שולחן ערוך אבן העזר קמא סא

שלחו על ידי שנים או על ידי עשרה, יכול לכתחלה לבטל זה שלא בפני זה, ואותם שבטל שליחותם בטל, ואינם יכולין לעשות שלוחים אלא אם כן יתמנו פעם אחרת. ובעשרה שעשאום שלוחים, (בין) לכתב ולתן גט בין שעשאם שלוחים להולכה, אם בטל מקצתם לא נתבטלו כולם. ויש מי שאומר, דבשליחות, אם בטל אחד מהם נתבטלו כולם:

מפרשים

בית שמואל

עריכה

(צה) יכול לכתחלה וכו': זה שלא בפני זה כלומר שאומר לשנים שהם אל יהיו שלוחים אבל א"י לבטל בפני שנים שליחתו של שנים אחרים ועיין ב"ח ודרישה מפרשים דברי הטור לבטל כולם אפי' אם רוצה לבטל כל שנים ושנים בפניהם אסור לכתחלה:

(צו) ויש מ"ש וכו': לפי' המגיד והב"י היינו דעת הרמב"ם דס"ל לחלק בין שליחות לבין עדים לכתוב ולא מצינו חילוק זה ובש"ס משמע קצת להיפך ויש ליישב דברי הרמב"ם בע"א ועיין ברש"ך:

ט"ז - טורי זהב

עריכה

יכול לכתחלה לבטל כו' בטור כ' אפי' לא ביטל כ"א בפני ב' מן השוק אלא מבטלו בפני שליח לבדו מותר לכתחלה (ונ"ל) דודאי ההיתר ביטל בפני השליח הוא יותר טוב מביטל בשנים אחרים בלא בפני השליח כמ"ש בסעיף ט' אלא דכאן קמ"ל דמפני השליח א"צ לצרף אליו כלל וכתב דבר זה כאן שיש לטעות מדאמרי' בגמ' זה שלא בפני זה משמע אבל מן השוק עכ"פ בעינן שיהיו בשע' ביטול השליח ויש סברא לזה דהא עכ"פ חפץ הוא בנתינ' הגט אלא שלא יהי' ע"י זה כ"א ע"י אחרים מן הו' א"כ בודאי אינו מקפיד כל כך אם יעבור זה ויתן אותו אלא דניח ליה בנתינת האחרים וע"כ צריך שיהי' שם שליח א' וכל שמבטלו הוה ביטל הגט לגמרי פשיט דא"צ אלא בפני השליח לבדו ובדרישה האריך בחנם בזה:

לבטל זה שלא בפני זה בטור כ' ודוקא שלא יבטל שליחות כולן זה שלא בפני זה דכיון שאפי' אם ביטל כולן שלא בפניהם הוה בטל נפיק מיניה חורבי' דזימנין דבטיל לכולהו שלא בפניהם ולא ידעי ואזלי ויהבי לה ומנסבא בי' עכ"ל וכ' ב"י לשון זה קשה בעיני דמאי איריא לבטל כולן שלא בפניהם אפי' לבטל א' מהם שלא בפניו אסור לכתחלה משום דנפיק מיניה חורבה ומ"ה לא הביא כאן בש"ע ולע"ד דברי הטור נכונים דה"ק שאם אמר לי' אחד מכם יהיה שליח יכול לבטל כל הט' בכל אחד בפניו אלא שלא בפני חבירו כיון שאין מבטל אלא שליחותייהו ונתינת הגט יהיה ע"י העשירי אבל אם בא לבטל גם העשירי שהגט בטל גלי דעתיה שמה שביטל היה ג"כ דעתו שיתבטל גט לגמרי אלא (מה שלא אמר להם שהגט יהיה בטל מפני) שסמך עצמו בביטול בפני כ"א בפני עצמו שאח"כ יבטל גם בפני האחרים (עד שיהיו כולן בטילים ויהיה ביטול הגט ממילא) בזה ודאי גזרינן שמא יבא לבטל כולן שלא בפניהן ויסמוך עצמו שאח"כ ידוע להם שביטל שליחת' ונפיק מיניה חורבה שבתוך כך ילך א' מהם ויתן הגט וגזירה זו אינה שייכה אלא במבטל כולן זה שלא בפני זה כיון שאנו רואין שסמך עצמו על מה שיבטל אח"כ בפני אחרים ה"נ יסמוך עצמו על מה שיודיע לאחרים אבל במבטל קצת מהם זה שלא בפני זה אין כאן גזרה שמא יבטל שלא בפניה' דאמאי ניחוש לזה כיון שאין אנו רואין שסומך על מה שיעשה אח"כ ודאי אין גוזרין בפניו אטו שלא בפניו כנ"ל ברור פי' דברי הטור ואלו נחית רבינו בעל הש"ע לדברינו אלה ודאי היה קובע' בש"ע וראיתי דברי' בזה ולא תירצו מ"ט לא גזרינן גם בביטול מקצתן זה שלא בפני זה אטו שיבטל שלא בפניהם ובקשתי ומצאתי את שאהב' נפשי בס"ד:

פירושים נוספים

הגהות רבי עקיבא איגר על הסימן

_{▲ חזור לראש}