שולחן ערוך אבן העזר קע יג


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

שולחן ערוך

וכן אם חלץ ליבמתו, וחזר הוא או אחיו וחלצו לצרתה, אין אותה חליצה כלום לאסור בקרובותיה. או שני יבמים שחלצו ליבמה אחת, זה אחר זה, אין חליצה אחרונה כלום, ומתר בקרובותיה. אבל אם אחר שחלץ ליבמתו, בעל, או קדש הוא או אחיו אותה או צרתה, תפסי להו קדושין בהם וצריכה גט, בין קדשה לשם אשות כגון שקדשה סתם, בין לשם יבמות כגון שאמר לה הרי את מקדשת לי לזיקת יבמים:

מפרשים

בית שמואל

(ט) בין לשם יבמות:    עיין בהרא"ש והנה לדעת הרי"ף ורמב"ם והרא"ש וכן דעת הרמב"ן במלחמות ה' אפילו חלץ חליצה כשירה ואמר מקודשת לי בזיק' יבמה תפסו בה קידושין כי היכי דתקנו חז"ל דקדושין ביבמה תופסים כך קדושין אלו אחר החליצה תופסים בה אף שהוא סבר שהיא יבמתו ובאמת היא אחר החליצה לאו יבמתו מ"מ קידושין תופסין בה מדרבנן אלא החילוק הוא אם קדשה בסתם או לשם אישות אז הוי קידושין דאורייתא אף על פי שהיא אסור' עליו בלאו כמ"ש בסי' קס"ב מ"מ מדאורייתא הוי קידושין גמורים אבל אם קידש בזיקת יבמי' אפי' אם חלץ חליצה פסולה לפי מה דקי"ל חליצה פסולה פוטרת תו ליכא קידושין דאוריית' ועיין בש"ג שם ס"פ ר"ג ונראה אף למ"ד חליצה פסולה צריכה לחזור ע"כ האחים אם חלץ לה ח"פ ויש כאן שאר אחים וקידש אותה בזיקת יבמים החולץ אף שעדיין יש עליה זיקה וצריכה חליצ' משאר אחים מ"מ קדושין אינן תופסים מדאורייתא:


באר היטב

פירושים נוספים

  • להגהות רבי עקיבא איגר על אבן העזר לחץ כאן



▲ חזור לראש