פתיחת התפריט הראשי

שולחן ערוך אבן העזר קלט טו

שולחן ערוך

היה ידה קטפרס (פי' שהעמידה ידה משפעת, ולא זקופה כמחצה ולא פשוטה לקבל), וזרק הגט על ידה ונפל לארץ, אם נפל לתוך ארבע אמות שלה ונח, הרי זו מגרשת. ואם לא נח בתוכן, אלא נתגלגל מיד מתוכה לחוצה להן, הרי זו ספק מגרשת. נפל לתוך הים או לתוך האש, אינה מגרשת; והוא שתהא על גבי המים או סמוך לאש, שמתחלת נפילתו, לאבוד היה עומד.

הגה: וכל זה שאינה עומדת ברשותה, אבל אם עומדת ברשותה, אף על פי שנפל מידה ונתגלגל חוץ לארבע אמות, מגרשת, דהא לא נתגלגל רק לרשותה. מיהו, לדידן דאין מגרשין על ידי רשותה, כמו שנתבאר, אם נפל הגט מידה צריך לגרשה שנית. ועל כן תגביה האשה ידיה בשעה שמקבלת גטה, שלא יפל מידה. גם יהיו ידיה גבוהות מן הארץ ג' טפחים (ג"ז בסדר גטין):

מפרשים

בית שמואל

(כז) ה"ז ספק מגורשת:    משום הבעי' לא אפשט אם אויר ד"א קונה והיינו אויר שסופו לנוח אלא מחמת איזה סיבה לא נח ובתחלת הזריקה היה אויר שסופו לנוח אבל אם מחמת זריקתו שזרק בכח נתגלגל אז היה בתחל' אויר שא"ס לנוח ובזה ניחא דבעי ר' אלעזר אויר ד"א בריש ב"מ בעי רבא אויר שאין סופו לנוח, לכן פסק המחבר בסעיף ז' אויר שא"ס לנוח דאינה מגורשת וכאן פסק דהיא ספק מגורשת וכ"כ בד"מ, מיהו י"ל אויר ד"א עדיף טפי הואיל ותקנו' חז"ל הוא י"ל אפי' שאין סופו לנוח קונה וכ"כ בדרישה וכן מצינו סברא זו בתוס' שם לענין אם לא מינטר באויר ד"א אפי' לא מינטר הוי כמינטר כיון תקנות חז"ל הוא עשאו כמינטר:


(כח) והוא שתהא ע"ג המים:    ואז גרע מאויר שא"ס לנוח הואיל ואין ראוי לנוח כלל כמ"ש לעיל:


באר היטב

▲ חזור לראש