בית שמואל על אבן העזר קסד
סעיף א
עריכה(א) לא תחלוץ וכו': אפי' בידוע דאינה מעוברת כיון דאינה עולה ליבום תוך ג"ח דקי"ל אפי' יבא אלי' ואמר דאינה מעוברת אסור' ליבם כמ"ש בש"ס פרק החולץ:
(ב) ואם יבם וכו': משמע אם יבם תוך ג"ח אין מפרישין אותה דוקא כשהיא מעובר' מפרישין אותה ולא בספק מעוברת:
(ג) ואם מת היבם צריכה להמתין וכו': כ"כ התוספות דיבמה יותר קרובה לביאה מארוסה וארוסה צריכה להמתין ג"ח ואפשר בזמן הזה דכופין על חליצה א"צ להמתין ג"ח דהא אינה קרובה לביאה:
(ד) וצריכה חליצה אחרת מכל האחים: ואם אין אחים אחרים יחלוץ זה אחר ג"ח שם בהג"מ, ולמ"ד חליצה פסולה חוזרת ע"כ האחים אחר ג"ח צריכה חליצה מכל האחים ומזה א"צ כי חליצתו גרועה משל האחים ועיין סי' קע"ה:
סעיף ב
עריכה(ה) החולץ וכו': ואם הפיל' פי' התוס' אפילו חלץ תוך ג"ח ונמצאת מעוברת מ"מ הוי חליצה לחומרא וה"ה אם ניכר שהיא מעוברת נמי הוי חליצה לחומרא ע"ש בתוס' ריש החולץ והא דקי"ל חליצת מעוברת לא הוי חליצה היינו לקולא אבל לחומרא הוי חליצה ופסולה לכהן וכן אסורה להתייבם, וכתב הנ"י אם נשאת לכהן מוציאין ממנו א"כ מכ"ש אם נשאת ליבם דמוציאין ממנו:
(ו) ולא חיה ל' יום: ולכאורה נראה אם מת הולד תוך ל' יום דאז מדאורייתא ולד מעליא הוא כמ"ש בסימן קנ"ו גם לרבנן דרשב"ג ולד מעליא הוא י"ל דסמכי' בזה על רבנן ואם נשאת לכהן לא תצא ממנו דאמרינן ולד מעליא הוא וחליצה שחלץ אין חליצה כלל כמה שסמכי' על רבנן אם נתקדש' לכהן בלא חליצה כמ"ש בסעי' ז' כן ראוי לסמוך על רבנן כשחלץ לה אלא ראיתי בנ"י דלא ס"ל כן דהא במתניתי' פי' ולד שאינו קיימא היינו שמת תוך ל' ומ"מ כתב אם נשאת לכהן תצא ש"מ בזה לא סמכינן על רבנן, ואפשר משום דהוי תרתי לריעותא דכבר חלץ ולפטור אותה בלא חליצה אלא לפ"ז אם מת היבם אז ליכא איסור משום זקוק' ליבם ואינו אלא חד ריעותא י"ל דסמכי' על רבנן כמה דסמכינן בסעיף ז' בחד ריעותא, ואפשר דאין לדמות ריעותא זו לשם דאיכא כאן מראית עין דחלץ לה והשתא נשואה לכהן וגרע טפי:
(ז) אלא א' משאר האחין: כבר כתבתי ל"ד א' מן האחי' אלא למ"ד צריכה לחזור ע"כ האחים צריכה חליצה מכל האחים ואפשר מ"ש א' מן האחים היינו לכ"ע אף למ"ד חליצה פסולה א"צ לחזור ע"כ האחים מ"מ יחלוץ א' מן האחים ולא זה שחלץ כבר כי חליצתו גרוע מחלוצת אחרים:
סעיף ה
עריכה(ח) וי"א דוקא וכו': הנה בתוס' ריש החולץ מבואר דלא ס"ל כן דהא פירשו מתני' ה"ה אם חלץ והוכר דהיא מעוברת והא דקתני ונמצאת מעוברת משום סיפא נקיט דאם היתה מעוברת לא היה חייב קרבן ש"מ אבל מה דתני בסיפ' וקיים אתי' שפיר אף הוכר דהיא מעוברת דאל"כ ה"ל לתרץ דתני משום יקיים אף על גב דקי"ל אם נשא מעוברת חייב לגרש אפילו נדר ע"ד רבים ואסורה איסור דאורייתא מחמת הנדר אפשר לומר גם שם אם הפילה מותרת לו או י"ל דס"ל לתוס' כאן משום מצות יבום אל יגרש שמא יהיה הולד נפל ויקיים מצות יבום לכן ימתין עד שיודע איך יהיה וי"ל להיפך אף למ"ד דאסורה לו אף אחר שהפילה י"ל דוקא כאן דאיכא א"ד ליבם אשת אחיו שלא במקום מצוה משא"כ שם אפשר יש להקל:
(ט) צריכה גט וחליצה: היינו אם ירצה להוציאה קודם שבעל לשם יבום אחרי שהפילה צריכה גט משום ביאה דמעיקרא וחליצה משום הזיקה דקי"ל ביאת מעוברת לחומרא הוי ביאה ולא לקולא, וכן אם ילדה ולד ומת בו ביום אז מדאורייתא ולד מעליא הוא כמ"ש בסי' קנ"ו אם כן אסורה להתיבם צריכה גט וחליצה מטעם הנ"ל:
(י) ה"ז מוציאה בגט: והרמ"ה ס"ל דלא תצא כיון דספיקא הוא אם הולד קיימא וכאן השמיט המחבר דעתו כי הב"י בספרו תמה עליו דראוי להחמיר הואיל וספק דאורייתא, וראיתי בב"ה דתירץ וכתב דהוי ספקא דרבנן והא כתב הרמב"ם ספ"ב והיינו מש"כ בש"ע סס"ז כל יבמה שהי' ספק מדבריהם אם יש עליו זיקה כגון שמת הולד תוך ל' יום וכו' אלמא ספק דרבנן הוא, ודברי תימא הוא בוודאי לענין אם נשאת לאחר הוי ספיקא דרבנן משום דאורייתא ולד מעליא הוא אף שמת מיד כמ"ש בסימן קנ"ו אבל אם נשאת ליבם אז הוי ספיקא דאורייתא ואפשר מ"ה חזר ממ"ש בב"ה והשמיט דעתו בש"ע:
סעיף ז
עריכה(יא) שלא נודע אם כלו חדשיו: בריש סימן קנ"ו כתבתי אפילו ודאי בן ח' וגמרו הסימנים הוי ולד מדאורייתא וכן כתב הנ"י אם הוא בן ח' וגמרו סימנים בזה פליגי רבנן ורשב"ג ובאשת כהן סמכי' על רבנן ומותרת לו והובא בד"מ בפשיטות מיהו תוספות פרק הערל דף פ' כתבו דרבנן פליגי בסתם ולדות ובבן ח', ובסתם ס"ל לקולא אפילו תוך ל' יום הוי ולד מעליא ובן ח' ס"ל אפילו בן ל' לא הוי ולד, ולא מצינו בש"ס דגמרו סימנים עדיף משהה ל' יום אם כן אין לנו לסמוך על רבנן, גם מנ"ל לרבנן מהני גמרו, גם לרשב"ג לא נשמע גמרו אלא ל' יום מהני, ולרבנן יש לומר אפילו גמרו ושהה ל' יום לא מהני עד עשרים שנה כמ"ש בתוספות שם אליבא דרב אבהו וכן הוא להדיא בתשובת ריב"ש סי' תמ"ו וכתב שם דיש בזה ג' מחלוקות כשהוא בודאי בן ח' לרבנן לא מהני אף שהה ואף גמרו לרשב"ג מהני שהה אפילו לא גמרו א"כ לשניהם אם נשאת לכהן צריכה חליצה דאין לנו לסמוך דהא איירי כאן דמת תוך ל' יום אלא שכתב שם לרבי מהני גמרו, וצ"ע אם יש לומר דסמכינן על פירוש הנ"י ואליבא דרבנן, ושאר חילוקי ודינא אימת הוא ולד מעליא עיין סימן קנ"ו מ"ש:
(יב) ספק דבריהם: אף ע"ג דהשתא נשארה תחת בעלה בספק יבמה דאורייתא ואם היתה חולצת ונשארת תחת בעלה היתה עומדת בספק חליצה דרבנן מ"מ הא עדיפא טפי דאי חלצה אמרי קמו רבנן בולד דנפל הוי ולהכי אצריכוה חליצה הרא"ש:
(יג) ה"ז חולצת: כ"כ הרמב"ם ספ"ב ולא כש"ג פרק החולץ דפסק דא"צ חליצה מאחר דהיתה מותרת לכהן בלא חליצה: