שולחן ערוך אבן העזר קמא טז
<< · שולחן ערוך אבן העזר · קמא · טז · >>
צבעי אותיות סימון הפרשנים: חלקת מחוקק · בית שמואל · טורי זהב (ט"ז) · באר היטב · פתחי תשובה · באר הגולה
האומר: כתבו גט לאשתי, הרי אלו כותבין ונותנין לבעל בידו, ואין נותנין לאשתו עד שיאמר להם ליתן לה. ואם נתנו לה, אינו גט. במה דברים אמורים, בבריא. אבל במסוכן, והוא אדם שקפץ עליו החלי במהרה והכביד עליו חליו מיד, והיוצא בקולר, אפילו על עסקי ממון, והמפרש בים והיוצא בשירא, ואמר: כתבו גט לאשתי, הרי אלו יכתבו ויתנו לה, שהדבר ידוע שלא נתכון זה אלא לכתב וליתן לה:
מפרשים
(כב) והוא אדם וכו': ה"ה שאר חולה אחר ג' ימים טור וכן מצוה מחמת מיתה דינו כמסוכן ד"מ בשם הר"ן:
(כג) והיוצא בשיירא: פרש"י היוצא למדברות משמע ההולך מעיר לעיר שלא דרך מדבר לא טריד ב"י:
שקפץ עליו החולי במהרה בטור כ' בחולי לאחר ג' ימים או תוך ג' ימים ונתחזק עליו החולי ולא ידענא למה לא העתיקו כאן בש"ע:
(י) החולי: ה"ה שאר חולה אחר ג' ימים וכן מצוה מחמת מיתה דינו כמסוכן ד"מ בשם הר"ן.
(יא) בשיירא: פרש"י היוצא למדבריות. משמע ההולך מעיר לעיר שלא דרך מדבר לא טריד ב"י. שבוי שהשבאים מוליכין אותו ולא היה יוכל להתמהמה דלא בעי למימר תנו הראנ"ח ח"א סי' ע"א. מי שהיה רוצה ללכת לדרך ורצה לתת גט לאשתו ונדחה הענין אעפ"י שאמר כתבו וחתמו לא יתנו הרא"ם ח"א סי' ל"ג.