שולחן ערוך אבן העזר קסד ב


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

החולץ ליבמתו ונמצאת מעוברת, וילדה, אם הולד של קימא אין החליצה כלום, הוא מותר בקרובותיה, ולא פסלה מהכהונה, ואם הפילה או ילדה ולא חיה שלשים יום, צריכה חליצה אחרת, שחליצת מעוברת לא שמה חליצה, וחולץ לה הוא או אחד משאר אחין. ויש אומרים שלא יחלץ לה הוא אלא אחד משאר האחין (טור בשם הרא"ש):

מפרשים

 

(ה) החולץ וכו':    ואם הפיל' פי' התוס' אפילו חלץ תוך ג"ח ונמצאת מעוברת מ"מ הוי חליצה לחומרא וה"ה אם ניכר שהיא מעוברת נמי הוי חליצה לחומרא ע"ש בתוס' ריש החולץ והא דקי"ל חליצת מעוברת לא הוי חליצה היינו לקולא אבל לחומרא הוי חליצה ופסולה לכהן וכן אסורה להתייבם, וכתב הנ"י אם נשאת לכהן מוציאין ממנו א"כ מכ"ש אם נשאת ליבם דמוציאין ממנו:

(ו) ולא חיה ל' יום:    ולכאורה נראה אם מת הולד תוך ל' יום דאז מדאורייתא ולד מעליא הוא כמ"ש בסימן קנ"ו גם לרבנן דרשב"ג ולד מעליא הוא י"ל דסמכי' בזה על רבנן ואם נשאת לכהן לא תצא ממנו דאמרינן ולד מעליא הוא וחליצה שחלץ אין חליצה כלל כמה שסמכי' על רבנן אם נתקדש' לכהן בלא חליצה כמ"ש בסעי' ז' כן ראוי לסמוך על רבנן כשחלץ לה אלא ראיתי בנ"י דלא ס"ל כן דהא במתניתי' פי' ולד שאינו קיימא היינו שמת תוך ל' ומ"מ כתב אם נשאת לכהן תצא ש"מ בזה לא סמכינן על רבנן, ואפשר משום דהוי תרתי לריעותא דכבר חלץ ולפטור אותה בלא חליצה אלא לפ"ז אם מת היבם אז ליכא איסור משום זקוק' ליבם ואינו אלא חד ריעותא י"ל דסמכי' על רבנן כמה דסמכינן בסעיף ז' בחד ריעותא, ואפשר דאין לדמות ריעותא זו לשם דאיכא כאן מראית עין דחלץ לה והשתא נשואה לכהן וגרע טפי:

(ז) אלא א' משאר האחין:    כבר כתבתי ל"ד א' מן האחי' אלא למ"ד צריכה לחזור ע"כ האחים צריכה חליצה מכל האחים ואפשר מ"ש א' מן האחים היינו לכ"ע אף למ"ד חליצה פסולה א"צ לחזור ע"כ האחים מ"מ יחלוץ א' מן האחים ולא זה שחלץ כבר כי חליצתו גרוע מחלוצת אחרים:
 

(ד) חליצה:    היינו לקולא אבל לחומרא הוי חליצה ופסולה לכהן וכן אסורה להתייבם. ואם נשאת ליבם מוציאין ממנו . נ"י ב"ש.

(ה) האחין:    ולמ"ד חליצה פסולה צריכה לחזור על כל האחים צריכה חליצה מכל האחים.

פירושים נוספים


▲ חזור לראש