שולחן ערוך אבן העזר קמא יז


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

בריא שאמר: כתבו גט לאשתי, וכתבו ונתנו לה, והרג עצמו מיד, כגון שהשליך עצמו מן הגג, או הפיל עצמו לים, הרי זה גט כשר. ואם לא כתבוהו, כותבין ונותנין לה כל זמן שיש בו נשמה. עלה לגג ודחפתו הרוח ונפל ומת, אינו גט:

מפרשים

 

(כד) מיד וכו':    לכאורה משמע כשם דלא בעינן לאלתר כשידוע שהמית את עצמו וכן משמע מהתוספת' דאית' שם בספק אם הרג את עצמו אם לאלתר נפל אומר אני מעצמו נפל ואם לאחר זמן נפל אין כותבים שמא רוח דחפתו מכלל אם ידוע שמעצמו נפל לא חיישינן שמא באותו זמן לא היה בדעתו להמית את עצמו ואפשר לומר התוספת' קמ"ל אפילו בספק מ"מ אם לאלתר נפל הוי גט וכן נשמע מן התוספת' אפילו בספק ולא נפל מיד מ"מ הוי ספק גט כמ"ש שם אין כותבין שם רוח דחפתו משמע מידי ספק לא נפיק ולא אמרי' דהוי ספק ספיקא שמא רוח דחפתו ואת"ל הוא המית את עצמו שמא באותו זמן לא היה בדעתו להמית את עצמו מ"ה פסק המחבר בסעיף אח"ז בספק ולא נפל לאלתר ה"ז ספק:

(כה) כל זמן שיש בו נשמה:    עיין סי' קכ"ב דצריך בדיקה אף על גב דאמר ליתן גט קודם לכן מ"מ צריך בדיקה אם הוא שפוי בדעתו וכתב הר"ן דצריך בדיקה ג"פ שמא נטרפה דעתו:
 

שיש בו נשמה כ' בטור וכן למי שהוכה מכות רבות אפי' שא"א להחיות מהן כגון ששחטוהו ברוב שנים וצוה שיכתבו הנט לאשתו כותבין ונותנין כל עוד נשמתו בו אעפ"י שבודאי ימות עכ"ל ובקצת ספרי' עוד חסר בבא זו:
 

(יב) נשמה:    וצריך בדיקה ג"פ שמא נטרפה דעתו. ר"ן.

פירושים נוספים


▲ חזור לראש