שולחן ערוך אבן העזר קמג ב
<< · שולחן ערוך אבן העזר · קמג · ב · >>
צבעי אותיות סימון הפרשנים: חלקת מחוקק · בית שמואל · טורי זהב (ט"ז) · באר היטב · פתחי תשובה · באר הגולה
המגרש על תנאי כשיתקיים התנאי תהיה מגורשת בשעה שיתקיים לא בשעת נתינה הגט לידה לפיכך יש לבעל לבטל הגט או להוסיף על תנאו או להתנות תנאי אחר כל זמן שלא נתקיים התנאי הראשון אע"פ שהגיע לידה ואם מת הבעל או אבד הגט או נשרף קודם שיתקיים התנאי אינה מגורשת ואם נשאת תצא ואם אמר לה הרי את מגורשת מעכשיו או מהיום על תנאי כך וכך או שאמר לה הרי את מגורשת על מנת כך וכך (וע"ל סי’ קמ"ד סעיף ד’ ויש אומרים דעל מנת לאו מעכשיו דמי) כשיתקיים התנאי תהיה מגורשת משעת נתינת הגט לידה לפיכך אינו יכול לבטל הגט ולא להוסיף על תנאי משהגיע לידה ואם אבד או נשרף (ואפילו מת הבעל) קודם שיתקיים התנאי ה"ז מקיימת התנאי אחר מותו וכבר נתגרשה משעת נתינת הגט לידה ולכתחלה לא תנשא קודם קיום התנאי ואם נשאת יפרוש ממנה עד שיתקיים התנאי ומיהו בתנאי שהוא בידה והוא בשב ואל תעשה לא חיישינן שמא תעבור עליו ולפיכך מותרת להינשא מיד בתנאי דעל מנת או מעכשיו ויש אומרים דאפילו לא אמר מעכשיו ולא מהיום ולא על מנת דינו כאומר מהיום משום דזמנו של גט מוכיח עליו הילכך אזלינן בה לחומרא.
- ויש אומרים דאפילו בתנאי דמעכשיו יכול לבטלו ויש להחמיר) (עיטור וכן משמע בהרא"ש):
מפרשים
(א) כשיתקיים התנאי תהיה מגורשת: ונראה בתנאי על מנת ג"כ יכול לבטל התנאי שיחול הגט מיד וא"צ ליטול הגט ממנה ובזה אין חילוק בין תנאי ע"מ לתנאי אם אלא לענין אם רוצה לבטל הגט או להתנות תנאי אחר אז בע"מ דהגט חל מיד א"י ובתנאי אם דעדיין לא חל יכול לבטל אבל לבטל התנאי יכול לבטל בשניהם וא"צ ליטול הגט ממנה ולא כב"ח בסעיף כ"ב שכתב בתנאי אם א"י לבטל התנאי אא"כ נוטל הגט ממנה וליתא ועיין סוף סימן קמ"ד, ועיין סוף סימן קמ"ב שם מבואר דין זה בתנאי באם אם יכול לבטל:
(ב) ואם נשאת תצא: הנה לדעת הר"ן והמגיד והרשב"ץ והב"י כל זמן שלא נתקיים התנאי הוי כאלו אינה מגורשת לכן אם נשאת לאחר תצא אפילו אם הגט עדיין בעין והבעל קיים אפי' אם נתקיים התנאי אחר שנשאת מ"מ הואיל ונשאת קודם הקיום הוי כזנת' ואסור' לבעל ולבועל אבל לדעת הרמב"ם פ"ח אם נשאת לא תצא אלא תתקיים התנאי אח"כ אא"כ אם מת הבעל או אבד הגט וכן משמע מטור דהביא דברי הרמב"ם בסתם ולא השיג עליו וכן נראה שהיא דעת המחבר אף על גב בספרו הב"י כתב כהר"ן והמגיד מ"מ כאן בש"ע נוט' אחר דעת הרמב"ם ולא כתב אם נשאת תצא אלא אחר הבבא אם מת הבעל או אבד ובזה דוקא תצא כמ"ש ברמב"ם משא"כ אם הגט קיים והבעל קיים וכן מוכח בסי' קמ"ח דפוסק כרמב"ם ע"ש וכן הוא דעת רמ"א כמ"ש בסי' ק"כ בתנאי שיחתמו כולם והיינו נמי תנאי באם ולא תנאי ע"מ ובחנם השיג שם הח"מ על הרב רמ"א כי כן ס"ל להרמב"ם והטור והמחבר:
(ג) ה"א מגורשת מעכשיו או מהיום וכו': עיין סי' ל"ח להפוסקים דס"ל בע"מ צריך נמי להיות התנאי קודם למעשה צריך לומר התנאי בראשון קודם שיאמר ה"א מגורשת:
(ד) בידה הוא בשב וא"ת: הנה המבחר סתם ופסק כדעת הרמב"ן והרשב"א והר"ן דאסורה להנשא שמא לא תתקיים התנאי אא"כ תנאי שבידה והוא שב וא"ת אבל לדעת הרמב"ם כל שבידה הוא אפילו הוא בקום ועשה לא חיישינן שתעבור ומותרת להנשא והא דתניא בברייתא כמ"ש ע"מ שתתני לי מאתיים זוז וכו' לאחר לא תנשא כתב המגיד הרמב"ם ס"ל דנדחה ברייתא זו כי משמע בסוגי' פ' המגרש דמותרת להנשא, מיהו דבר שביד אחרים לא תנשא לפ"ז לא היה צריך לומר דנדחה הברייתא אלא תנאי שתתן הוי כתנאי שאינו בידה שמא תפסיד כל אשר לה כמ"ש ברש"י ובתוס' ובטור או י"ל מבריית' זו יליף נתינה בע"כ פסול לא תנשא לכתחלה והיינו לפי לישנ' בתרא דרבא נתינה בע"כ הוי נתינה וקשה למה תני' בברייתא ולאחר לא תנשא וא"א לומר משום שמא לא תקיים התנאי הא מסוגי' פ' המגרש מוכח כל שבידה לקיים מותרת להנשא אלא נתינה בע"כ הגט פסול מ"ה אין בידה שהוא יקבל ברצון ועיין סוף סי' ל"ח:
סעיף ב' נתבאר רובו בסוף סי' זה כי שם הביאו הטור (ואני הצגתיו על סדר הש"ע):
לפיכך יש לבעל הגט זו הנוסח' ברמב"ם שבידנו אבל הטור העתיק כאן לבטל התנאי וב' הגי' אמת:
ואם ניסת תצא זה דעת הפוסקים כיון שבאיסור א"א בא עליה שהרי עדיין לא חלו הגירושין אסורה עליו עולמית אפילו אחד שיחולו הגירושין שהרי אסורה עליו מכח אחד לבועל וא' לבעל אבל ברמב"ם כתב בזה אם ניסת לא תצא ותמהו עליו ראשונים ואחרונים והטור העתיק דבריו כאלו הם מתוקנים ולע"ד נראה ליישב דמיירי שניסת בשוגג שהיתה סבורה כמו שיש היתר באמת בתנאי ע"מ ה"נ יש היתר בלא ע"מ ועי"ז לא נאסרה על הבועל אח"כ דגם על הבעל לא נאסרה בזינתה בשוגג כ"ה אע"ג דמהרי"ק שורש קס"ח אוסר בזינתה שסברה שמותר לזנות ורמ"א מביאו בסימן קע"ח מ"מ ל"ד לכאן דהתם האיסור משום שהיא מתכונה לזנות עכ"פ כמ"ש מהרי"ק שם מה שאין כן כאן שנתכוונה לנשא בהיתר אלא שטעתה בעיקר הדין:
כשיתקיים התנאי תהיה מגורשת משעת נתינת הגט הטור כתב כיצד אמד לה ה"ז גיטך ע"מ שתתני לי ר' זוז לאחר ל' יום חל הגט מיד כו' וקשה למה לו להזכיר כאן לאחר ל' יום הא בסתמ' נמי דינא הכי דכשאו' ע"מ שתתן לי ר' זוז חל הגט מיד לכשתתן לו מגורשת למפרע ובגמ' איתא באמת הכי בסתם ונראה דרבות' קמ"ל דלא מבעי' בסתום דיש לה רשות בכל פעם שתרצה ליתן ולגמור ענין הגט פשיט' דמועיל למפרע אלא אפי' כל אחד ל' יום דתוך ל' אין לה יכולת לגמור הגט בנתינתה דהוא קפיד שלא תתן לו תוך ל' יום אפ"ה מועיל הנתינה לאחד ל' יום למפרע:
לפיכך אינו יכול לבטל הגט כו' גם כאן העתיק הטור התנאי קשה ממ"ש הרמב"ם בפ"ח הלכה כ"ג ה"ז גיטך ע"מ שתתן לי כלי פלוני ואבד אעפ"י שנתנה לו אלף זוז בדמיו אינו גט עד שתתן אותו כלי עצמו או עד שיתבטל הרי דאפילו באומר ע"מ יכול לבטל התנאי ואפי' לגירסא שגורס כאן לבטל הגט מ"מ גם התנאי אינו יכול לבטל שהרי כתב אחר כך ולא הוסיף על תנאי א"כ מכ"ש שאין יכול לבטלו לגמרי וה' המגיד כתב שם וז"ל עד שיבטל התנאי פי' שיכול לומר ה"ז גיטך בלא שום תנאי וא"צ לחזור וליטלו ממנה ולתנו לה ואינו דומה לדין הנזכר למעלה הרי את מותר' לכל אדם חוץ מפלו' שצריך ליטלו ממנה דשאני התם הואיל וקנאתו לפסול בו מן הכהונה וא"א שלא תפסול בו ומכאן תלמוד שדין הנזכר למעלה באומר מחולין לך שאינה מגורש' שאם אמר להוי גיטא בלא שום תנאי מגורש' כ"כ וכך הם דברי רבינו עכ"ל הנה לדבריו ודאי קשיא עדיין מה שזכרנו דהא כתב הרמב"ם כאן דאין יכול לבטל התנאי באומר ע"מ ונ"ל דכשתבטל התנאי לחוד ולא הוסיף לומר הרי זה גיטך בזה אין לו כח לבטל כשאומר ע"מ אבל אם אמר באותו פעם ה"ז גיטך בלי שום תנאי שפיר מועיל כיון דהוה כאלו נותן הגט מחדש ונעקרו דברו הראשונים ואע"ג דאין לו רשו' לבטל הגט מ"מ יש לו זכות לתנו באופן אחר ממ"ש מעיקרא ומ"ה כתב שפיר כאן בש"ע סעיף ה' אבל אם אמר לה להוי גיטא בלא שום תנאי ומו"ח ז"ל הוקשה לו קושיא שזכרנו ולא ירד לחלק כמו שזכרנו ע"כ הוצרך להכנס לתירוצים דחוקים:
וי"א דאפילו בתנאי כולי כ"כ הטור ס"ס זה בשם הרא"ש וז"ל אעפ"י שהתנאי לטובתה ולא היתה מקבל' הגט אלא בתנאי ואינה רוצה בביטולו אפ"ה יכול לבטלו דכיון שבא הגט לידה מגורש' ולא בעינן דעתה עכ"ל:
וי"א דאפילו בתנאי דמעכשיו יכול לבטל תנאו כולי בטור ס"ס זה מביא תשוב' הרא"ש באחד שנתן גט מעכשיו אם לא יבא תוך שני שנים שיכול לבטל התנאי ותינשא מיד כולי וכתב ה"ה בכל תנאי שמתנה בשעה שנותן הגט ומבטלו אעפ"י שהתנאי לטובתה ולא היתה מקבל' הגט אלא בתנאי אפ"ה יכול לבטלו דכיון שבא הגט לידה מגורש' דלא בעינן דעתה וכן כתב העיטור עכ"ל וקשה שזה סותר מ"ש תחלה קודם לזה בשם הרמב"ם והסכים עמו דבאומר ע"מ אינו יכול לבטל התנאי דלא חלק עליו אלא לענין שלא תינשא מיד וזה אפילו שלא במקום צער דהרמב"ם כתב שם תחלה כשיתקיים התנאי כולי וזהו פשוט בכל התנאי וע"ז אמר בע"מ אינו יכול לבטל והאיך כתב אחר כך סמוך לזה היפך מזה והבית יוסף כ' ע"ז דלא נתבאר כל הצורך בדברי רבינו הטור ביאור דברי הרא"ש דדוקא בכה"ג שלא היתה כוונתו לצערה אדרבה לטובתה נתכוון שאם יבא תוך הזמן שישוב אליה כו' אבל בתנאי שהוא לצער' ודאי אינו יכול לבטלו כדלעיל והוא תמוה דהא הטור כתב בשם הרא"ש אע"פ שהוא לטובתה כו' דמשמע כ"ש אם הוא שלא לטובתה דיכול לבטל וזה אינו דלצעור' פשיטא שאינו יכול לבטל כדלעיל גבי אצטלא ונראה דדברי תשובה זו לא בעי לחלק בין לצעורה או לטובתה שזה תלמוד ערוך אלא מיירי בכל תנאי שמתנה ותלוי בו כי ההיא דאם לא יבא תוך יב"ח יכול הבעל לומר הנה בודאי לא אבוא ואפילו אבא הרי הוא כאלו לא בא אלא כיון שבידו הוא שלא יבוא ודומה למ"ש הרמב"ן הביאו ב"י בשם הר"ן באומר ע"מ שתתני לי ר' זוז והיא אומרת שלא תקיים התנאי ואף אם אקיים הרי הוא כאלו לא אקיים כי דעתה שלא יהיה וע"כ התנאי הוה כאלו לא נתקיים והגט בטל וה"ה נמי באומר שיבטל התנאי והגט יהיה גט גמור מיד דשומעין לו ואין לחלק בין התם שהוא לבטל הגט ובין הך דלהוי גט מיד דחד טעמא הוא וכן מבואר בר"ן שכתב על הרמב"ן בזה ואני תמה אם איתא שהיא יכולה לבטל הגט למה אסיקנא גבי מחולין לך דאינה מגורש' נהי דמעיקרא לצעורה מכוין למה לא יהיה בידו כאלו נתקיים כשם שהיא אומר' נתקיים כאלו לא נתקיים כולי ש"מ דהני תרי שוין ע"כ כתב הרא"ש דמידי דבידו הוא לקיים מה שהתנה עמה יוכל לבטל אותו התנאי וכאלו לא נתקיים כגון שאומר שאם לא אעשה דבר פלוני יהיה גט יוכל אחר כך לומר איני רוצה לעשותו לעולם ממילא הגט קיים מיד וזה אינו בכלל לצעורה דלצעורה לא שייך אלא במה דתלוי בדידה וע"כ אמר הרא"ש וכן בכל תנאי שהוא מתנה יש לומר שהוא מתנה על עצמו כמ"ש ברישא אם לא אבוא כו' וה"ה בכל מידי דתליא בדידיה לטובתו דפשיטא דיכול לבטלו אלא אפילו אם מה שתלוי בדידיה הוא לטובתה מ"מ יכול הוא לבטלו ולזה הביא גם כן דעת בעל העיטור דמיירי בכה"ג בתנאי התלוי בו והרמב"ם שכת' דבאומר ע"מ אינו יכול לבטל התנאי ולא להוסיף עליו היינו בתנאי שתלוי בדידה וזה מבואר בלשונו שם שכתב מקיימ' התנאי אחר מותו ש"מ דבתנאי התלוי בדידה מיירי ומה דכתב שם בתנאי דע"מ שתנשא לכתחלה אף שלא נתקיים התנאי (אי) ס"ד דתליא בתנאי בדידיה היאך תנא שמא הוא לא יקיים התנאי אלא פשוט דמיירי דתלוי בדידה וע"ז אמר דאם לא אמר ע"מ ולא מעכשיו יכול לבטל אפילו מידי דהוא לצעורה ואם אמר על מנת אינו יכול לבטל ולפ"ז אין פלוגתא בין הרמב"ם להרא"ש כלל ושפיר הביא הטור שניהם סמוכים זה לזה ולא כרמ"א שעושה מחלוק' אליביה דהטור השווה דעתו להרא"ש וה' המגיד כתב בפ"ח דכל הפוסקים ס"ל כרמב"ם זולת העיטור כו'. כל התנאים שנזכרו בסי' זה דהוה גט על תנאי היינו באומר מעכשיו או ע"מ אבל אם אמר חוץ מבואר בסי' קל"ז דינו דהוה שיור בגט: