פתיחת התפריט הראשי

שולחן ערוך אבן העזר קמא ס

שולחן ערוך

לכתחלה אין לו לבטלו אלא בפני השליח עצמו או בפניה, אבל בדיעבד אפלו בטלו שלא בפניהם, מבטל, והוא שיבטלנו בפני שנים.

הגה: ואין הבעל נאמן לומר שבטלו, אלא אם כן השליח או האשה מודים בדבר או שיש לו עדים שבטלו (ב"י וכן הוא בהגהות אשר"י בפרק השולח). יש אומרים דאלו השנים שמבטל לפניהם השליח צריכים להיות ביחד, אבל זה שלא בפני זה, לא. אבל אם מבטל הגט עצמו, אפלו לאחר שנכתב, מהני אפלו זה שלא בפני זה (ריב"ש סי' רל"ב):

מפרשים

בית שמואל

(צ) בפני שנים:    אבל כשמבטל בפני השליח א"צ שנים כן הוא דעת הרמב"ם והטור אבל תוס' ר"פ השולח מסופקים בזה:


(צא) ואין הבעל נאמן:    כשאין עדים דביטל כ"כ הב"י ועיין בח"ר שכתב הבעל נאמן לומר דביטל כבר במיגו דאי בעי יכול עדיין לבטל ובחדושי רש"ך הביא דבריו לפ"ז מ"ש הב"י ובהג"ה דאין הבעל נאמן וכו' לכאורה תמוה למה אינו נאמן דהא איירי בש"ה אם כן יש לו מיגו כהנ"ל וא"ל דאיירי דכבר הגט ביד האשה אם כן קשה למה השליח נאמן דהא ע"כ משקר דאם לא כן למה מסר ליד האשה וא"ל דאיירי דשלח שליח אחר שליח הראשון שיבטל את שליחתו ושליח הראשון לא השגיח בו ומסר הגט ליד האשה ובזה אין הבעל נאמן אא"כ שליח השני מעיד ע"ז דהא כתבו במרדכי והג"מ ר"פ דשליח אינו נאמן ע"ז אא"כ עדים מעידים ע"ז, ויש לומר דאיירי כאן דהגט הוא ביד השליח ואמר הבעל שביטל אף על גב דיש לו מיגו אינו נאמן כשהשליח אינו מודה כמ"ש לעיל דהשליח נאמן אפילו אם יש לו מיגו וא"ל למה אין הבעל מבטל עוד וי"ל דאיירי דאינו בכאן אלא אמר כאן דביטל והלך ועכשיו בא השליח, ומ"ש בח"ר דהבעל נאמן במיגו יש לומר דאיירי באומר דביטל לפני עדים דהשליח א"י להכחישו:


(צב) או האשה מודים:    בודאי אם הגט כבר בידה וקידש אותה איש אחר אינה נאמנת לומר דביטל זה השליחות לאסור את עצמה על השני גם כשהמגרש כהן אינה נאמנת להתיר את עצמה לו, ואיירי דהגט בא לידה דאם לא בא לידה קשה כקושיא הנ"ל למה הוא אינו נאמן בלי דיבורה, וכשמבטל השליח ע"י שליח אחר כתב הב"י בשם ירושלמי דשליח עול' א' משנים ועיין בהרא"ש פ' השולח, ורי"ו כתב דאינו עולה אפילו לא' כי הוא במקום הבעל וכתב הב"י דנראה משמעות הירושלמי אפילו כשמבטל בפני השליח צריך שנים ולא כרמב"ם דפוסק אם הוא מבטל בפני השליח א"צ שנים, ולפי' הב"י יש ליישב גם כן דרי"ו ל"פ על הירושלמי אלא רי"ו איירי כשמבטל שלא בפני השליח הראשון צריך שנים בלי שליח השני כי שליח השני הוא במקום הבעל אבל שליח הראשון אינו במקום הבעל כיון דמבטל שליחתו לכן מצטרפים שליח הראשון כשמבטל בפניו וא"ל עמ"ש הב"י הא ס"ל לירושלמי דאין מצטרפים השליח כמ"ש בריש סימן כי לענין ביטול שאני כמ"ש בירושלמי להדיא:


(צג) י"א דאלו השנים וכו':    מ"ש בשם י"א כאלו יש פלוגתא בדבר נראה דלא קאי על דין זה דצריכים אלו להיות ביחד כמ"ש בתוס' שם ר"פ השולח וכן משמע ממתני' היה עושה ב"ד ומבטל ש"מ דצריכים להיות יחד אלא קאי אהא אם מבטל ע"ז כתב י"א אפי' זה שלא בפני זה:


(צד) ביחד:    הטעם כיון דרוצה לבטל מה שנעשה כבר צריכים להיות ביחד אף על גב דקי"ל אפי' דבר אישות דומה לדיני ממונות ומצטרפים יחד מ"מ בכה"ג צריכים להיות ביחד אבל לבטל הגט הוי כאלו מוסר מודעא על להבא לכן א"צ להיות ביחד:


באר היטב

(מג) שנים:    אבל כשמבטל בפני השליח א"צ שנים כ"ה דעת הרמב"ם וטור. אבל תוס' ר"פ השולח מסופקים בזה ב"ש.


(מד) בדבר:    ואם הגט בידה וקידש אותה איש אחר אינה נאמנת לומר דביטל זה השליחות לאסור א"ע על השני גם כשהמגרש כהן אינה נאמנת להתיר את עצמה לו עיין ב"ש.







▲ חזור לראש