שולחן ערוך אבן העזר קנז י
<< · שולחן ערוך אבן העזר · קנז · י
צבעי אותיות סימון הפרשנים: חלקת מחוקק · בית שמואל · טורי זהב (ט"ז) · באר היטב · פתחי תשובה · באר הגולה
אשה שמת בעלה, והיה לו בן במדינת הים, הרי זו מותרת לזר, ואין חוששין שמא מת הבן, אלא העמד אותה על חזקתה.
- יבם אסור לדור עם חלוצתו, אם לבו גס בה, כמו ארוס וארוסתו (תשובת הרשב"א סימן ר"ט); ודוקא לאחר שחלץ, אבל קודם שחלץ, שרי (מהר"ם פדוואה סי' ז'):
מפרשים
(יב) יבם אסור: עיין מ"ש בסי' קי"ט כל שהוא איסור אפי' אין בו מלקות אסור לדור במבוי מכ"ש בחליצה דאיכא איסור לאו כמ"ש בתו' ריש יבמות דף י"א ועיין סי' קס"ב מ"ש ועיין תשו' מהר"מ סי' קל"א מ"ש בענין זה ופי' גס בה היינו מכירין ברמיזות וקריצות וגייסי טובא:
יבום אסור לדור כו' בתשוב' רשב"א סי' ת' כ' ראיה לזה מירושלמי דגיטין פ' הזורק וז"ל המגרש אשתו לא תדור עמו באותו חצר ולא באותו מבוי ואם היה חצר של אשה איש מפנה של שניהם מי מפנה אשה מפנה ואם יכולין הם זה פותח לכאן וזה לכאן בד"א בזמן שנשאו הא לא נשאו לא ובכהנ' אפי' לא נשאה ובארוס' שביהוד' כנשואה היא החולץ ליבמתו אע"פ שעשה כה (מאמ') ה"ז לא יפנה שאין המאמר קונה קנין גמור עכ"ל וכיון דמייתי הכא חולץ ליבמתו אע"פ שעשה מאמר אינה כנשואה וקאמר ארוסה שב הודה הרי היא כנשואה משום דגייסי אהדדי משמע נמי לכאורה דחולץ נמי דכוות' דכל דלא גייסי הוא כארוסה ואי גייסי כארוסה שביהודה היא כנשואה עכ"ל וכתב ע"ז ד"מ פאדוו' סימן י"ו דמהירושלמי נראה דאף אם נאמר דמאמר קונה קנין גמור מ"מ לא עדיף מאירוסין דאורייתא שהמדקדק בפ' ד' אחין על הא דבעי רבה מאמר לב"ש אירוסין עושה או נשואין עושה נראה דפשוט לתלמוד דאינו עדיף מאירוסין והבעי' היא לענין חופה מפרשים המ' דהיינו לאחר שבעל ומספק' ליה אי הוה הביאה כחופה כו' ואח"כ נראה דהירושלמי מיירי אפי' דהיכא דגייסי דאי מדלא גייסי למה אמר הטעם מפני שאינו קונה ק"נ אפילו אם קונה ק"נ לא עדיף מארוסה והנ"ל משום דלא גייסי דזיל בתר טעמ' דמה הפרש בין הנשואה לארוסה אלא שנשואה גייסי ומ"ה ארוסה שביהודה כנשוא' אבל אי מיירי הירושלמי אפי' בגייסי צריך לטעם דאינו קונה ק"נ שר"ל שאפי' כארוסה אינה דארוסה קונה:
(י) גס בה: דוקא דגייסי אהדדי בקירוב דעת וחבה אבל אי לא גייסי אהדדי בקירוב דעת וחבה אפ' היו אוכלים זה עם זה מותר לדור זה עם זה מהר"ם לובלין סי' קל"א. והראנ"ח ח"א סי' נ"ח כתב דלא אסר הרשב"א אלא היכא דגייסי אהדדי אחר מיתת הבעל. ולא אסר הרשב"א אלא דוקא בבית א' או בחצר א' אבל במבוי א' או שני בתים קרובים זה לזה ויש להם לכל א' פתח פתוח לר"ה לא אסר ע"ש ועיין סי' קי"ט.