שולחן ערוך אבן העזר קמא נג


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

שולחן ערוך

שליח המביא גט במקום שאינו צריך לומר "בפני נכתב ובפני נחתם", נותנו לה ומתגרשת בו ונשאת אף על פי שאין מכירין חתימות העדים, וגובה כתבתה מבני חרי. ואם בא עד אחד וערער לומר שהוא מזויף, אין שומעין לו. באו שנים וערערו, אפילו נשאת כבר, תצא. ואם בא הבעל וערער ואמר: לא גרשתי מעולם, וגט שהובא לה מזויף הוא, יתקיים בחותמיו; ואם לא נתקיים ולא נודעו עדיו כלל, תצא והולד ממזר, שהרי אינה מגורשת. אבד הגט, הרי זו ספק מגורשת:

מפרשים

בית שמואל

(סז) במקום שא"צ לומר ב"נ:    אבל היכא דצ"ל ב"נ אם לא אמר הגט פסול אפי' בלא ערעור כמ"ש לקמן סי' קמ"ב, אף על גב בעלמא טענינן בשביל יתומים שמא מזויף הוא מ"מ כאן מקילין משום תקנות עגונות או משום חומרא שהחמירו בסוף כ"כ תוס' ב"מ דף י"ג ובריש גיטין ובכתובו' פ' הנושא דטועני' בעלמא מזויף בשביל יתומים וכאן משמע אם השליח מביא הגט מותרת לישא אפי' אין מכירי' החתימו' אפי' מאן דמחמיר לקמן בסי' קמ"ב כשהיא בעצמה מביאה גט שאין מקוים מ"מ כשהשליח מביא מודה דמותרת להנשא:

(סח) מבני חרי:    אבל אין מוציאין מלקוחות ומיתומי' משום דטוענין שמא מזויף הוא אבל מב"ח גובה דמספר כתובה נלמד שכותבי' כשתנש' לאחר תגבה כתובתך כ"כ הרא"ש פ"ק דגיטין, אף על גב ר"י ס"ל דאין טוענין מזויף בשביל יתומים ולקוחות לא קי"ל כר"י וכ"כ הר"ן דאין גובה מלקוחות משום דטוענין שמא מזויף הגט ועיין בש"ך בחושן המשפט סי' ק"ו וא"י למה לא הביא הדין מה דמפורש כאן דטוענים מזויף ומשמע מהרא"ש אפי' אם הלקוחות טוענין ברי דמזויף הגט מותרת להנשא ואמרי' דאומרי' כן כדי שלא תטרוף מהם:

(סט) תצא ואם בא הבעל וכו':    משמע אם ערערו העדים לא מהני הקיום ועיין בטור סוף סימן קנ"ב:

(ע) הולד ממזר וכולי אבד הגט ה"ז ספק מגורשת:    כ"כ הרמב"ם וכ' המגיד הטעם הואיל הבעל טוען ברי מזויף והיא א"י אמרינן העמד אשה על חזקתה דהיא א"א לכן הולד ממזר ודאי ושאר פוסקים ס"ל דהיא ספק מגורשת והולד ספק ממזר ולכאורה קשה למה הולד ממזר ודאי לדעת הרמב"ם או ספק ממזר לדעת שאר פוסקים דהא קי"ל כריש לקיש דאמר עדים החתומים על השטר הוי כמו שנחקרו עדותן בב"ד והקיום אינו אלא מדרבנן א"כ כאן ליכא ספק דאורייתא אלא ספק דרבנן ולמה כתב דהגט בטל ולשאר פוסקים ספק מגורשת הא ליכא כאן אלא ספק דרבנן וכן הקשה ברש"ך ונ"ל מכאן מוכח דס"ל להרמב"ם ולפוסקים אלו כהגמ' דקדושין דכתב כשאיש טוען מזויף בעינן קיום מדאורייתא ור"ל לא איירי בטוען מזויף ועיין בסימן מ"ב מ"ש ובמוהרי"ק שורש ס"ו ובתשובת מהרשד"מ סי' א' וכן מוכח מרמב"ם רפי"ב והטור בסי' קנ"ב ובש"ע שם דכתבו כשהי' מביאה את הגט והבעל טוען מזויף אינה מגורשת ושם טוענת היא ברי ומ"מ מדאורייתא בטל ע"כ דסבירא ליה כהג"מ גם בל"ז אין סברא לומר כשהלוה טוען מזויף והמלוה טוען ברי עדיף מה לנו בברי שלו פשיטא כשרוצה לגבות יאמר דשטרו טוב אלא ודאי אם בעינן קיום ומדאורייתא כשמלוה א"י והלוה טוען מזויף ולא אמרי' עדים שנחתמו כמו שנחקרו עדותן כן הוא אפילו כשמלוה טוען ברי דשטרו טוב הוא והלוה טוען ברי בעינן קיום מדאוריי' ועיין בחושן המשפט סי' כ"ח שם מבואר דהרמב"ם ס"ל עדים החתומים על השטר מדאורייתא הוי עדות מכתב אלא חז"ל תקנו דפוסקים ע"פ שטר וכבר השיגו עליו הרמב"ן ושאר פוסקים מסוגיא זו דאמר ר"ל עדים החתומים כמו שנחקרו עדותן בב"ד גם קשה לדידיה א"כ הגט הבא ממה"י מדאורייתא לא מהני דהא הוי עדות החתומים המעידים על הגט כעדות ע"פ כתבם ואי אמרת באמת ס"ל להרמב"ם אף בזה מכאן דמקדש ע"ד דרבנן וחז"ל תקנו גט כזה כשר א"כ לא צריך המגיד ליתן טעם לדין זה דהא מדאורייתא לא מהני אלא מתיקון חז"ל אם כן אם אינו מקוים אז הוא בטל מדאורייתא:

(עא) שהרי אינה מגורשת:    כ"כ הרמב"ם משמע דאינה מגורשת כלל ואין קידושין של אחר תופסים לפי הכלל מ"ש בפ"י ולא כהב"י שכתב קידושי' של אחר תופסים בה מיהו לדינא בודאי יש לחוש לקדושין של אחר דהא לשאר פוסקים אינה אלא ספק מגורשת ואם אין צריך קיום מדאורייתא אף בכה"ג אינו אלא ספק מדרבנן:

ט"ז

באר היטב

(מ) בחותמיו:    משמע אם ערערו העדים לא מהני הקיום ב"ש.

(מא) מגורש':    אבל חוששין לקדושין של אחר ב"ש.





פירושים נוספים

  • להגהות רבי עקיבא איגר על אבן העזר לחץ כאן



▲ חזור לראש