שולחן ערוך אבן העזר קמא מ


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

כשממנה השליח שליח אחר, אם הוא צריך לומר "בפני נכתב ובפני נחתם", צריך למנותו בפני בית דין. ואם אינו צריך לומר: "בפני נכתב ובפני נחתם", אין צריך למנותו בפני בית דין, אבל צריך למנותו בפני עדים. ועיין לקמן סימן קמ"ב סעיף ט':

מפרשים

 

(נו) אין צריך למנותו בפני ב"ד:    כי מה שאומר ב"נ הוא הקיום לכן צריך ב"ד אפי' אם הבעל נתן לו רשות לעשות שליח אחר, ואם ממנה שליח אחר בפני שנים מצטרפים השליח ג"כ והוי ג' כ"כ בתשובת ריב"ש ולקמן סי' קמ"ב סעיף ט' ומשמע אפי' מאן דמחמיר שלא להצטרף השליח כשנותן הגט לאשה מ"מ כאן מקילין וכ"כ בפריש' סי' קמ"ב:

(נז) אבל צריך למנותו בפני עדי':    כ"כ הרא"ש ולטעמו אזיל דס"ל ש"ה צריך למנותו בפני עדים אבל רמב"ם ס"ל דא"צ עדים כמ"ש בפ"ז דין כ"א והמחבר בסעיף י"א הביא דעת הרא"ש בלשון י"א משמע דס"ל עיקר כהרמב"ם ומ"ש כאן צריך למנותו אלא בפני עדים צ"ל דחושש לחומר' מלצאת כל הדיעות אבל אין לומר מ"ש דצריך למנותו בפני עדים משום דצריך להביא כתב בעדים דעשאו לשליח דלמה לא מהני כתב שליח הראשון גם כתבתי לקמן דהמחבר פוסק כהרמב"ם והרמ"ה דשליח נאמן לומר דהוא שליח אפי' היכא דאין צריך לומר ב"נ וב"נ אלא ע"כ דחושש לחומרא כדעת הרא"ש:

פירושים נוספים


▲ חזור לראש