר קודם היום, כדאיתא ביומא סוף פרק א'.
 

(כו) פרשיות כו'. כמ"ש ביום צוותו בספ"ב דמגילה ובריש פרק ג דיומא ובתמיד צאו וראו כו' ובשארי מקומות:
 

(יב) ביום — דאין הקרבנות קרבין אלא ביום. ויש לומר פרשת הקרבנות מעומד, דקיימא לן דיושב פסול לעבודה. עולת תמיד, יד אהרן. וכן יש לומר "מזמור לתודה" מעומד, יד אהרן. אבל פרשת הכיור ותרומת הדשן יוכל לאומרם קודם היום, כדאיתא ביומא דף כ.
 

(יז) ביום – דאין הקרבנות קרבין אלא ביום. אבל פרשת הכיור ופרשת תרומת הדשן יכול לאמר קודם היום. ואם אין לו פנאי, יכול לאמר גם פרשת הקרבנות בלילה. ואם צריך עמידה, עיין בסימן מ"ח במ"ב סק"א.
כתב בשל"ה דבשבת ויום טוב לא יאמר יהי רצון, דאין קרבן נדבה בא בהם, אבל הפרשיות אין הפסד לאומרן, כקורא בתורה. ומכל מקום אם הוא בן תורה, מוטב יותר שיעסוק בפרשה דיומא.
מי שהוא אבֵל לא יאמר פרשת הקרבנות (משום שהוא אסור בתלמוד תורה).
 

(לג) סעיף וא"ו: פרשיות הקרבנות וכו' — כתב עולת תמיד אות ח': נראה לי דיש לומר פרשת הקרבנות בעמידה, דהא תנינא דיושב פסול בעבודה, והביאו יש אומרים בהגהות הטור, וכתב שכן משמע מהאר"י זצ"ל. אבל אנן בדידן לא מצינו כעת כתוב בדברי קדשו כלל מזה, וכן כתב שלמי צבור דף ס"ב עמוד א', וכתב שמדברי האר"י ז"ל יש לדקדק בהיפך, עיין שם. וכן כתב ברכי יוסף אות י"ד ובמחזיק ברכה סימן מ"ח ובקשר גודל סימן ז' אות כ"ב. וכתב שם בברכי יוסף דכן עמא דבר. וכן כתב הרוח חיים אות ל"ב דרוב הפוסקים הסכימו דאין צריך לקרותם מעומד ודלא כהעולת תמיד והיש אומרים, וכמו שכתב השלמי צבור.

(לד) שם: לא יאמר אלא ביום — ומצוה מן המובחר שאין לאומרם אלא עד אחר תפילת י"ח. ברכי יוסף אות י"ג עיי"ש.

פירושים נוספים


▲ חזור לראש