שולחן ערוך אבן העזר קלו ג


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

כשיתן לה הגט יאמר לה: "הרי את מגורשת ממני בגט זה ומותרת לכל אדם", או "הרי את משלחת ממני". ואם שלוחו נותנו לה, אומר: "הרי את מגורשת מפלוני בגט זה והרי את מותרת לכל אדם". ואם אמר: "איני אישך", "איני בעלך", יש מי שאומר, שאינו גט, אפילו היה מדבר עמה על עסקי גטה, דכתיב "ושלחה" (דברים כד, א) ולא שישלח את עצמו. ויש מי שאומר, שאם היה מדבר עמה על עסקי גטה, הויא ספק מגורשת:

מפרשים

 

(ב) ויש מי שאומר וכו':    בסימן כ"ז סתם ופסק כדיעה קמייתא אם אמר הריני אישך אינו כלום אפי' אם היו מדברי' מעסקי קידושין וברי"ו משוה דינים אלו להדדי ואפשר המחבר ס"ל שאני גיטין אף על גב שאומר איני אישך איני בעלך מ"מ בגט כתב והרי את מותרת גם שאר לשונות אשר הוא מדבר דהוא פוטר אותה כמ"ש בסמוך לשון הגט הוא לשון הבעל לכן היא ספק מגורשת לפי זה אם מקדש בשטר נמי הוי ספק קידושין מיהו נראה עיקר כדיעה קמייתא ואינו גט אפי' לפוסלה לכהונה וכן בקדושין אינה מקודשת וכן אם אומר הרי את ב"ח אפילו אם היה מדבר עמה מעסקי גיטין אינו גט וכן בסמוך כשאומר שהוא ש"ח אף על גב דהיו עוסקים מעסקי גיטין לא הוי גט כלל ועיין בסמוך:
 

(א) מגורשת:    ב"ש פסק דלא הוי גט כלל אע"ג דהיו עוסקים מעסקי גיטין ע"ש.

פירושים נוספים


▲ חזור לראש