שולחן ערוך אבן העזר קמא נט

השולח גט לאשתו, ובטלו קודם שיגיע לידה, הרי זה בטל. ואם הגיע לידה, אינו יכול לבטלו, אפילו בתוך כדי דבור.

הגה: יש אומרים דמומר אינו יכול לעשות שליח להוליך גט לאשתו, דחישינן שמא יבטלנו (מהרי"ו סי' קכ"ו). ואף אם מקבל עליו בחרם ובשבועה שלא לבטלו, לא מהני, דחישינן שמא יעבר על שבועתו. ויש אומרים דהמומר עושה השליח תחלה שליח לקבלה ואומר לשליח: זכה בגט זה לאשתי פלונית ובו תהא מגורשת וכו', ונותנו לשליח, ואחר כך חוזר ולקחו מן השליח ועושה אותו שליח להולכה, ואומר: הולך גט לאשתי וכו' (ת"ה סימן רל"ז ובפסקיו סימן מ"ב), וכן נוהגין. אבל לא יעשה השליח תחלה שליח להולכה ואחר כך שליח לקבלה. וכבר נתברר כל זה לעיל סימן ק"מ סעיף י"א:

מפרשים

ט"ז - טורי זהב

עריכה

השולח גט לאשתו ביטלו כולי נלע"ד דאם השליח עצמו ביטל שליחותו ואמר שהוא מבטל השליחות והיא ק"ו מבעל המשלחו שיוכל לבטל השליח לא כ"ש הוא עצמו וראיה לזה ממה דאמרי' בפ' התקבל באו' התקדשי לי לאחר ל' יום וחזרה בה בתוך ל' יום ר' יוחנן אמר חוזרת דאתא דבור ומבטל דבור ובפ' השולח מייתי לה ופירש"י דתחלה היתה מתקדש' ע"י דבור שנתרצה בקידושין אתי דבור דחזרה ומבטל הדיבור ואמרי' שם דטפי סברא לומר בגט דדבור מבטל דבור מגבי שליח והנה שליחות השליח הוי כקדושי אשה שגם השליח נעשה שלוחו ע"פ מה שנתרצה תחלה להיות שליח אתי דבור דחזרה ומבטל דבור דתחלה ומייתי התם הרבה מילי דדבור מבטל דבור וכבר ראיתי מי שטע' בזה לומר דאין שליח מבטל שליחותו ע"פ עצמו כיון דלא מצינו דבר זה ובאמת גמרה ערוכה היא כמו שזכרנו ומבואר עוד דבר זה בדברי ריב"ש שמביא ב"י ס"ס ק"מ וז"ל אבל שלא בשעת נתינת הגט אין שליחות האשה מתבטל מפני דבורו של בעל וגם מפני רצון השליח להיות שליח להולכה לא נתבטל שליחות הקבלה דאי הוה שליח להולכה כ"ש דהוה שליח קבלה דהא א"א להולכה בלא קבלה כו' עכ"ל משמע דאי לאו האי מלתא דבכל הולכה קבלה אלא הוה עקירה לשליחות קבלה הוה שליח בטל לגמרי מפני שהוא עצמו מתבטל שליחותו ואע"פ שעדיין לא נמסר הגט לידו:

אפי' בתוך כ"ד ק"ל במה דאמרי' דיש השולח הגיע לידה אין יכול לבטלו ופריך פשיטא ואמאי לא מתרצינן דקמ"ל דאפי' תכ"ד וצ"ע:

פירושים נוספים

הגהות רבי עקיבא איגר על הסימן

_{▲ חזור לראש}